טקס המשפחות לציון 7 באוקטובר: "הסיפור הכואב של כולנו"

בחלוף שנה מהיום ששינה את ישראל לנצח: הטקס הלאומי לציון 7 באוקטובר נערך הערב (שלישי) בפארק הירקון בתל אביב, בנוכחות מצומצמת של המשפחות השכולות ובני משפחות החטופים בשל הנחיות פיקוד הארץ, לנוכח המצב הביטחוני. בנוסף לערוץ רשת 13, רוב ערוצי הטלוויזיה בארץ שידרו את הטקס בשידור חי, לצד כ-50 גופי תקשורת בינלאומיים, בהם ערוצים מארה"ב, סין, רוסיה, ארגנטינה, יפן, אוסטרליה, איחוד האמירויות, הודו, שוודיה, פורטוגל, פוארטו ריקו, מקסיקו וכלל סוכנויות הידיעות המרכזיות בעולם.

יונתן שמריז, אחיו של אלון שנחטף ונהרג בשוגג מאש צה"ל בעזה, מייסד 'קומו' וממארגני הטקס הזיכרון הלאומי אמר הערב במהלך הטקס: "לפני שנה בדיוק המקום הכי יפה, הכי מלא שמחת חיים ותקווה – הפך לגהינום. ברגע אחד הבנו את המשמעות של לבד: מחזיקים את ידית הממ"ד ביד אחת וסכין מטבח ביד השנייה, בלי אוכל, בלי מים, מנסים להרגיע את הילדים, להבטיח להם שיהיה בסדר. בנתיים העדכונים בטלפון מספרים על עוד יישוב שנכבש, עוד בית שנשרף, עוד שכן שנרצח. שישים וארבעה מחברי כפר עזה נרצחו ביום הארור הזה, בהם חבריי הטובים ביותר. 19 חברי קיבוץ נחטפו, בהם אלון, אחי הקטן והאהוב. זה היה יום בלי צבא, בלי מדינה, יום שבו כל מה שהיה לנו, הוא עצמנו – האזרחים. קוראים לַזה הפקרה".

שמריז העביר במהלך דבריו ביקורת כלפי הממשלה: "במקום שנעמוד פה רבבות מעם ישראל יחד, אנחנו עומדים פה ומחכים לאזעקה, במקום שתוקם ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את המחדל, אנחנו שואלים את השאלות בעצמנו בלי לקבל תשובות. אין דוגמה אישית, אין חזון, אין מנהיגות אין קבלת אחריות".

"הסיפור של אלון הוא סיפור הפוך", אמר שמריז והוסיף: "זה הסיפור של הדור שלי, שלנו! הדור שלנו: ישראלים בעלי תושייה, אומץ וקור רוח. 65 ימים היו הוא וחבריו - יותם חיים וסמאר טלאלקה בשבי, בתנאים לא אנושיים: בלי אוכל, בלי מים, תחת עינויים ואיומים, בסוף הם כתבו מילה אחת על סדין לבן - הצילו. זה לא עזר להם".

שמריז המשיך: "במשך חמישה ימים הם חיפשו את האור, אבל לצערי, הוא נמנע מהם ברגע האחרון. אלון אחי פעל בניגוד לכֿל אינסטינקט בסיסי, הוא יזם והוביל, לא פחד לטעות, לא פחד להאמין. הוא ניווט במשך חמישה ימים בלב שכונה מופגזת בעזה בלי שאף אחד חשב שזה יכול להיות  גם בתנאים הקשים ביותר, גם כשאין סיכוי, אלון, כמו אלון, האמין ופעל לסוף טוב".

"במותו אלון ציווה לנו את הדרך, את האור, את התקווה", אמר יונתן על אחיו אלון והוסיף: "אני מאמין שמתוך ההריסות והחורבן, מתוך התופת, קם כאן דור חדש. דור שמאמין בנו, בחברה ישראלית מתוקנת ומאוחדת, דור שמאמין ברוח הישראלית. דור שישקם את ההריסות ויבנה כאן מדינה טובה יותר, ערכית יותר, מדינה שבה רודפים את האמת, מקדשים אותה ולא מרפים ממנה. מדינה שנשענת על ערבות הדדית, שעושים בה הכול בשביל החברים שלנו, עושים הכול בשביל להחזיר 101 חטופים וחטופות, שנמצאים במנהרות חמאס. מדינה שנהיה גאים לגדל בה את הילדים שלנו, מדינה משגשגת לעם היהודי ולכל מי שקשר את גורלו אלינו".

