עלייה במס' ההרוגים והיעדר תוכניות: דו"ח המבקר על הבטיחות בדרכים

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח מיוחד בנושא בטיחות בדרכים. הדו"ח מגיע ברקע נתון עגום במיוחד - 2024 היא השנה הקטלנית ביותר בכבישים זה עשור, עם 179 הרוגים עד כה, כאשר ב-2023 כולה נהרגו בכבישי ישראל 358 בני אדם. בנוסף, בשעה שבמדינות העולם מספר ההרוגים בתאונות דרכים בעשור האחרון ירד, בישראל חל זינוק של 16% בעשור שבין 2012 ו-2022. למעשה, ישראל נמצאת במקום האחרון מבין 27 מדינות בשיעור השינוי במספר ההרוגים בתאונות. עלות תאונות הדרכים למשק, לפי המבקר, היא 16 מיליארד שקלים.

עיקר ממצאי הדו"ח

• מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל זינק בעשור האחרון ב-16%
• ישראל נמצאת במקום האחרון מבין 27 מדינות בשיעור השינוי במספר ההרוגים בתאונות בעשור החולף
• הממשלה לא אישרה תוכנית רב-שנתית למאבק בתאונות מאז 2005
• המידע שהמשטרה אוספת על תאונות - חלקי
• ישנו מחסור מתמיד בשוטרים ובניידות במשטרת התנועה
• מרבית הליקויים בתשתיות שעליהם התריע המבקר בעבר - עדיין קיימים בשטח
• ב-40% מבתי הספר בחברה הערבית אין רכזי זהירות בדרכים

לפי הדו"ח, למרות הקמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) והקצאת תקציבים לנושא - המדינה לא הצליחה להקטין את מספר התאונות בעשור האחרון. הממשלה עצמה לא אישרה תוכנית רב-שנתית למאבק בתאונות הדרכים ולא תקצבה אותה. מדינות רבות בעולם, הפועלות למגר את תופעת תאונות הדרכים, מציבות יעד של 0 הרוגים - אך בישראל לא נקבע יעד דומה. 64% מההרוגים בתאונות נהרגו בכבישים בינעירוניים, ו-36% נהרגו במרחב עירוני. זאת, למרות שמספר התאונות שקורות בדרכים לא עירוניות - נמוך יחסית. גם באשר לרוכבי אופנוע ניכרת מגמת עלייה בפגיעות הקשות והקטלניות מאז 2018.

כמו כן, עוד ב-2016 התריע המבקר כי לרלב"ד אין מספיק סמכויות, והאחריות מפוזרת בין גופי הממשלה השונים - הרלב"ד, משרד התחבורה, המשטרה ומשרד החינוך. מאז הקמת הרלב"ד ב-1997, התקציב שלה קוצץ ופחת במידה ניכרת. ב-2008 הוא עמד על 382 מיליון ש"ח, וב-2022 ירד ל-141 מיליון ש"ח. ברלב"ד טוענים כי לפי הנתונים, לפני הקיצוצים בתקציב - חלה ירידה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים.

המבקר מתייחס גם לטיפול המשטרה בתאונות הדרכים, ומבדיקתו עולה כי עיקר עבודתה מתמקדת בחקירת תאונות קשות וקטלניות. כך למשל, ב-2022 אירעו כ-2,500 תאונות קשות וקטלניות, כאשר מדי שנה ישנן כ-45 אלף תאונות "קלות" שאינן נחקרות. עוד עולה מהדו"ח כי לעתים המשטרה כלל לא יורדת לשורש הסיבה שהביאה לתאונה, ולא עושה שימוש במערכות מתקדמות לתעד זירת תאונה - בטרם הרכבים מפונים מהדרך. עוד צוין כי במדינות ה-OECD יש ניידת אכיפה על כל 10 ק"מ, ובישראל קיימת ניידת על כל 100 ק"מ. כמו כן, 13% מהתקנים באגף התנועה במשטרה אינם מאוישים.

