עידן עמדי השתחרר מביה"ח: "הגעתי שרוף ומפויח - בלתי ניתן לזיהוי"

כשבועיים לאחר שנפצע קשה בלחימה בעזה, הזמר עידן עמדי השתחרר הבוקר (חמישי) מבית החולים שיבא שבתל השומר. לרגל השחרור, עמדי קיים מסיבת עיתונאים שבה סיפר על הפציעה שלו והליך השיקום הצפוי לו, הודה לצוותים הרפואיים שטיפלו בו ולעם ישראל שהתפלל לשלומו - ונפרד בדמעות מחבריו לצוות, אשר נהרגו באותה התקרית שבה נפצע.

"בוקר טוב, אם אפשר להגיד בוקר טוב בימים כאלה", אמר עמדי בפתח דבריו, כשידו נעזרת בסד ובפניו תפרים ניכרים. "אני רוצה לשלוח חיבוק למשפחות השכולות. בתור אחד שמכיר את האובדן מקרוב, אני יודע שאין מילים שינחמו את הלב. חשוב לי שתדעו שהבנים והבנות שלכם הם הגיבורים שלי עד סוף ימיי. בשלושת החודשים האחרונים פגשתי אותם בגזרות השונות: צחקנו יחד, יצאנו למבצעים וברגעים מסוימים בכינו יחד. הכאב לעולם יישאר אבל חשוב לי שתדעו שהייתה להם משמעות עצומה".

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• תשיר בצרפתית? התפקיד החדש והמסקרן של עמית פרקש
• "אלק בולדווין רוצה משפט מהיר כדי למזער את ההשמצות"
• אחרי כמעט 20 שנה: נפתרה תעלומת הנעליים האדומות של דורותי

[brightcove_iframe video_id='news-starting-the-day-season-02-articles-part-05-2401250930' autoplay='0' credit='' desc='עמדי: "הכאב לעולם יישאר"' poster='' kid='1_v935pva2' duration='1503']

בשלב זה, עבר לספר על הפציעה שלו שאירעה ב-8 בינואר וחשף עד כמה חמורה הייתה הפציעה: "ביום הזה, בשעות אחר הצהריים, הגעתי לבית החולים שרוף ומפויח, מורדם ומונשם. למרבה האירוניה - הייתי בלתי ניתן לזיהוי. על תג היד שלי נקבע השם: אלמוני בן 22".

עמדי הוסיף והסביר מדוע ביקש לקיים את מסיבת העיתונאים הזו לרגל שחרורו: "רציתי להודות לצוותים שטיפלו בי במסירות נפש ובמקצועיות מהרגע שנפצעתי בשטח, דרך הפינוי המוסק של 669 שביצעו את הפרוצדורה שהצילה את חיי, לרופאים ולאחיות של ביה"ח שיבא. אתכם אני רואה כלוחמים בשטח. אין מילים בפי להודות לכם.

"סיבה נוספת בגינה אני כאן היא ההבנה העמוקה של פצועי המלחמה. אני פוגש אותם בבדיקות ובמחלקות השונות. חלקם כאן בבית החולים מהשביעי לעשירי. אם יש דבר טוב שקרה בעקבות הפציעה שלי היא היכולת שלי להיות שליח, להביא למודעות את הקושי והאתגרים שניצבים בפני הפצועים. כמותם, גם אני זקוק לשיקום ארוך. לאנשים מסוגנו שרגילים להיות עצמאים וחזקים, הדבר הזה הוא אתגר. להבין שאתה פצוע, חולה. לעכל שיש דברים שייקח חודשים לחדש, ולקבל שיש דברים שכנראה לא ישובו להיות כבעבר.

"מכם הציבור אני מבקש, כפי שתמכתם בי והייתם למעני, היו למענם גם בשחרור מבית החולים. תנו להם את המקום להשמיע את כאבם, תחבקו ותתמכו. אלו שרצו ראשונים ללא היסוס ומרצון, מתוך אהבת העם והארץ אל תוך האש, זקוקים לכם כעת בשעה הקשה שלהם. תזכירו אותם, תדאגו שתהיה להם רשת ביטחון ליפול עליה במקרה הצורך. הפציעות שלהן אינן רק פיזיות אלא גם נפשיות.

"במהלך הקרבות איבדנו אחים לנשק", המשיך עמדי. "נחשפנו במשך שלושה חודשים לרוע טהור מצד אויבינו. יש דברים שלוקח לנפש זמן לעבד ולהכיל. יש לי את האפשרות לעמוד על הבמה, לדבר בשמם של כל אלה שחוו את המלחמה הזאת ולבקש מכל הגורמים המקצועיים והאזרחיים: בבקשה שימו לב אליהם, תהיו טובים ופתוחים. קבלו אותם בלב נקי ובהבנה.

