"חובה אסלאמית לאמת": ריאיון עם הטרוריסט שהפך לוחם למען ישראל

דווקא בצוק איתן, כשצה"ל ספג גינויים מכל עבר, נור דהרי התחיל לתמוך בישראל. הוא נולד בפקיסטן והיה חבר בארגון טרור רצחני המקושר לאל-קאעידה, עד שיום אחד הוא התיידד עם אישה יהודיה ששינתה את דעתו באופן מוחלט. 

מאז דהרי מגדיר את עצמו מוסלמי ציוני, הוא מרצה וכותב על ישראל, מבטא את עמידתו האיתנה לצדה ברשתות החברתיות והוא אף ביקר בה. בריאיון לחדשות 13, דהרי סיפר על השינוי שעבר, מביע את דעתו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מדבר על ראש הממשלה נתניהו ומבקר את יו"ר הרשות אבו מאזן.

דהרי גדל כאדם דתי והתחנך לשנוא יהודים ואת ישראל. "ככה לימדו אותי", סיפר, "שוכנעתי שכל הבעיות מולן עומדים המוסלמים בעולם נובעות מהקהילה היהודית. זאת הייתה ההצדקה שלי לשנאה". 

בעקבות הסכסוך העקוב מדם בין פקיסטן להודו ברקע הרצון לשלוט בחבל קשמיר, בשנות ה-20 לחייו דהרי קיבל החלטה לקחת חלק במאבק ולהצטרף לארגון טרור. "היינו חדורי מטרה לנקום. כל דרשה במסגד הייתה על ג'יהאד נגד הודים בקשמיר. לכן הצטרפתי לארגון הטרור 'לשקאר-א-טייבה', שהיה אז חדש ולא מוכר". "כיום", הוסיף נור, "הוא הארגון הטרור השלישי בגודלו, אחרי דאע"ש ואל-קאעידה". 

כחלק מהחברות בארגון, אשר חורט על דגלו גם את השנאה ליהודים ולישראל, דהרי נשלח לאימונים באפגניסטן למשך חצי שנה, ואז הועבר לאימונים של יחידת קומנדו בחבל קשמיר. אלא משהבין את צורת ההתנהלות של הארגון, מצפונו לא איפשר לו להמשיך להיות חלק ממנו. "גיליתי את הפנים האמיתיות של הג'יהאד והפוליטיקה בתוכו, איך הם מנצלים ילדים כדי להשיג את מטרותיהם הפוליטיות". ההתפכחות הזו הביאה את דהרי להחלטה לשנות את מסלול חייו. "התאכזבתי מהמדינה, מהמערכת הפוליטית ומהדת. לכן, החלטתי לעזוב את המדינה לצמיתות".

דהרי העתיק את מגוריו ללונדון, ולמרות הכעס על כל מה שהכיר עד אותו יום, הוא המשיך לקחת חלק אקטיבי בגינוי מדינת ישראל. הוא נהג להשתתף, בין היתר, ביום אל-קודס - יום שמקורו באיראן המביע התנגדות לציונות ולשליטת ישראל בירושלים. "זו הייתה הזדמנות מעולה בשבילי להביע את השנאה שלי כלפי יהודים וישראל", אמר דהרי. 

מגינוי ישראל לתמיכה פומבית "ללא תנאים"

"קצת לפני תחילת מבצע צוק איתן התיידדתי עם מישהי יהודיה, אלי בר און. באותה תקופה עבדתי במשטרת התנועה הבריטית והיא עבדה ברכבת התחתית. התחלתי איתה שיחה על החיים בישראל, האנשים והמערכת הישראלית, וכמובן על הפרת זכויות האדם כלפי הפלסטינים", סיפר דהרי. "אבל אז היא התחילה ללמד אותי דרך קריאה באתרים שונים, מאמרים, קבוצות ברשתות החברתיות וארגונים הנוגעים לקונפליקט הזה".

"כאשר צוק איתן התחיל", נזכר דהרי, "כל העולם המוסלמי והתקשורת הבין-לאומית התחילו לגנות את ישראל ולהציג סיפור חד צדדי. הראו תינוקות קטנים שמתו בהפגזות ישראליות והרס של תשתיות אזרחיות על ידי צה"ל". דהרי היה בקונפליקט פנימי בעקבות המסרים והתמונות שראה בתקשורת לבין הזוויות החדשות שלמד. לטענתו "זה לא היה קל עבורי לעכל את הכול, אבל עם עזרתה של אלי למדתי על המלחמה, על מי התחיל ולמה. עד מהרה התוודעתי שהמבצע החל כפעולה הגנתית של ישראל. הדעה שלי כלפי ישראל השתנתה לחלוטין והתחלתי לתמוך באופן גלוי בזכותה להגן על עצמה". 

חלק מהשינויים בתפיסה שעבר דהרי נבעו מההתנגדות החריפה שלו לטרור שהחלה עוד מעזיבתו את הארגון הפקיסטני. הוא למד פסיכולוגיה פלילית באוניברסיטת אוקספורד ולוחמה בטרור באוניברסיטת מרילנד בארצות הברית, וכיום משתמש בידע שצבר בהסברה על הסכסוך הישראלי פלסטיני. 

