אמו של יותם חיים, שנחטף ונהרג בשוגג ע"י צה"ל, תשיא משואה

איריס חיים, אימו של החטוף יותם חיים שנהרג בשוגג בידי כוחות צה"ל ברצועת עזה בחודש דצמבר, תשיא את משואת "ניצחון הרוח" ביום העצמאות, יחד עם לוחם הלח"י לשעבר עזרא יכין והמוזיקאים עברי לידר, רביב כנר וחיים אוליאל, כך פורסם הערב (שני). עוד פורסמו המשיאים של "משואת הנתינה/'מאמות'", אותן ישיאו האמהות מרים כהן מהמושב טפחות, בת שבע דדון מהמושב מעגלים ובסמה הנו מג'וליס, חן ארבל מרינברג מחמ"ל נשות מילואים, שיר גולדשטיין מארגון "לב אחד", וצילית יעקבסון, מייסדת עמותת בת מלך.

איריס חיים ממושב שדה ניצן, שבנה יותר נהרג  עקב טעות בזיהוי לאחר שברח משבי בשג'אעיה, שלחה מיד אחרי האסון מסר מוקלט לחיילים שירו בשוגג בבנה. בהקלטה הזדהתה עם כאבם, חיזקה אותם בלחימה ותמכה בהם. מאז היא פועלת בכל דרך לחזק את רוח העם ולקרוא לאחדות.

עזרא יכין, בן 95 מירושלים, היה לוחם בלח"י והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות ובהם ניסיון הפריצה לעיר העתיקה, במהלכו נפצע קשה. זה למעלה מ-50 שנה שהוא מנחיל את מורשת הקרב של צה"ל באמצעות ספרים, הרצאות ואינספור מפגשים עם חיילים. בהרצאותיו הוא מדגיש את אחוות הלוחמים ואת חשיבותה להשגת הניצחון. עם פרוץ המלחמה התגייס שוב למילואים, והיה לחייל המילואים המבוגר בתולדות המדינה.

הזמר והיוצר עברי לידר, התגייס מיד עם פרוץ המלחמה לחזק את רוחה של ישראל. יחד עם צוות הנגנים שלו יצא בכל יום להופעות בכל רחבי הארץ. נכתב כי לידר מייצג את אמני ישראל הרבים והצוותים הטכניים שהתגייסו להופיע ולרומם את הרוח באלפי הופעות בפני לוחמים בקו האש ובשטחי הכינוס, ליד מיטות הפצועים, במלונות התושבים המפונים, בבתי הקברות, ולהבדיל בשמחות שנערכו בצל המלחמה. עברי איבד במלחמה את מנהל הבמה שלו אביב ברעם, חבר כיתת הכוננות של כפר עזה שנפל בקרב.

לידר התייחס: "את המשואה שנבחרתי להדליק, משואת ניצחון הרוח יחד עם עזרא יכין, איריס חיים וחבריי חיים אוליאל ורביב כנר אני משיא בענווה גדולה בשם ועבור כל אמני ישראל בכל תחומי אמנויות הבמה. שעות מפרוץ המלחמה התחלנו כולנו - זמרים, זמרות, להקות והרכבים, שחקנים ושחקניות, להופיע בהתנדבות מלאה בפני חברי הקיבוצים והיישובים שפונו מביתם לבתי מלון ובתי הארחה, בפני לוחמים בקו האש ובשטחי הכינוס, בפני חיילים שיצאו להפוגת רענון מהקרבות בעזה ובצפון, בפני פצועי צה"ל ליד מיטות האשפוז ובמחלקות השיקום בבתי החולים בכל רחבי הארץ, בבתי העלמין לצד המשפחות האבלות ולהבדיל אלפי הבדלות גם בחתונות ובשמחות שנערכו בצל הקרבות בבסיסי צה"ל השונים ובשטחי לוחמה".

"לצידנו יצאו גם צוותי הנגנים והצוותים הטכניים - כולם בהתנדבות מלאה - הכל כדי לשמח, לנחם, לחזק, לחבק, להודות ולהוקיר את הלוחמים בקו האש, את המפונים מביתם ואת אלו שאיבדו את היקר להם מכל. קיימנו אלפי הופעות גדולות כקטנות במהלך חודשי המלחמה. אני אדליק את המשואה בשמם של כל אמני ישראל שהתגייסו לחזק את רוחה של ישראל הלוחמת והכואבת ולתפארת מדינת ישראל".

הזמר רביב כנר, לוחם ביחידת אגוז שגם התמודד עם הלם קרב בעקבות שירותו הצבאי, התגייס עם פרוץ המלחמה למילואים ושירת בגבול הצפון ובעזה. רביב מייצג את האמנים הרבים שמשרתים במילואים כלוחמים וכתומכי לחימה, ונותנים השראה לכולנו, ואת אלפי המתמודדים בכל יום עם מחירה הנפשי של המלחמה.

