גזל בחסות החוק: תביעות המיליונים שמרסקות עסקים קטנים
עורכי דין מוצאים פרצות בחוקים שנועדים להגן על הצרכן - ובאמצעותן "מתלבשים" על עסקים קטנים, ותובעים אותם במיליונים. מסע בעקבות התופעה המטרידה, עם העצמאים שחייהם הפכו לסיוט | חלק ראשון בתחקיר
צפו בחלק השני של הסדרה >> "גזר דין מוות": החוק שבא להיטיב - והפך את חיי העצמאים לסיוט
צפו בחלק השלישי של הסדרה >> "נופלים עליך השמיים": כך מכינים תביעות נגד עסקים במיליונים
מטעמו של עו"ד גד ליבמן נמסר: "הטענות שמעלים המרואיינים בכתבה, ובראשן הטענות כאילו הגב' אירנה רבינוביץ' 'לא מכירה את עורך הדין ליבמן' או 'אינה מודעת לתביעות שהוגשו בשמה' - הן טענות שקריות במיוחד. מדובר בטענות שכבר הופרכו בבירור באמצעות ראיות שהוגשו לבית המשפט, וגם בית המשפט הכיר בכך. למרות זאת, המרואיינים בכתבה מתעלמים במתכוון מקיומן של הראיות החד משמעיות הללו (הכוללות תמונות, סרטונים, תכתובות ותצהירים המלמדים אחרת מהנטען בכתבה) - ומתגובת בית המשפט לחשיפתן - ומציגים גרסה שקרית וכוזבת של המציאות.
"כך למשל, יש ראיות למכביר המעידות על כך שהגב' רבינוביץ' מכירה את עו"ד ליבמן היטב וייפתה את כוחו לפעול בשמה: הגב' רבינוביץ' ועו"ד ליבמן צולמו יחדיו כשעו"ד ליבמן אימת אותה על תצהירה; הגב' רבינוביץ' אף התייצבה פיזית לדיונים בבית המשפט, כאשר עו"ד ליבמן ייצג אותה במסגרתם וכך גם, הסיבה לכך שחתימותיה השונות של הגב' רבינוביץ' זהות זו לזו נובעת מכך שגב' רבינוביץ' משתמשת תמיד באותה חתימה אלקטרונית (בשל נכותה המקשה עליה לחתום ידנית) - ולא מפני ש"חתימותיה זויפו והועתקו" (ויש לציין שמדובר בפרקטיקה מקובלת במיוחד גם בקרב מי שאינם בעלי מוגבלויות, כולל במסגרת חתימות שופטים על פסקי דין).
"למרבה הצער, המרואיינים בכתבה (ובעיקר אביר קארה ורפי דרויש), המודעים לעובדות האלה (ולאחרות), בוחרים להציג חצאי אמיתות ושקרים שלמים (וכידוע "חצי אמת גרועה משקר מוחלט"). בהקשר זה יצוין עוד, כי בניגוד לאמור בכתבה, כל הליך ייצוגי שנקטה בו הגב' רבינוביץ' הוגש תמיד כנגד גורמים שהפרו את הדין, והוביל לשינוי חיובי לטובת בעלי המוגבלויות בזכות התביעה שהוגשה. מעבר לכך, כפי שניתן להבין בנקל מהכתבה, העבריין והחשוד בפלילים אביר קארה (אשר כבר הורשע בעבר בהליך פלילי בתיק 3245/03, ואף עתה בהווה מועמד לדין בכפוף לשימוע, בהקשר פלילי אחר) הוא המניע ו"הרוח החיה" מאחורי הכתבה, ומאחורי הטענות שהועלו בה. הסיבה לכך, היא העובדה שבין עורך הדין ליבמן ובין מר קארה מתנהל בימים אלה הליך משפטי, שעניינו לשון הרע חמורה וברורה שפרסם מר קארה כנגד עורך הדין ליבמן, בהקשר אחר.
