"בלב בארי": טקס ההוקרה לחללים שנפלו בהגנה על הקיבוץ

בקיבוץ בארי נערך הבוקר (שישי) טקס לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, המוקיר את 33 החיילים, השוטרים, אנשי מערכת הביטחון, המתנדבים וחברי כיתת הכוננות של הקיבוץ שנפלו בו בימי הלחימה של מתקפת 7 באוקטובר. בטקס נכחו חברי משפחה מ-31 משפחות נופלים.

מהקיבוץ נמסר כי הטקס הינו חלק מיוזמת הקיבוץ בשם "בלב בארי", שנועדה להוקיר את הקורבן שהקריבו הנופלים כשהגיעו להגן על תושבי הקיבוץ, לזכור ולחבר בין הקהילות שאיבדו רבים מאהוביהם במתקפה הנוראית. כל הנופלים בבארי הגיעו להגן על הקהילה מפני מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס, בה נרצחו 101 חברי קיבוץ ונחטפו 30 מהם.

עילם מאור, חבר כיתת הכוננות של בארי, סיפר על פרויקט "בלב בארי": "בעת המאורעות הקשים בשבעה באוקטובר הרגשנו מגוון תחושות בבארי - תחילה תדהמה, דאגה, אימה, בדידות ופחד כאשר עברו עלינו שעות רבות לבדנו מול רוע אנושי יוצא דופן. רבים מאיתנו נפגעו קשות בשעות אלו בחיים וב-חירות שלהם, של בני משפחתם ושכניהם. אולם, בשעות אלו היו בבארי גם מגוון פעולות ומעשים של אנשי הקיבוץ ושל אנשים נפלאים שהגיעו אלינו מבחוץ, שהביאו עימם תחושות נוספות: אכפתיות, סולידריות, אומץ ותקווה".

"יצאנו פגועים, כאובים והמומים, ניסינו לעכל ולהבין מה עבר עלינו כאן בביתנו", הוסיף מאור. "עם שלם עטף והזדהה עימנו, כעת לא היינו לבדנו! בימים הראשונים אחרי האירוע דיברנו המון עם גורמים מהצבא, מהמשטרה, מזק"א, אבל בעיקר דיברנו עם כוחות שהיו איתנו כאן ולחמו לצידנו. השיחות האלה היו כמו אוויר לנשימה בשבילנו.

עוד אמר: "אחרי מספר שבועות התחלנו ליצור קשר גם איתכן משפחות הנופלים. הרגשנו את הצורך האדיר שלכם לשמוע עוד, להבין יותר, לגעת ולהרגיש את המקום שבו נפלו אהוביכם. וגם הרגשנו את הצורך שלנו, קיבוץ בארי, לתת בחזרה למי שהיו עבורנו, למי ששילמו מחיר כל כך כבד. פרויקט בלב בארי נולד מתוך אותו חיבור - כמה כוח יש למפגש כן ופתוח, לשיחה, לכתף, לשותפות גורל. קהילת בארי עוטפת אתכם. תמיד תהיו חלק מאיתנו. תמיד תהיו בלב בארי".

רחלי בנאקוט, ראש צוות החירום הישובי ומתנדבת בפרויקט ב"לב בארי" שאיבדה בשבעה באוקטובר את אחיה, רבש"צ הקיבוץ אריק קראוניק ואת אחותה זהבה הקר, אמרה: "כנציגת הנהלת הקיבוץ, אני רואה חשיבות עצומה ליכולת שלנו להסתכל סביב. לראות את כאבם של מי שסביבנו, להכיר בכך שלא ניתן להקל על הכאב, אך מעט אפשרי יותר לשאת אותו יחד. חשוב לי לומר על במה זו ביום הזה, אנחנו רואים אתכם. קיבוץ בארי מחבק אתכם וזוכר את הנופלים האהובים שלכם. כמה ימים לפני יום הזיכרון, לפני שכל אחד מתכנס לאבל הפרטי שלו, היה לנו חשוב להיפגש. לראות זה את עיניו של זה, לזכור ולכאוב יחד".

