ברקת, רמון ושטיינמץ: הזווית הישראלית ב"מסמכי פנדורה" נחשפת

הזווית הישראלית במסמכי פנדורה: הדלפת הענק, הכוללת יותר מ-12 מיליון מסמכים מ-14 חברות שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות, מגלה כי חבר הכנסת מטעם הליכוד וראש עיריית ירושלים לשעבר, ניר ברקת, המשיך להחזיק עד שנת 2019 במניות של כמה חברות, על אף הצהרותיו כי העביר אותן לנאמנות עיוורת. לאחר שנבחר לכנסת הוא העביר את אותן המניות לאחיו אלי ברקת וזאת למרות שהנחיות ועדת האתיקה של הכנסת דורשות "חברת נאמנות ציבורית".

נוסף על כך, ברקת החזיק מניות בחברת ענק שרשומה במקלט מס שבו אין מס חברות. יש להדגיש כי רווחי החברה בשנת 2025 צפוי לעבוד על כ-700 מיליון דולר. ב-2007 ברקת ואחיו, אלי, השתתפו באמצעות חברת האחזקות BRM בגיוס ההון הראשוני לחברת "איטורו", רשת חברתית למסחר בשוק ההון. החברה צמחה במהירות ובעצם מיצבה את ברקת לחבר הכנסת הראשון שהופך למיליארדר.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

מסמכי פנדורה נחשפים: מלך ירדן העביר 100 מיליון ד' למקלטי מס

קבינט הקורונה החליט: חובת סריקות התו הירוק בעסקים מיום שלישי

סער: החלטתי להסכים להצעת גנץ לוועדת חקירה לפרשת הצוללות

יש לציין כי "איטורו" נוסדה בישראל, כאשר על פי פרסומים, מטה ורוב עובדיה פועלים ממשרדי החברה בבני ברק.עם זאת, מהמסמכים עולה כי נכון ל-2018, החרבה הייתה רשומה באיי הבתולה, ותחתיה פעלו עוד שמונה חברות בנות ושתי חברות נכדות בכמה מדינות בעולם.

מטעמו של ברקת נמסר: "ניר ברקת הוא מחלוצי ההייטק בישראל וגאה להיות שותף להקמתן של צ'ק פוינט וחברות נוספות שהפכו לגאווה ישראלית לאומית וגלובלית. ניר ברקת גאה על העובדה שמאז ומעולם שילם את המיסים שלו באופן מלא בישראל ומקפיד לעבוד בעבור שקל לשנה בכל תפקידיו הציבוריים. עם כניסתו לזירה הציבורית לפני כ-18 שנים, הוא העביר את הניהול על כל עסקיו לאחיו ועם בחירתו לכנסת הגיש מסמכים לניהול עיוור בתוספת הצהרת הון מלאה לועדת האתיקה וביקש את הנחיותיה כפי שמתבקש. יצויין כי החוק מאפשר לחבר כנסת להעביר את עסקיו לניהול עיוור לקרוב משפחה שהיה שותף לעסקיו בעבר".

חיים רמון והעסקה יוצאת הדופן עם מרטין שלאף

פרויקט התיירות "Bigova Bay Doo" בעיר קוטור שבמונטנגרו יצא לדרך ב-2006. החברה שהקימה אותו לוותה 20 מיליון אירו מבנק אוסטרי והחלה לרכוש קרקעות באזור עד שהמשבר הכלכלי של 2008 טרף את הקלפים. ב-2013, בניסיון להציל את החברה מקריסה, נחתמה עסקה במסגרתה הועברה הבעלות לחברה שבשליטת המיליארדר מרטין שלאף.

ב-2016, כשהחברה כבר דיווחה על חובות של 52 מיליון אירו, החליט שלאף למכור את החברה, ומניתוח של המסמכים שדלפו עולה כי הרוכשת הייתה חברה מקפריסין שבין מחזיקי המניות שלה היה שר המשפטים לשעבר חיים רמון. מסמכים מאוחרים יותר רומזים כי רמון הפך בשלב מסוים לבעלים היחיד של החברה.

את ההיגיון הכלכלי שבבסיס העסקה קשה להבין. רמון קיבל לשליטתו חברה עם חובות של יותר מ-50 מיליון אירו, הפסדים שנתיים שנעו סביב 400 אלף אירו, ופרויקט תיירותי שבקושי התקדם במשך יותר מעשור. בנוסף, שלאף גם החזיק באופציה לרכוש חלק נכבד מהחברה אם וכאשר ירצה.

מייד לאחר שנחתמו ההסכמים החל רמון לפעול להשגת תספורת לחובות, וביולי 2016 תרמה החברה כמאה אלף דולרים להפועל תל אביב, שרמון היה בעל זכויות הניהול שלה בעבר. טיוטת הסכם מינואר 2018 רומזת שהחברה גם התכוונה להלוות לבנו של רמון סכום של 240 אלף אירו לרכישת נכס בברלין, תמורת שעבוד הנכס לטובתה.

מטעמו של רמון נמסר: "אני דוחה בתוקף את הטענה כי הייתי איש קש של 'MS Privatstiftung' (הקרן הפרטית של שלאף שהוזכרה בכתבה). הטענות הללו פוגעניות, מעליבות ואינן אמת. הקרן פנתה אלי ב-2016 וביקשה לקדם את פרויקט 'ביגובה ביי' שהיה תקוע במשך זמן רב. פניתי למר מני ויצמן, איש עסקים מוכר ובעל ניסיון בתחום המלונאות, יחד הקמנו את 'DLN.RM International Investment LTD' שהפכה לבעליה של 'ביגובה ביי' והתחלתי לעבוד בניסיון לחלץ את הפרויקט מהמבוי הסתום שבו היה שרוי".

איל ההון הישראלי שביקש בזמן ההליכים המשפטיים נגדו - להעביר כמיליארד אירו לאיי קוק

בשנת 2018, במקביל לחלק מההליכים המשפטיים איתם התמודד איל ההון בני שטיינמץ, ובכללם עונשי מאסר שנגזרו עליו בשווייץ וברומניה, התעניינו ילדיו באפשרות להוציא שתי קרנות ובהן כמיליארד אירו מליכטנשטיין לאיי קוק. הסיבה הרשמית להעברה הייתה חוסר שביעון רצון מהנאמן בליכטנשטיין, והתעקשותו לאשר כל פעולה בקרנות.

המידע נחשף בהתכתבויות פנימיות של חברת "AsiaCiti", המספקת שירותי נאמנות בסינגפור, הונג קונג, איי קוק ומקומות נוספים, ואת החיבור בין שטיינמץ לחברה עשה עורך הדין הבריטי קווין גולד. במאי 2018 כתב מנהל בכיר בחברה במייל פנימי כי הוא נפגש בלונדון עם גולד ועם נציג של משפחת שטיינמץ.

מהמסמכים שהודלפו לא ברור אם החברה טיפלה בסופו של דבר בהעברה, ככל שהייתה כזו. במסמך אחר של החברה, מספטמבר 2018, מוזכר כי הנושא עדיין בחזקת "הצעה", וחודש לאחר מכן הוא נעלם מהרשימה. תגובה מטעמו של שטיינמץ לא נמסרה.

המסמכים הגיעו לארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, ששיתף כ-600 עיתונאים חוקרים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת ברחבי העולם. בין היתר, את התחקיר על עבדאללה מלך ירדן הכינו העיתונאי אורי בלאו וארגון שומרים יחד עם וויל פיצגיבון מארגון ICIJ.