בפנייה לאחיו סיים יונתן את דבריו: "אלון אח שלי גיבור, תודה שהראית לנו את הדרך, תודה שהִצבת את הסטנדרטים. אנחנו לא נרפה עד שנתקן, אנחנו לא ננוח עד שנבנה. אנחנו הדור שייצא מההריסות, מהשואה, מהתופת ויגשים את החזון הציוני החדש. כשזה יקרה אדע שדרכו של אלון הופכת למציאות. קומו! עם ישראל חי".

במהלך הטקס הופרחו  16 בלונים לזכר 16 התצפתניות שנרצחו במוצב נחל עוז, ועוד 5 בלונים הופרחו לתמיכה בהשבת התצפיתניות שעדיין בשבי. יגאל כהן אביה של הדר שנרצחה בקרב על המוצב אמר: "אני עדיין לא יודע איך קמים מחורבן הבית הפרטי שלי. אבל אני יודע שאנחנו חייבים לקום מחורבן הבית של כולנו. יחד. בכוח. באחדות מתוך עוצמה. אנחנו הקול שלהן, ואני רוצה שישמעו כל מי שצריך לשמוע, כי דם הבנות שלנו זועק אלינו מן האדמה. אנחנו לא נוכל לשתוק. לא נעזוב, לא נשכח, ולא נתעייף. בשארית הכוחות שיש לנו אנחנו נדאג שהאחראים - יקבלו עליהם אחריות".

ניצה קורנגולד אמו של החטוף טל שהם נשאה דברים: "ב-7 באוקטובר נחטפו מקיבוץ בארי שבעה מבני משפחתי בניהם בני. שלושה מבני המשפחה נרצחו, הנים והילדים חזרו לאחר 50 ימים בעסקה הראשונה. טל ועוד 100 חטופים נמצאים שנה בשבי כבר שנה שלמה. הילדים של טל, נווה ויהל, לא מפסיקים לשאול: איפה אבא? מתי הוא יחזור? כשאבא יחזור הוא יהיה מאוד זקן? באיזו מדינה אלה השאלות ששואלים ילד בן תשע וילדה בת ארבע?איפה הערכים שלנו? עם ישראל, זה החטופים. ב-7 באוקטובר עברנו שואה אך הייתה גם גבור, וכולנו, כל העם מחכה לשלב הבא - לשלב התקומה".

"אנחנו יודעים בראש ובלב הכל תא בגוף שלנו שלא תהיה תקומה בלי השבת החטופים. כולם", אמרה ניצה והמשיכה: "אני קוראת מכאן לכל מנהיגי העולם להעמיד בראש סדר העדיפיות את שחרורם המיידי של החטופים. בעסקה כוללת - את כולם. אני משתתפת בצערן של משפחות הנרצחים וחללי צה"ל ומבקשת לאחל החלמה מהירה לכל הפצועים. לילד שלי טל. טלטלוני שלי, אם אתה רואה או שומע אותי, כולנו מתגעגעים אלייך כל כך, ועושים הכל להחזיר אותך ואת כל החטופים הבייתה במהרה. אננו לא מוותרים עלייך ועל החזרת כל החטופים החיים לשיקום והמתים לקבורה. כי לוותר עליהם זה לוותר עלינו".

בטקס השתתפו שורת אומנים מובילים, ובהם:  אביב גפן, אגם בוחבוט, אדר גולד, אמיר דדון, בועז שרעבי, גלי עטרי, היהודים, ואלרי חמאתי, זהבה בן, יהודה פוליקר, ישי לוי, כנסיית השכל, מירי מסיקה, מרגלית צנעני, עדן חסון, קורין אלאל, קרן פלס, ריטה, רן דנקר, שולי רנד, שלום חנוך ושלמה ארצי. כמו כן השתתף עברי לידר שעלה לבמה עם חולצה ועליה כתוב: יהי זכרם מהפכה.

יגל יעקב בן ה-12 שנחטף והוחזר בהסכם להשבת החטופים אשתקד, הופיע עם שלמה ארצי בדואט מרגש, ארצי החל ואמר: "אנחנו באים מהמקום המאחד ולא המקום המפריד, כל היום הדהד בי המשפט שאמרה לי בתי, אי אפשר להקטין את החשכה רק להגדיל את האור".