מיכל נגרי, אמו של רועי נגרי, מפק"צ ביחידת לוט"ר, אמרה בטקס: "'אנחנו לא מישירים מבט לגופות, חיילים כאזרחים, אנחנו כאן, להציל אזרחים, את עמנו שלנו. אנחנו כאן נלחמים על הבית'. כך תדרך בני, רס"ן רועי נגרי, רגע לפני שנכנס בראש כוח הלוט"ר לחלץ אזרחים בשכונת הכרם. באותה שבת שחורה, ביום בו נדמה היה כי אין מי שיושיע, ביום בו לקו כל המאורות, התגלו מיטב בנינו בגדולתם".

עוד אמרה: "עם וללא קריאה, נהרו כולם ומכל קצוות הארץ, מונעים באינסטינקט ראשוני של מחויבות בלתי מתפשרת להגן על אדמתם, על המשפחות, להגן על הבית. אנחנו, המשפחות שכואבות יום יום, שעה שעה את החיים שנגדעו, החלומות שנקטעו, את עתידם של ילדינו, מבטיחים לדאוג שמורשת ההקרבה והגבורה לעולם לא תשכח".

"רועי האהוב, בני בארי היקרים, אתם שחוויתם בביתכם, על בשרכם את מעשי הזוועה הלא אנושיים, שהשבילים המפוחמים והבתים השרופים מהווים עדות אילמת לסיפורי הפלצות ומעשי הזוועה הבלתי נתפסים שחוויתם", הוסיפה מיכל נגרי. "אתם שאדמתכם ספוגה בדם יקיריכם ובדם בנינו, קשרתם את גורלכם לעד בגורלנו ומצווים להיות ראויים לכל אותם נופלים בהחזרת פעימות הלב ללב בארי ובתקומת המקום. קהילת בארי הכואבת לא תהיה שלמה ללא חזרתם של בני המקום החטופים והמוחזקים בשבי, אנו מייחלים לחזרתם במהרה ולתקומת הקיבוץ. ושבו בנים לגבולם".

עוד נשאה דברים נעמה מאיר, אחותו של רב-סרן דוד מאיר, קצין ביחידת סיירת מטכ"ל שנפל בהגנה על הקיבוץ. "הרוע אכזרי ובלתי נתפס", היא אמרה, "הכאב לא מרפה, החרדות לא עוזבות, האובדן בלתי נסבל. הקרקע נשמטה תחת הרגליים, הבית אינו משמש כמבצר עוד, הקיבוץ כמעט שומם ועוד לא ברור לאן כל זה הולך. ובתוך ההפיכה הזאת, התרוממתם אתם, חבולים ופצועים, דואבים וכואבים להכיר ולהוקיר את מי ששילם בחייו כדי לאפשר לכם חיים. הגעתם אלינו לבקש קרבה, להבטיח קשר שנחתם בדם, לצרף אותנו למשפחה המיוחדת הזאת, משפחת בארי".

היא הוסיפה: "היכולת להרים עיניים מעל הסבל והכאב היומיומי ולחשוב על מי שלא זכה לצאת מהתופת, היא חוסן קהילתי שלכם. בימים הקשים האלו, קמתם מאבליכם להנכיח, להנציח ולא לשכוח. הנחתם לרגע את הקושי העצום ובאתם לכאן לחבק את המשפחה שאנחנו, להכיר ולהוקיר את הנופלים, לתת מקום לאחדות האמיתית של העם הזה בארץ הזו. נשלב זרועות וניתן כוחות אחד לשני, נקרא בראש חוצות ובכל הכוח ללחימה עיקשת ברוע, להשבת הביטחון, העוצמה והגבורה. להחזרת כלל החטופים שלנו בנחישות ובמהרה לבני משפחותיהם".

"קהילת בארי אמנם הצטמצמה ונטבחה, נשרפה, נרצחה ונחטפה, אבל בחודשים האלו היא גם גדלה, נוספו לה אחים ואחיות, הורים וילדים, בחדרה והרצליה, בעתניאל ומודיעין רסיסי לבבות של משפחת בארי פזורים בכל רחבי הארץ, אבל ליבה מאוחד ונקשר בקשר בל ינתק וכולה מתפללת בכל יום לשובכם עם כלל החטופים. תושבי בארי, משפחה אהובה וכאובה שלנו, תודה. תודה שאתם מהווים דוגמא, שניתן להתנער ולקום מעפר מבלי לשכוח. אנו ממאנים לאפשר לפילוג ולהסתה להפריד בינינו. נעמול לחבר קרעים, לגשר על פערים, לזקוף גב ולהרים ראש. נמשיך להילחם בחושך ולהאמין שהאור והטוב בוא יבואו. כולנו יחד נעשה הכל כדי להביא אותם".