"המבצע שבו נפצעתי היה מבצע חשוב וערכי. אינני יודע מה התפרסם אז אהיה זהיר: במשך שבועיים עסקנו יחד עם כוחות נוספים בחקר המנהרות ברצועת עזה. הדברים שמצאנו שם הדירו שינה מעינינו. היקף ועומק המנהרות והאמל"ח שנמצא שם הוא הוכחה נוספת לאכזריות של אויבינו.

"ב-8 בינואר נקבע מועד ההשמדה של אותן מנהרות ושל האמל"ח שנמצא בהן". מסיבות שעדיין מתוחקרות, חומר הנפץ התפוצץ. "המנהרות הושמדו אבל התאונה הזו הסבה לכוחותינו אבדות קשות מנשוא. שישה לוחמים נהרגו ועשרות נפצעו". בשלב זה, התקשה עמדי להמשיך לדבר. "שניים מתוך ההרוגים היו לוחמים וחברים בצוות שלי", הסביר, "רס"ל גבריאל בלום ורס"ם עקיבא יסינסקי זכרם לברכה.

"גבריאל היה לוחם מקצועי, אדם סקרן וחזק שתמיד פעל בשקט ובמקצועיות. זכיתי להכיר אותו במלחמה וללחום לצידו. הוא היה אדם אהוב בעל עוצמה פנימית ושמחת חיים". כשעבר לדבר על יסינסקי, ניסה לעצור את הדמעות: "אנחנו מכירים מגיל 19. התקבלנו יחד לצוות הסיור, הוכשרנו יחד, לחמנו יחד במבצעים הרבים במלחמות השונות. מעופרת יצוקה דרך צוק איתן, וכמובן במלחמה הנוכחית. איך אוכל להיפרד ממך? כבר כמה ימים שאני נאבק בגעגועים אליך שמפלחים לי את הלב. בלוורי שאי פעם אוכל להסביר לעם ישראל מי היית. הכי ידען ומקצוען... מצטער שלא עמדתי במשימתי כמפקד להשיב אתכם הביתה בשלום. זה ילווה אותי עד יומי האחרון".

בסוף דבריו, אמר עמדי כי "עצם זה שאני עומד מולכם היום זה נס. רסיס שחדר לגופי מהגרון פגע בחוליה בעמוד השדרה ובדרך נס לא פגע בעורק חיוני. בחרתי לקיים את מסיבת העיתונאים הזו כדי לבקש שתאפשרו לי כמה חודשים של שקט. אני מבין את הסקרנות אבל משפחתי ואני צריכים להתמק בשיקום. רוחי חזקה מאי פעם. אני עוד אשוב ליצור, לשיר ולשחק. אם אלוהים יתן לי כוח אני אשוב להילחם למען המדינה שלי. אימא אל תכעסי".

את מסיבת העיתונאים פתחה ד"ר יעל פרנקל, סגנית בית החולים שיבא. "עידן, אני מאוד מתרגשת להיות איתך כאן היום, ביום הזה שהוא עוד איזה סמל קטן, שאתה משתחרר מהאשפוז", אמרה. "עידן הגיע אלינו כשהוא פצוע קשה, מונשם ומורדם, אחרי טיפול הירואי שקיבל בשטח על ידי צוותי 669. הוא הגיע אלינו מוסק, ומאז עברנו יחד דרך לא קלה אבל איתך היא הייתה הרבה יותר קלה, כי לטפל במישהו עם כזה כוח רצון, כזו אופטימיות, כאלה כוחות זה ממש דוגמה לניצחון הרוח של עידן שלנו ושל מדינת ישראל.

"אני חייבת להגיד שהיה מאוד מיוחד בעידן זה שהוא לא דאג רק להחלמה שלו. הוא דאג ודואג כל הזמן גם לחברים, גם שנשארו בשדה הקרב, גם שאיתו כאן בטיפול בשיבא, ורוח הרעות הזאת הייתה כל כך מרגשת. עידן, אנחנו מרגישים שהוא מוכר לכולם והוא איש ואדם מאוד מיוחד, אבל הוא גם סמל לשאר הפצועים ושאר הלוחמים שלנו... היום זה רק ציון דרך כי לא סיימת עוד, אתה יוצא לדרך של שיקום ואנחנו נמשיך לסייע וללוות אותך מרחוק".