תחקיר: משרפות הבקר והשר לשעבר

כבר שנים שתושבי עכו מתלוננים על מפגעי ריח קשים שמגיעים אליהם כל פעם שנושבות רוחות מזרחיות. המקור למפגעי הריח הללו ממוקם כשני קילומטרים מזרחה מהעיר עכו -משרפה בשם "א.ע ביואקולוגיה" המתמחה בשריפת פגרי בקר. כשמתקרבים אל גדרות המשרפה מגלים את הסיבה לריחות הקשים: הפגרים זרוקים במרכז הרחבה, ללא קירוי וללא טיפול, למשך זמן ממושך. קרוב למאה פגרי בקר מובאים לכאן מדי יום מכל רחבי הארץ, מה שהופך את המקום למפגע סביבתי ממדרגה ראשונה - אך מדוע הנושא לא מטופל?

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ביקורי פתע של גופי הפיקוח השונים העלו כי המקום חורג מהנהלים, הן בטיפול רשלני שגורם למטרדי הריח והן בחריגות בפליטות מזהמים מהארובה. המשרד להגנת הסביבה התנה את היתר הפליטה שנתן למשרפה בכך ש"כל הפעילות כאן תתבצע באולם ייצור סגור מכל צדדיו". אפילו נתנו ארכה של שנתיים לעשות זאת. מאז חלפו חודשים ארוכים, אבל עדיין הכל חשוף, והריחות נישאים לכל עבר. איפה כל גורמי האכיפה? לא ברור.

"עיר שלמה קמה בבוקר וחוטפים סחרחורות, אבל זה לא ריחות שזה לא נעים, אלא עושה כאב ראש", מתאר גבי בן יאיר, מנהל מחלקת תברואה בעיריית עכו. "מילא אם היו עושים מתקן סגור, הרמטי, אבל הם עובדים בתנאים שפעם לא עבדו כך. זה מזעזע, לא צריך אפילו להיכנס, פשוט לעמוד ולהתסכל ולהזדזע איך במדינת ישראל נותנים למתקן פרמיטיבי לעבוד".

רעיון שריפת פגרי בקר נולד בשנת 2002 מחשש להתפרצות מגפת הפרה המשוגעת. משרד החקלאות שנערך לתרחיש, התקשר בחוזה עם המשרפה של קיבוץ עין המפרץ. אמנם, מגפה לא פרצה, אבל המשרפה הצפונית נותרה במקומה - כמו גם הנוהל המחייב להוביל אליה מכל רחבי הארץ, כולל מהדרום הרחוק, את כל פגרי הבקר. ומתברר שזה עסק רווחי: משרד החקלאות משלם למשרפה כ-3 מיליון שקלים בשנה, מועצת החלב והקרן לנזקי טבע משלמות קרוב ל-10 מיליון שקלים, כסף המגולגל למחיר החלב שאנחנו משלמים.

גורמים טוענים: המכרז היה תפור

מי שעומד בארבע השנים האחרונות בראש החברה הכלכלית עין המפרץ, הבעלים של המשרפה, הוא שלום שמחון, בעבר השר להגנת הסביבה ושר החקלאות, וכיום אחד האנשים החזקים במגזר החקלאי. היועצת הקרובה שלו באותם משרדי ממשלה, עליזה כהן, משמשת יועצת בשכר למשרפה. לפני כמה חודשים נבחרה המשרפה של א.ע ביואקולוגיה במכרז של מועצת החלב לספק שירותי סילוק פגרים ל-14 שנה בעלות כוללת של קרוב למאה מיליון שקלים.

בין ההצעות שנפסלו: טכנולוגיה של החברה המובילה בעולם בבישול פגרים והפיכתם למזון לבעלי חיים. ההצעה הזו היתה זולה בחצי מההצעה הזוכה של א.ע. ביואקולוגיה. אבל בין נימוקי הפסילה - חוסר ניסיון והעדר היתכנות כלכלית.

החברות שהפסידו במכרז עתרו לבית המשפט בטענה שהיה זה מכרז תפור למידותיה של ה משרפה הצפונית. כך או כך, את תושבי עכו מעניין שהמפגע יוסר, את מועצת החלב ורשויות האכיפה זה כנראה מעניין פחות.

מ"א.ע.ביואקולוגיה" נמסר בתגובה: "המפעל פועל עם מלוא האישורים הנדרשים ונמצא תחת פיקוח מתמיד של השירותים הווטרינריים. בימים אלו נמצא המפעל לפני אישורים סופיים לקבלת היתר בנייה לבניית אולם אטום ומקורה שייתן מענה כולל לכל בעיות הסביבה. הליך זה לוקח זמן ממושך, כך שכפתרון ביניים הקימה החברה מיכל חדש שיקלוט את כל הפגרים וימנע ריחות. בניית המכל תושלם תוך שלושה שבועות. לחברתנו אין שום קשר לכתיבת המכרז שכלל שלושה קריטריונים: מחיר, ניסיון ושביעות רצון הלקוחות. והחברה עומדת בקריטריונים אלו בהצלחה רבה עם למעלה מ-16 שנות ניסיון. שלום שמחון משמש כיו"ר הכלכלי של קיבוץ עין המפרץ ואין לו כל קשר לפעילות השוטפת של המפעל ובוודאי לא למכרז".

ממועצת החלב נמסר בתגובה: "מועצת החלב תלמד את ממצאי התחקיר ותמשיך לפעול ע"פ הנחיות המשרד להגנת הסביבה והשירותים הווטרינרים, ותדרוש ממפעילי המתקן לעמוד בכל והדרישות. המכרז נוהל על פי כללי מנהל תקין, במקצועיות ובשקיפות מלאה. כל ניסיון לרמוז על התערבות פסולה והפעלת לחצים הנה שקר גס וטענת דיבה. במועצת החלב לא התקבלה עד היום ולו תלונה אחת על פעולת המתקן".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "מפעל א.ע. ביואקולוגיה נמצא בהליך אכיפה מנהלי, במסגרתו נשלחה התראה, נערך שימוע ונקבעו יעדים לביצוע. המפעל מבוקר באופן שוטף ובתכיפות גבוהה על ידי המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים גליל מערבי. בנוסף, המשרד והאיגוד בודקים כל תלונה שמתקבלת מהציבור הנוגעת למפעל ומבצעים פעולות אכיפה במידת הצורך. נשמח לקבל חומרים מצולמים ולבחון את המידע העולה מהם".