אחרונה נשאה דברים איילת בויום, אלמנתו של גיל בויום, חבר כיתת הכוננות של בארי שנפל בקרבות ואמו של ענבר בויום שנרצח אף הוא. "בשבעה באוקטובר, יום שמחת תורה, בלב בארי נקבצו לוחמים עזי נפש", אמרה, "חיילים, אזרחים וחברי כיתת הכוננות חירפו נפשם כדי להציל את הקהילה שלנו. במעשי גבורה, וללא מורא, כל אחד ואחד מהאנשים היפים הללו עשה הכל כדי להציל ולו נפש אחת מהתופת הנוראה".

"כשם שגיל וענבר קפצו לתופת מבלי לחשוב על עצמם, כך 33 לוחמים, חיילים, מתנדבים חברו לכיתת הכוננות בבארי במטרה להגן עלינו", הוסיפה, "אני רוצה להודות, בשמי, בשם ילדיי ובשם קהילת בארי לכל אחד מהם. כל עזי הנפש נמצאים בליבנו, בלב בארי לעד. במותם ציוו לנו חיים, ואנו נעשה הכל כדי להשיב חיים, צחוק ובטחון לאזורנו ולמדינת ישראל, תוך השבת החטופים לביתם".

14 לוחמי צה"ל שנשלחו כדי להגן על הקיבוץ נפלו בקרבות: סגן-אלוף אלי גינסברג, בן 42 מקיבוץ דברת, רב-סרן שגיא גולן, בן 30 מרעננה, רב-סרן רועי נגרי, בן 28 מתל אביב ורב-סמל ראשון עמרי בלקין, בן 25 מרמת השרון, ששירתו ביחידת הלוט"ר; רב-סרן דוד חיים מאיר, בן 31 מכוכב השחר, וסגן נווה אלעזר לקס, בן 21 מלוד, מיחידת סיירת מטכ"ל; סרן שילה כהן, בן 24 משדרות, ורב-סמל אוהד-בודי כהן, בן 20 ממושב עידן, מיחידת שלדג; רב-סרן בנג'י טרקניסקי, בן 33 מתל אביב, מחטיבה 7 בשריון; סמל-ראשון נריה בן דוד, בן 22 מחיפה, מהנדסה קרבית; סמל אריאל אוחנה, בן 19 מקיבוץ רבדים וסמל ראשון אלי (ולנטין) גנסיה, בן 22 מירושלים מגדוד 890 של הצנחנים; סגן יונתן גוטין, בן 20 מודיעין, מהיחידה הרב ממדית; ורב-סמל אופק רוסו, בן 21 קדימה צורן, ששירת בשייטת 13.

במשימת ההגנה על קיבוץ בארי נפלו מקרב כוחות משטרת ישראל סגן-ניצב אבי עמר, בן 54 ממושב עוצם; סגן-ניצב ודים בליך, בן 39 מחיפה; ⁠רב-פקד דן גנות, בן 41 מחריש; רב-סמל בכיר בוריס דנילוב, בן 34 מחדרה; רב-סמל מתקדם אלירן אברג'יל, בן 29 מחדרה; רב-סמל שלום אוראל אלון, בן 23 מקרית אתא; רב-סמל גדיף מולוגטה, בן 29 מקרית גת; ו⁠רב-סמל דור מנגדי, בן 24 מראש העין.

מטעם כוחות הביטחון נפלו סרן אלחנן מאיר קלמנזון, בן 41 מעתניאל וסרן איתי יהושע, בן 36 מרעננה, שעבדו במשרד הביטחון. מטעם כוחות הקיבוץ נפלו ב-7 באוקטובר אילן וייס, בן 55, סגן ראש צוות חירום יישובי, זיו שופן, בן 56, מתנדב, ד"ר דניאל לוי, בן 34, והפראמדיקית עמית מן, בת 22, שתפקדו כצוות חירום רפואי בבארי. מטעם כיתת הכוננות של הקיבוץ נפלו רב-סמל מתקדם אריק קראוניק, בן 54, רבש"ץ הקיבוץ, רב-סמל בכיר גיל בויום, בן 55, רב-סמל מתקדם חגי אבני, בן 50, רב-סמל מתקדם איתן חדד, בן 43, ורב-סמל מתקדם שחר צמח, בן 39.