אמה של רומי גונן באו"ם: "גופן של נשים משמש ככלי פוליטי; בושה"

מירב לשם-גונן, שבתה רומי חטופה בעזה, נשאה היום (רביעי) דברים במועצת זכויות האדם של האו"ם בעניין מסקנות הדו"ח שהוגש בשבוע שעבר על-ידי ועדת הבדיקה של המועצה, שמאשים את ישראל בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות - כמו גם עבירות מין. לשם-גונן סיפרה כי בתה "נורה כשנסעה במכונית, ואז נגררה באכזריות לאורך הכביש ונחטפה. שמעתי את חוסר האונים שלה בטלפון מבלי שיכולתי לעזור ילדה שלי בניסיון להימלט מידיהם הרצחניות של המחבלים".

לשם-גונן פנתה לנשיא המועצה ואמרה: "אני עומדת בפניך היום לא רק כאם, אלא גם כקול לנשים שעברו סבל בלתי נתפס ולא מכירים בכאבן. כשגופן של נשים משמש ככלי פוליטי, כשכבודן מוטל בצד כי הן 'לא בצד הנכון', זה אות בושה לכולנו.

"מאז 7 באוקטובר, העולם מתמודד עם המציאות העגומה של האלימות המינית שהתרחשה ביום הפיגוע ובמהלך השבי", אמרה לשם-גונן, "עם זאת, למרות עדויות מחרידות של ניצולים, דו"ח מקיף מאת הנציגה המיוחדת של מזכ"ל האו"ם בנושא אלימות מינית בעימותים מזויינים, הגברת פראמילה פאטן, והאשמות של אלימות מינית ואונס בבתי דין בינלאומיים, הדו"ח שלועדת החקירה לא התייחס להאשמות הללו כראוי. אדוני הנשיא, הדו"ח האחרון של ועדת החקירה ממעיט בחשיבות חומרת האלימות המינית שחוות נשים בשבי על-ידי הפחתת סבלן ל'מצעד נשים כפרסים' בלבד. הפישוט והיחס מזלזל לסבלן, אינו רק חוסר רגישות עמוק אלא גם מעידים על בעיה רחבה יותר: חוסר נכונות להתעמת עם אמיתות לא נוחות והחלטה מזעזעת להסיט את המבט ולא להושיט יד לסייע לחסרי האונים".

"חטופות משוחררות כמו עמית סוסנה, אגם גולדשטיין אלמוג ואביבה סגל, שיתפו באומץ את שעברו. העדויות שלהן ממקור ראשון היו צריכות להיות בסיס לחקירה ואישור להתרחשותם. במקום זאת, בדו"ח התעלמו מדבריהן. אסור לקהילה הבינ"ל לאפשר לשיקולים פוליטיים לעקוף את ערכי הליבה האנושיים שלנו. יש להפנות אנרגיה ומשאבים להבטחת שחרור החטופים ושיקום הקורבנות. אנו חייבים לכל החטופים שעדיין מוחזקים בידי מחבלי חמאס בעזה לעשות כל שביכולתנו כדי לשחרר אותם מיד. אני חייבת את זה לרומי - וכך גם הקהילה הבילאומית. אדוני הנשיא, לרומי יש אב, שתי אחיות ושני אחים שהקדישו את כל חייהם ב-257 הימים האחרונים לשחרורה. זה נכון לכל 120 החטופים שעדיין מוחזקים כבני ערובה על ידי חמאס בעזה, ללא כל מידע הולם על תנאיהם, בריאותם ומצבם. אני עומדת בפניכם היום גם כנציגתם של אותם בני משפחה שגם הם סובלים, מצבם הבריאותי מידרדר, ויש להכיר גם בכאבם".

"היעלמויות כפויות של חטופים על-ידי חמאס מהוות יחס אכזרי ולא אנושי הן כלפי החטופים והן כלפי בני משפחתם - מהמציאות הזו הייתה התעלמות מוחלטת על ידי ועדת החקירה. אני זוכרת את השיחות והתכתבויות שלי עם רומי במהלך אותו יום נורא. ידעתי שהיא ניצודה על ידי מחבלים שירו עליהם. רומי ניסתה להתחבא מאחורי שיחים והשתיקה אותי כדי ש"לא ישמעו אותי", כפי שכתבה. אני זוכרת את השיחה האחרונה מרומי באותו בוקר גורלי - היא הייתה מבועתת, והרגשתי חסרת אונים לחלוטין כשהקשבתי לסבלה. ילדות בנות 23 לא צריכות להיות חטופות. אף אחד לא צריך!".

"אדוני הנשיא", אמרה לשם-גונן, "אנחנו צריכים להיות באותו צד - הצד שנלחם בלקיחת חטופים, אל לנו לעולם להתיר שימוש בנשים צעירות ככלי למסחר. אני מקווה שרומי שלי עדיין מאמינה בעולם החופשי, עדיין מאמינה בנו, ועדיין מאמינה שיחד נביא לסיומו של הסיוט שבו היא נמצאת. אני מאמינה שאנחנו יכולים לעשות יותר עבורם. אנחנו יכולים לעשות טוב יותר עבורם. החטופים צריכים אותנו! העולם צריך אותם! בבקשה, עזור לי לחבק את בתי שוב".