אז הציג ארצי את יגל שהקריא את תחילת שירו של הזמר: "שם היו בתים פזורים איים איים, שם ילדותי ומה איתי. אני אקדח, אקדח טעון געגועים, זה חוזר זה וזר אליי את מבינה. זה חוזר אליי לחדר, כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע. אז לא הייתה לי מכונית גדולה, אז לא ידעתי מה יש בשוליו של הרחוב היחידי שמעברו היו כמוסים סודות, שדות של אירוסים".

הטקס יצא לדרך לאחר שהופעלו אזעקות בשורת יישובים במרכז הארץ, בעקבות שיגור טיל קרקע-קרקע מתימן. צה"ל עדכן זמן קצר לאחר שמאות אלפים נכנסו למרחבים המוגנים כי הטיל יורט בהצלחה על ידי מערכת "חץ", מחוץ לגבולות הארץ. בנוסף, בעקבות השיגור נעצרו ההמראות והנחיתות בנתב"ג.

לאחר שינוי הנחיות פיקוד העורף, ממארגני טקס המשפחות נמסר: "הכרטיסים ששוריינו עבור הקהל הרחב מבוטלים. הטקס צפוי להיות קשה לצפייה וכואב, ואנו מבקשים מהציבור הרחב להישמע להנחיות מצילות החיים ולצפות בו יחד עם יקיריהם בקהילות השונות. לאחר מכן אנו מזמינים את אזרחי המדינה לעמוד יחד בשעה 19:10 לדקת דומיה בסולידריות עם המשפחות שיהיו בפארק".

יונתן שמריז,  מסר אתמול: "כפי שהבטחנו לכם ולעצמנו, הטקס יתקיים בכל תרחיש ויצפו בו מיליונים בישראל ובעולם. אני מבקש להתנצל מעומק הלב בפני כל מי שנרתמו, דחפו, תרמו, התרגשו וציפו לחבק את המשפחות שיהיו איתנו בפארק. עוד יבואו ימים טובים, בהם נעמוד יחד כולנו, בלי הגבלות ובלי מחיצות".

בהרצליה נערך טקס נוסף לציון שנה לאירועי 7 באוקטובר, בנוכחות ראש העיר יריב פישר, לי אברמזון, מפונה מהצפון שמתגוררת בהרצליה, ברק בלוה, אחיו של רס"ל (מיל') עומר בלוה מהרצליה שנפל במלחמה, נטע כהן, תושבת העיר, שורדת מסיבת הנובה.

שלי שם טוב, אמא של החטוף עומר שם טוב מהרצליה, אמרה במהלך הטקס: "כמה כאב, כמה אובדן. כל כך הרבה אנשים בטראומה ואני רוצה לדבר על התקווה. התקווה והאופטימיות שאיתה אנחנו קמים כל בוקר. כל בוקר כשאני נכנסת לחדר של עומר, הדבר הראשון שאני אומרת לו זה: בוקר טוב חיים של אמא. אני יודעת שאתה חזק ואני יודעת שיש בך אמונה ואנחנו עושים הכל בשביל להחזיר אותך הביתה. אני יושבת על המיטה שלו ומתפללת ומרגישה שאני שולחת לו כוח והגנה, ואני גם מקבלת ממנו כוח להמשיך, ואז רגע לפני שאני יוצאת מהחדר אני נעמדת מול המראה ואני מלטפת את עומר וזה הרגע שאני מבקשת ממנו שידמיין את הדרך הביתה".

"אז אני אומרת לעומר - יגיע הרגע הזה שיבואו ויגידו לך שאתה משתחרר", שלי המשיכה והוסיפה: "אתה תגיע לגבול והקצין האהוב שלנו עם דמעות בעיניים יגיד לך: עומר ברוך הבא, כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה. בוא. אמא ואבא, דנה ועמית מחכים לך, ואתה תיכנס איתו לרכב ותסתכל על הדרך ותראה את השמים ותגיד לעצמך אני חופשי".

היא סיימה את דבריה ואמרה: "אתה תגיע לבית החולים ואנחנו ארבעתנו נעמוד שם ואתה תפתח את הדלת ותצא, ואנחנו נרוץ אליך בשמחה גדולה והפעם בבכי של אושר גדול. ואני אגיד לך - חיים שלי אתה מוגן, ואתה תגיד לי - אני אוהב אותך מאמו. זאת התמונה שכל בוקר, 366 ימים, אני יוצאת איתה ואני בתקווה ובאמונה גדולה שזה בעזרת השם מה שיקרה".