דו"ח המבקר מצביע גם על ליקויי תשתיות בכבישים בינעירוניים. בין השאר, צוין כי הליקויים שעלו בדו"חות קודמים - עדיין קיימים בשטח. עוד צוין כי בעיות הבטיחות בכביש 90 החוצה את המדינה מצפון לדרום - עדיין לא טופלו לכל אורכו. בנוסף, בשנים 2021-2022 חלה ירידה בניצול תקציב סל הבטיחות המיועד לשיפור תשתיות הבטיחות ברשויות המקומיות. כך למשל, ב-2022 הוקצו כ-204 מיליון ש"ח לנושא - ונוצלו כ-70 מיליון בלבד.

אנגלמן מצביע גם על פערים בבטיחות בדרכים בין החברה היהודית לערבית. לפי הדו"ח, נהגים ערבים מעורבים בתאונות יותר מנהגים יהודים. פער נוסף קיים בתוכניות החינוך התעבורתי - בשנים 2021-2022, בחברה היהודית היו רכזי זה"ב (זהירות בדרכים) בכ-78% מבתי הספר - ואילו בחברה הערבית ב-60% מבתי הספר. מדובר בשיעור הנמוך ביותר של רכזים בישראל, אף ששיעור הנפגעים מקרב הילדים בחברה הערבית גבוה באופן משמעותי מאשר בחברה היהודית.

הדו"ח מציין כי אף על פי שצעירים בני 15-24 נחשבים למוקדי סיכון משמעותיים בתאונות קשות וקטלניות - המדינה פעלה בשנה החולפת לקצץ בתקציב החינוך התעבורתי, וקיים חשש מביטול השיעורים בתחום זה בבתי הספר היסודיים והתיכוניים.

ממשטרת ישראל נמסר: "דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות המשפיעות על כלל החברה ורובן ככולן זוכות לקשב רב. במסגרת המאבק המתמשך בקטל בכבישים ואכיפת עבירות תנועה, משטרת ישראל רואה בנושא בטיחות בדרכים חשיבות מהמעלה הראשונה ומשקיעה לשם כך משאבים ומאמצים רבים באכיפה, לצד ביצוע פעולות מניעה והסברה במטרה להביא לשינוי תרבות הנהיגה וצמצום תאונות הדרכים.

תפקיד המשטרה הוא אכיפת חוקי התנועה, כאשר ההנחה היא כי אכיפה מושכלת תוביל לשינוי נורמות הנהיגה ועקב כך לצמצום תאונות הדרכים. בכל שנה מנתח אגף התנועה את נתוני השנה שחלפה, שבמסגרתו ניתן דגש להבנת הגורמים לתאונות הדרכים, ולפילוח הכבישים מרובי תאונות הדרכים, לרבות אוכלוסיות פוגעות ונפגעות, לפי אזורים ומגזרים, בהתאם לממצאים נקבעות תכניות פעולה מפורטות לשנה הבאה.

בהתאם לתכניות העבודה, פועלת המשטרה וכלל יחידות אגף התנועה בצירי התנועה תוך מיקוד אכיפה בעבירות 'משפיעות', חיזוק המשילות וההרתעה באמצעות מיצוי ההליכים המשפטיים ושימוש מוגבר בסמכויות המנהליות (פסילת ר.נ, השבתה), קידום הליכי חילוט, הגברת הנוכחות והבולטות באמצעות הצבת ניידות בכבישים מרובי תאונות דרכים ובעלי נסועה גבוהה, חיזוק הממשקים עם גורמים שותפים והסברה להגברת המודעות וחיזוק אמון הציבור.

נדגיש כי פעילות האכיפה מהווה רק נדבך אחד בשורה של פעולות הנדרשות לצמצום מספר תאונות הדרכים. נדרש גם שיתוף פעולה של שאר הגורמים הממשלתיים בתחום החינוך, ההסברה ומיצוי הדין עם עברייני התנועה".