ילדי המפוטרים מהדרום מתגייסים לפרנס את המשפחה: "רואים את העצב בעיניים"

ההורים יושבים בבית, הילדים יוצאים לעבוד: את המציאות הזו חווים כבר מספר חודשים עובדים במפעלי הדרום, ביניהם "כימיקלים לישראל", שאינם עובדים ולא יכולים לפרנס את משפחתם.

לין ברוך, בת 17 מדימונה, מסבירה איך נראית שגרת החיים בבתים בימים העגומים הללו - מצב אותו מנסים בדרום להחזיר אל סדר היום הציבורי, באמצעות השביתה וההפגנה היום (ראשון), שהביאה גם את שרי הממשלה להודיע כי יתערבו במשבר.

"התקופה הזו ממש קשה", מספרת ברוך, "רואים את הכאב בעיניים של הילדים, שהולכים ברחובות ויודעים שההורים נמצאים בבית, מובטלים". לדבריה, הילדים מוותרים על לימודים והכנה לבגרויות כדי לעזור לפרנסה. "תקופת הבגרויות אמנם מקשה, אבל תלמידים מעדיפים לפספס שיעורים בבית הספר כדי שיוכלו לפרנס את הבית, למרות שזה הכי קשה".

גם לדור הצעיר, אגב, קשה למצוא עבודה. "יש מלצרות, בייביסיטר ומורים פרטיים, אבל ברוב המקומות לא מקבלים בני נוער, וקשה להתקבל לשם", היא אומרת, וחוזרת לדבר על ההורים. "קשה מאוד לראות אותם יושבים בבתים, חסרי עבודה וחסרי כל, מנסים איכשהו לעזור ועובדים במקומות צדדיים כדי לנסות לפרנס את המשפחה. אנשים שהיו במעמד מבוסס כלכלית כעובדי כיל מקבלים כעת פחות שכר, ורואים אצלם את העצב בעיניים כשהילד אומר להם 'אני חייב 10 שקל בשביל משהו' או '100 שקל כדי לצאת לחברים'. זו לא אותה תחושה כמו פעם".

ברוך מספרת כי פרט לתמיכה הכספית, הנוער צריך לסייע גם מוראלית להורים. "הם משתפים אותנו, ואנחנו עונים להם - אל תדאגו, יהיה בסדר, נהיה איתכם פה, הכל בשליטה. מנסים לעודד אותם, שלא ייכנסו עוד יותר לדיכאון".

ראש הממשלה בנימין נתניהו יצר בסוף השבוע קשר עם ראש עיריית דימונה, בני ביטון, שהביע הבוקר אופטימיות לגבי המשבר הנוכחי - ואחר הצהריים הוצאה הודעה לפיה שר הכלכלה והשר לפיתוח הנגב והגליל אריה דרעי יגיע עם צוותו לישיבת עבודה עם ביטון ושאר ראשי הרשויות. בצהריים נועדו נתניהו ויושב ראש ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שעידכן על כך שישנן התפתחויות חיוביות במו"מ בין הנהלת כיל לוועדי העובדים.

גם אם הבעיות הללו ייפתרו, לין ברוך לא יודעת עד כמה העתיד מחייך אליה בדימונה. "אני לא יודעת איך אני רואה את העתיד, מה אלך לעשות אחרי הצבא. לא יודעת איך אתקדם ואתבסס כאן. אני צריכה שיעזרו לנו עד כמה שאפשר".