במחאה נגד חוק הגיוס: חרדים קיצוניים חסמו את כביש 4

במחאה על חוק הגיוס, חרדים המשתייכים לפלג הירושלמי חסמו הערב (חמישי) את כביש 4 לשני הכיוונים, סמוך לכניסה לבני ברק. במקום התפתחו עימותים עם כוחות המשטרה, שמפעילה פרשים על מנת לפנות את הכביש, ו-32 "מפירי סדר" נעצרו.

מהמשטרה נמסר כי "קומץ מפגינים חסמו את הכביש, התעמתו עם השוטרים, ישבו על הכביש, סיכנו את חייהם, השליכו חפצים ותקפו את השוטרים בליווי קריאות נאצה לעבר השוטרים "נאצים". בנוסף, המפגינים נכנסו מתחת לרכבים במטרה למנוע את נסיעתם".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2406271853' autoplay='0' credit='דוברות המשטרה' desc='עימותים עם המשטרה, שמפעילה פרשים במקום' poster='' kid='1_xayxd9n1' duration='80']

עוד נמסר כי "קצין משטרה הכריז על הפגנה בלתי חוקית טרם הפעלה ושימוש באמצעים. חרף האזהרות, המפגינים לא נשמעו להוראות השוטרים והמשיכו בהפרות הסדר, חסימת הכביש, תקיפת שוטרים ופתיחת בלון גז מזגנים על הכביש. המשטרה נאלצה להשתמש בכוח והפעילה אמצעים לפיזור הפרות סדר".

המפגינים אוחזים בשלטים נגד גיוס, ביניהם "לכל יהודי אסור להתגייס לצבא, גם למי שאינו בן ישיבה". לפי המשטרה, כביש 4 נחסם לתנועה ממחלף אלוף שדה לכיוון צפון, וכעת התנועה מופנת לכביש 471. כמו כן, מאם המושבת לכיוון דרום - התנועה מופנית לפתח-תקווה.

כזכור, לפני יומיים הרכב של תשעה שופטים קבע פה אחד כי על המדינה לגייס את תלמידי הישיבות לצה"ל ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים. "המסקנה המתחייבת היא כי התנהלות המדינה ממועד פקיעתו של החוק הייתה בניגוד לדין", קבעו השופטים. "הקושי שבמצב דברים זה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת בה מצויה מדינת ישראל, שמשליכה על צרכי הצבא בכוח האדם אשר נדרש על מנת לעמוד במשימותיו החיוניות. בעוד שבשנת 1949 מספרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו היה מצומצם ועמד על כ-400 תלמידי ישיבה בלבד, בחלוף השנים, 'הכמות הפכה לאיכות'".

"כיום, מספרם של תלמידי הישיבות הינו בסדרי גודל אחרים בתכלית; בהתאם לנתונים שהציגה המדינה, בסוף יוני 2023 המספר עמד על כ-63 אלף תלמידים. במצב דברים זה, אי-אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. כפי שנאמר בפרשה אחרת, 'הפליה באשר ליקר מכל – החיים עצמם – היא הקשה שבהפליות. האדם מוכן ליתן חייו להבטחת מולדתו. הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך. הוא מצפה רק לכך שגם אחרים ינהגו כמוהו'", נכתב בפסק הדין.

"בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה", הוסיפו השופטים, "מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד - ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו. כפועל יוצא, המדינה אינה מוסמכת להעביר כספי תמיכות למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין. מן הטעמים המפורטים לעיל, אנו מורים על קבלת העתירות ועל הפיכתם של הצווים על תנאי לצווים מוחלטים".

לאחר החלטת בג"ץ, התחוללה סערה במערכת הפוליטית - ובליכוד תקפו: "הפתרון האמיתי לבעיית הגיוס הוא לא פסיקת בג"ץ, שתהיה רלוונטית לתקופה קצרה בלבד, אלא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תמוה שבג"ץ, שנמנע במשך 76 שנים לכפות בפסק דין את גיוס בני הישיבות, עושה זאת דווקא עכשיו, ערב השלמת חוק הגיוס ההיסטורי וכשגיוס החרדים האחרון היה הגבוה אי פעם".

ראש האופוזציה יאיר לפיד אמר: "בג"ץ אמר הבוקר את דברו, ודברו היה ברור וחד, כולל השופטים השמרנים ביותר: אין יותר פטור לחרדים. הפטור מגיוס לחרדים הוא בלתי חוקי. משרד הבטחון צריך לקיים את החוק ולהוציא צווי גיוס לעשרות אלפי צעירים חרדים שהשתמטו עד עכשיו משירות צבאי. נגמרו המשחקים. נגמרו הקומבינות. נגמרו הימים שבהם יש כאלה שצועקים 'נמות ולא נתגייס' וכאלה שמתים כי הם כן התגייסו. נגמרה האפליה בין דם לדם. אנחנו במלחמה בשבע זירות, לצה"ל אין מספיק חיילים. יש מילואימניקים שחייהם התפרקו מרוב עומס. אם לא נלחם ביחד, נמות ביחד".