"למרבה הצער, בניסיון של מר קארה למלט את עצמו מן הדין ולייצר לעצמו 'קו הגנה' מדומה, החליט הוא לפרסם שקרים נוספים כנגד עורך הדין ליבמן בכל מדיום אפשרי - וכן להדיח אחרים לעשות כן. יש להצר על כך שבמקום לתקן את דרכיו, מר קארה ממשיך להכפיש את עורך הדין ליבמן, ואף מדיח אחרים לעשות זאת, תוך ניסיון לנהל את ההליך המשפטי בתקשורת ולגרוף רווח פוליטי על חשבון ציבור עורכי הדין. אין בכוונתו של עו"ד ליבמן לנהל את ההליכים המשפטיים באמצעות התקשורת ותגובה הולמת לדברים תוצג בבית המשפט".
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת כ-100 אלף עצמאים ועסקים קטנים בישראל, מסר: "התובענות הייצוגיות מהוות נטל בלתי נסבל על העסקים הקטנים בישראל בשנים האחרונות. הסכום שעל עסק קטן לשלם על מנת להתמודד עם תובעה ייצוגית עומד על כ- 200,000 ש"ח בממוצע ומהווה כ- 3%-4% מהמחזור השנתי של העסק. היקף התביעות נע בטווח של בין 10 ל- 80 מיליון שקלים בשנה. מדובר בנטל שיכול להמית חורבן על עצמאים ועסקים קטנים ושיכול להביא לאובדן פרנסה ולסגירה של עסקים. המחוקק עשה צעדים למען העצמאים והעסקים הקטנים, אך עשה זאת מאוחר מידי ומעט מידי. בזמן שהחוק ממתין לעבור במושב הבא בכנסת, העסקים ממשיכים להיתבע. הם נמקים תחת עול המלחמה, עליות המחירים והתובענות הייצוגיות ואין מושיע. מן הראוי שחברי הכנסת ומשרד המשפטים יקחו אחריות ויעבירו את הצעת החוק כבר במושב הנוכחי".
מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר: "הנציבות מודעת היטב לקשיים שקיימים בנושא התובענות הייצוגיות ולעלייה החדה בכמות התובענות הייצוגיות המוגשות בתחום האנשים עם מוגבלות בכלל ובתחום הנגישות בפרט, בדגש על תביעות בנוגע לפרסום הסדרי נגישות, כאשר חלקן נעשות תוך שימוש לא נכון ולרעה בכלי הזה. אין לנו אינטרס שעסקים קטנים יפגעו מהתובענות הייצוגיות. נהפוך הוא - אנו מחבקים ומייחסים חשיבות רבה ביותר לכל פעילות עסקית ולעסקים, ובוודאי שאין לנו כל עניין לעודד תובענות רשלניות או כאלו שמוגשות בחוסר תום לב, או בהיעדר עילת תביעה אישית".
"יחד עם זאת, חשוב לנו להדגיש שקיום הוראות הנגישות הוא הכרח עבור אנשים עם מוגבלות, לא פחות. הכלי של תובענות ייצוגיות הוא כלי משמעותי לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות והנציבות רואה חשיבות רבה בשימורו.
בתחום הנגישות מוגשות תובענות ייצוגיות רבות שחלקן מובילות להנעת תהליכי הנגשה רחבי היקף בארגונים גדולים ומשמעותיים. חשוב שתיקוני החקיקה בנושא הזה יערכו בזהירות ותוך איזונים מתאימים, על מנת למנוע מצד אחד שימוש לרעה ולא לפגוע בעסקים קטנים, ומצד שני לא לפגוע בהנגשה ובזכויות של אנשים עם מוגבלות".
"הנציבות לקחה חלק בניסוח של תזכיר החוק בנושא, שהופץ להערות הציבור לאחרונה על ידי משרד המשפטים, לאחר מאמץ ניכר של שר המשפטים ח"כ יריב לוין, ואנו סבורים שהנוסח הנוכחי מכיל איזונים ראויים וימנע שימוש לרעה בכלי החשוב הזה. אנו סבורים שיש לקדם את הצעת חוק הממשלתית תוך שיח עם אנשים עם מוגבלות; זהו עקרון משמעותי וחשוב בכל הנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלויות, הנובע גם מהאמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות שישראל היא צד לה והנציבות היא הגוף שמפקח על היישום שלה בישראל: 'שום דבר עלינו בלעדינו'".