מתחם הולילנד: מגדלי הענק שעוררו מחלוקת
פרויקט הולילנד שעומד במרכז פרשת שחיתות ובו שורה של מגדלים ענקיים על רכס ירושלמי בדרום מערב העיר - אושר למרות התנגדות עזה של התושבים. איך זה קרה?
(2:09 דקות)
פארק הולילנד, שעומד במרכז פרשת השחיתות בה לפי החשד מעורב עורך הדין אורי מסר, היה מתחילתו אחד ממייזמי הנדל"ן השנויים במחלוקת שנבנו בשנים האחרונות בירושלים. תוכנית הבנייה הגרנדיוזית שאושרה בימיו של אהוד אולמרט כראש העירייה כוללת 12 מגדלי יוקרה, כאשר אחד מהמגדלים שמושלם בימים אלה מונה 31 קומות.
הפרויקט עורר כאמור התנגדות עוד לפני שיצא לדרך. עיקר התרעומת היתה על המפגע הסביבתי והחזותי שגורמים המגדלים שזכו לשם "מפלצות הבטון של הולילנד". לא מעט גבות הורמו לנוכח השאלה כיצד אושרו אחוזי בנייה כל כך גבוהים בשטח יחסית קטן.
"הפרויקט הזה נמצא בסתירה מוחלטת לכל הסביבה שלו", מסבירה ציפי רון, ממובילי מאבק התושבים נגד הפרויקט. "הגודל של הפרויקט והעוצמה שלו הם חריגים מאד בנוף. היתה לנו תמיד תחושה קשה מאד שלא הבנו איך הפרויקט הזה מתקדם ואיך הפרויקט הזה מתאשר, ואיך זה קורה בפועל. זה דבר שהוא חריג בכל קנה מידה".
"אין שום ספק שהנפחים של בנייה שאושרו בפרויקט הולילנד הם מעבר לצפוי ולסביר במיקום שזה נמצא", מוסיפה נעמי צור, סגנית ראש עיריית ירושלים שהגישה התנגדות לפרויקט. "תחושה שיש פה נפחים לא ראויים שאושרו פה נפחי בנייה שלא רק שלא עוזרים לירושלים אלא מזיקים".
נציגי ועד התושבים מעידים שבזמן המאבק נגד הפרויקט הם נפגשו עם כמה מקברניטי העירייה וניסו להניע אותם מלקדם אותו אבל ללא הצלחה. למרות חקירת המשטרה הבנייה במתחם נמשכה גם היום.