חיים אוליאל, בן שדרות, יוצר מוסיקה בעיר הדרומית כבר שנים רבות. יחד עם בני עירו הוא מתמודד כבר שנים עם אתגרי החיים בעיר תחת האיום התמידי מעזה. ב-7 באוקטובר הוא פונה מהעיר ולאחרונה שב אליה, מתוך החלטה נחושה להתמודד ולצמוח גם מתוך השבר הגדול. הוא מייצג את יוצרי התרבות ביישובי הנגב המערבי, שממשיכים ליצור למרות הכל.

מרים כהן היא אם לתשעה ממושב טפחות שבצפון. היא מתנדבת בולטת בפרויקט "טעימא", בשיתוף חיל הלוגיסטיקה של צה"ל. במסגרת הפרויקט, היא מגיעה פעמיים בשבוע למוצבים של צה"ל ומבשלת ללוחמים אוכל טריפולטיאי ביתי אותנטי. מאז שהחלה הלחימה בצפון והגישה למוצבים לא הייתה אפשרית, כהן פתחה בביתה "חמ"ל בישולים", שם היא מבשלת כמויות גדולות של אוכל ושולחת אותו ברכבים פרטיים למאות לוחמים בגזרה הצפונית.

בת שבע דדון הקימה, יחד עם חברותיה במועצה האזורית שדות נגב, את ''החמ''ל הקהילתי''. באמצעות מיזם זה, כ-80 מתנדבות מכל הגילים הגיעו מדי יום והכינו כ-2,000 מנות שחולקו באמצעות מתנדבים לכוחות הביטחון בכל הארץ ואף לתוך רצועת עזה. הן גייסו תרומות רבות מעסקים אזוריים ותושבים לצורך מימון ההוצאות, הקימו מערך שינוע אדיר שהגיע לאסוף ולחלק את המנות. יומם החל משעות הבוקר המוקדמות והסתיים בשעות הערב המאוחרות, אך למול עיניהן עמדו אנשי כוחות הביטחון שמגינים יום-יום, שעה-שעה על ביטחון ישראל.

בסמה הנו, בת הכפר הדרוזי ג'וליס בצפון, היא מסעדנית ואלמנת צה"ל. בעלה, מרסל ח'יר, נפצע קשה בפעילות מבצעית בשומרון במהלך שירות מילואים בשנת 2003. הוא היה מאושפז במשך 13 שנים, עד שנפטר בגיל 45. בנה של הנו משרת במילואים כלוחם שריון בעזה.

חן ארבל מרינברג היא ממייסדות "פורום נשות המילואימניקים", שנוסד במהלך המלחמה על ידי נשות מילואימניקים למען נשות מילואימניקים ומונה כבר למעלה מ-6,000 נשים שתומכות זו בזו בהתמודדות עם הדאגה, הבדידות והעומס הכפול בהעדרו של בן הזוג. הפורום פעיל בעשרות תחומים – מסיוע אישי ומיצוי זכויות לנשות אנשי מילואים ועד לקידום חקיקה ולמת לאתגרים הרבים עימן מתמודדות משפחות אנשי המילואים.

שיר גולדשטיין מתל אביב הקימה ב-7 באוקטובר את חמ"ל המתנדבים של ארגון המתנדבים הלאומי בחירום 'לב אחד' בתל אביב וגוש דן. במשך שלושה חודשים הפעיל החמ"ל כאלף מתנדבים ביום, זאת בנוסף לאלפי המתנדבים שפעלו במסגרת החמ"לים האחרים של ארגון לב אחד ברחבי הארץ - במלונות המפונים, בפעילויות לנוער ולמבוגרים, ובמתן מענה לאינספור צרכים שעלו מן השטח. בהמשך לפעילות החמ"ל הקימו שיר וחבריה את מרכז הנוער 'קומו' - מרכז לנוער מפונה בת"א, שנותן מענה לעשרות בני נוער מפונים מהדרום והצפון.

צילית יעקבסון, מייסדת ויושבת ראש ארגון בת מלך, עוסקת כבר שנים בסיוע לנשים הסובלות מהתעללות על ידי בעליהן. עם פרוץ המלחמה הפכו צילית ובן זוגה מאיר את חברת התרופות שבבעלותם לחמ"ל סיוע לוגיסטי לחיילי צה"ל ותושבי הדרום. זאת בשעה ששני בניהם הגדולים מגויסים למילואים בצפון ובדרום. חמ"ל הסיוע של מאיר וצילית, שפעל בתיאום עם מערך הלוגיסטיקה של צה"ל, רכש והעביר לשטח ציוד חיוני בהיקף של מיליוני דולרים.