בעקבות "תמיכה ללא תנאים", כפי שתיאר, דהרי הוזמן בשנת 2016 לישראל לטיול שאורגן על ידי הפדרציה הציונית בבריטניה ואף הרצה במכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה. את ביקורו הראשון בארץ מתאר דהרי כ"פנומנלי". "אני לא יכול לתאר במילים את הכבוד שקיבלתי. לכל מקום אליו הלכתי ואנשים ידעו שאני מפקיסטן, הם בירכו אותי בחום וכיבדו אותי כאורח שלהם. מאוחר יותר המשפחה שלי הצטרפה אלי לישראל. התפללנו במסגד אל-אקצא וביקרנו בכותל. המשפחה שלי הייתה בהלם כשראתה איך הישראלים מכבדים אותנו. זה היה מעבר לציפיות שלנו".

על הפוליטיקה הישראלית והסכסוך עם הפלסטינים

דהרי טוען שהסכסוך הישראלי פלסטיני שינה את אופיו מדתי לפוליטי, והוא עומד על כך שיש להתייחס אליו בצורה זו. "אני מאמין שביום ששתי האומות יקבלו זו את זו בגבולותיהן, הקונפליקט יגיע לסיומו. המכשול הוא שישראל מחפשת שלום והפלסטינים רוצים את האדמה שלהם בחזרה. אבל העניין הוא כזה - כמה פעמים ישראל הציעה להם מדינה ואת מזרח ירושלים כבירה, ובכל פעם הממשל הפלסטיני סירב. במצב כזה, הסכם שלום הוא בלתי אפשרי". "אף אחד לא הולך ללכת משם. שניהם חיים ומתים שם - אז למה לא לחיות בשלום ובעצמאות?", הוסיף דהרי. 

"אני חושב שהפתרון הוא שתי מדינות לשני עמים", אמר. "אבל התנאי הוא שחמאס צריך להיות מפורז מנשקו, להכיר בישראל כמדינה עצמאית והוא חייב להבטיח להפסיק לפגוע בישראלים. הפתרון הוא פשוט, אם הם רוצים אותו". 

כשנשאל על הפוליטיקה בישראל, דהרי אמנם הראה בקיאות בנושאים הנמצאים בסדר היום, אך לא פירט יותר מדי את עמדתו. חשוב לו להדגיש כי "כמוסלמי ציוני אני תומך בזכות קיומה של ישראל בארץ המובטחת, אך דברי הם ללא שום שיוך למפלגה פוליטית". דהרי הזכיר גם את ראש הממשלה, וטען כי נתניהו הוא "מנהיג טוב, כריזמטי ואין לו תחליף", אך ציין לצד זה כי הוא "מתמודד מול אתגרים משפטיים". 

מנגד, דהרי תקף בחריפות את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן וטען שהוא פוליטיקאי כמו יאסר ערפאת. "הוא איבד את הזכות שלו להיקרא המנהיג הדמוקרטי של הפלסטינים. לעבאס אין שום חמלה לאנשיו, בדיוק כמו לערפאת. אכפת לו רק מהכוח והעושר שלו שהוא השיג בשחיתות. הוא לא רוצה מדינה לעם שלו או שלום עם ישראל. אם הפלסטינים רוצים שלום - הם חייבים להחליף את עבאס במנהיג שיהיה לו אכפת מהם". 

"ידעתי שלא יהיה קל בדרך בה בחרתי"

לצד עבודות מחקר על טרור אסלאמי, הוא מופיע בתוכניות רדיו וטלוויזיה, מרצה בכנסים, כותב מאמרים וטורים, בין היתר ב"טיימס אוף ישראל", ומשתתף בדיונים רבים בפרלמנט הבריטי. דהרי כתב שלושה ספרים שאחד מהם נקרא "מדינת ישראל: במלחמה ושלום", ובקרוב יוציא לאור ספר על מציאות הקונפליקט אשר ייקרא "טרה נוליוס, לידתה מחדש של ארץ ללא שלום".

בחשבון הפייסבוק שלו הוא מרבה לכתוב על ישראל, בין נושאים אקטואליים ועד פוסטים הדוחים גינויים שונים על המדינה. לטענתו, רוב האנשים שמבקרים את ישראל "אין להם שום ידע היסטורי עליה, על הסכסוך או על הציונות. הם, במיוחד הקהילה המוסלמית, לא רוצים לקרוא, לחקור או ללמוד. הם רק רוצים לגנות את ישראל ולמחוק את ההיסטוריה שלה בארץ הקודש". "אנשים משכילים דנים ואנשים בורים מתווכחים. אתה יכול לנצח בדיון אבל לא יכול לנצח בוויכוח, בגלל שבורים לא יקבלו את הראיות שלך". 

עם זאת, המציאות המורכבת לא מקלה עליו. "שילמתי מחיר כבד על כך שאני ציוני. קיבלתי איומים על חיי, עזבתי את לונדון למען ביטחון המשפחה שלי, שכמעט נהרסה. רבים ניתקו איתי קשר", סיפר דהרי. "ידעתי שלא יהיה קל ללכת בדרך בה בחרתי, ידעתי שינדו אותי מהקהילה שלי. אבל החלטתי, בתור אדם דתי, שזו חובתי האסלאמית לדבוק באמת, אפילו אם זה הופך את חיי לאומללים. אני לא רוצה תמורה מהעולם, אבל בהחלט מהאלוהים שלי. יום אחד, אנשים יבינו כמה צדקתי, אבל זה כשאני כבר לא אהיה בעולם". 

לבסוף, דהרי הוסיף כי הוא מאמין שהשכלה היא הבסיס לשינוי. "כבר הרבה שנים שאני מחנך את הקהילה שלי על ידי כתיבת מאמרים בעיתונים שונים בעולם ובישראל, כמו גם עם הספר שכתבתי על הקונפליקט. אני מאמין שאני יכול לנצח את העולם עם הידע שלי, בגלל שאני מאמין ש'המוח חזק יותר מכדור'".