רופאים נעדרים מבתי חולים ללא דיווח

(1:45 דק')

רופאים מרבים להעדר מעבודתם בבתי החולים, לא מגיעים לעבודתם בימי שישי ועוסקים במתן שירותים פרטיים ללא היתר. כך עולה מדוח מבקר המדינה שהגיש היום מיכה לינדנשטראוס ליושבת ראש הכנסת דליה איציק.

המבקר בדק את נוכחות הרופאים בבתי החולים הממשלתיים ובדק כ-600 דיווחי נוכחות הנוגעים לחודשים מאי-יולי 2007 שהגישו רופאים להנהלות בתי החולים.

רופאים נעדרים בשעות העבודה

בניגוד לנהוג במשק, הרופאים עדיין עובדים בשבוע עבודה בן שישה ימים, בשעות 8:00-16:00 בימי חול ו-8:00-13:00 בימי שישי. בבדיקה שהקיפה 200 רופאים נמצא ש-24 מתוכם נעדרו מעבודתם בפרק הזמן שנבדק במשך שעתיים עד שבע שעות במשך יום או יומיים בשבוע מעבודתם. זאת, כדי לתת שרותי רפואה פרטיים בקופות החולים.

עוד נמצא בבדיקה, כי חלק מהרופאים נעדרו מעבודתם ביום שישי למרות שהם מחוייבים לעבוד בו, ואף דיווחו על יום שישי כיום עבודה. מבקר המדינה ממליץ לבחון את העברת הרופאים לשבוע עבודה של חמישה ימים כמו שאר המשק וכמו שאר עובדי בתי החולים.

אחת הסוגיות עליהן מעביר לינדנשטראוס ביקורת, היא העובדה שאין בקרה על נוכחות הרופאים בעבודה. לפי הסכם העבודה עם הרופאים מ-1991 הם אינם נדרשים להחתים שעון נוכחות. עוד מספטמבר 2001 דנה הממשלה בדרכים לפתרון המצב, אולם עד היום משרד הבריאות והנהלות בתי החולים לא מצאו פתרון.

בעניין זה אמר סגן נציב שירות המדינה באפריל בשנה שעברה, כי בידיו "מקורות מידע עקיפים ועדויות שמיעה בלבד באשר להיעדרותם של רופאים מהעבודה בשעות העבודה... מקורות אלה מצביעים על תופעת היעדרות רחבה שאם היא אכן קיימת, היא פוגעת בשירות שניתן לחולים במוסדות המדינה".

רפואה פרטית בזמן הכוננות

מעת לעת נקבעת לרופא "כוננות רופא", יום בו הרופא נמצא בכוננות מתום יום עבודתו ב-16:00, עד תחילת יום העבודה הבא ב-8:00. בזמן זה אסור לרופא לעסוק בעבודה שאינה קשורה לבית החולים בו הוא מועסק, על מנת שיוכל להגיע במהרה לבית החולים כדי לטפל בחולה או לייעץ בעניינו.

בבדיקת המבקר התגלה ש-39 רופאים מבין הנבדקים עסקו במתן שירותי רפואה פרטיים בזמן שהיו כוננים. בין הרופאים נמצאו גם רופאים בכירים, מנהלי מחלקות, יחידות או מכונים. בנוסף, אין רישום המאפשר לדעת אם רופא כונן הגיע לבית החולים לאחר שהוזעק ומתי הגיע.

עומס עבודה רב

רופאים רבים נותנים שירותי רפואה פרטיים, הן במשרד פרטי והן בקופות החולים בנוסף על עבודתם בבתי החולים. רופא שרוצה לעסוק ברפואה פרטית צריך לבקש אישור ממנכ"ל משרד הבריאות, וממשכורתו ינוכו 5%. בבדיקה התגלה כי 18 רופאים שעסקו ברפואה פרטית לא ביקשו לכך אישור ולא דיווחו על כך לצורך ניכוי השכר. המבקר ממליץ לנכות את הסכום משכרם רטרואקטיבית ואף לנקוט נגדם צעדים משמעתיים.

רופאים מוגבלים לעסוק ברפואה פרטית עד 11 שעות ורבע בשבוע בשבוע. בפועל נמצא כי הרופאים עובדים בין 14.5 שעות עד 28.5 שעות. המבקר אומר, ששעות העבודה בבתי החולים, שעות הכוננויות ותוספת העבודה הפרטית מטילה על הרופאים עומס רב מאוד, עומס העלול לגרום להם לטעות באבחון מחלות, מתן טיפול תרופתי שגוי ולסכן את בריאות מטופליהם.

משרד הבריאות: "אין פסול בדרך זאת"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בחוזר מה-10 בדצמבר 2006 מוגדר כי מוטל על הרופא התורן לתעד תוכן התייעצות עם הרופא הכונן והנחיותיו. דהיינו – היה ונערכה התייעצות עם הכונן, או החולה נבדק על ידו, או נותח בנוכחותו – הדבר מתועד ברשומות החולה. אין אנו רואים פסול בדרך זאת".

עוד בתגובת המשרד, "בחוזר מינהל הרפואה מינואר 2003 מפורטים התנאים הנדרשים לביצוע כוננויות רופא וביניהם גם איסור לעסוק בעבודה שאינה קשורה למוסד בו הוא כונן בזמן הכוננות. יחד עם זאת, באותו חוזר מפורט בהגדרות, שבעת כוננות צריך הרופא להיות מוכן להתייצב לפי קריאה ביחידתו".

"חוזר זה עודכן באמצעות חוזר מנכ"ל מדצמבר 2006 שם מוגדר כי על הרופא הכונן להיות זמין לייעוץ ולהתייצב במוסד הרפואי לפי הצורך. זאת ועוד, בחוזר גם נאמר שעל הרופא הכונן להתעדכן במצב המאושפזים והמטופלים, עליו להיות זמין לשם בדיקת חולים או ביצוע השגחה על פעולות רפואיות דחופות או ניתוחים ועליו לבוא לבית החולים ולסייע במצבי עומס לרופא התורן".