הורים שכולים: "אלוהים טעה - ועכשיו הוא מתקן"

אנה שכבה על המיטה בחדר הניתוח. בעוד כמה דקות תלד תינוקת ומיד תמסור אותה לאיילת ומוטי שהמתינו בחדר הסמוך. טרגדיה גדולה שהתרחשה בקיץ של שנת 2015 הביאה אותם לרגע הזה בבית החולים בגאורגיה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הדסקית על צווארו של מוטי מתחילה לספר על היום ההוא, היום ששרטט להם את החיים מחדש. זה קרה סמוך לשער ציון בעיר העתיקה בירושלים. באותו היום נמדדו בירושלים 47 מעלות. דן, חניך בקורס מ"כים שהתגייס לצבא רק שבועיים וחצי קודם, אמר לחיילים שישבו לידו באוטובוס שהוא לא מרגיש טוב. שניות לאחר שירדו מהאוטובוס, דן התמוטט.

הייתה אתו מ"כית אחת והיא התקשרה למ"מ שהלך עם החיילים והוא שלח את החובש. עד שהגיע החובש וניסה להחדיר לו עירוי, הוא לא הצליח. אחר כך הוא הצליח ועד שהגיע האמבולנס, בעצם, זה כבר היה מאוחר מדי.

"זה הבן היחיד שלנו", סיפר אביו מוטי. "זה הבן היחיד שעכשיו איבדנו אותו. היה קסם של ילד, ילד מוכשר, מאמן כדורסל, מוזיקאי מוכשר. פשוט הלך לנו". "דן נולד ב-1997", הוסיפה אמו איילת. "היה היריון מאוד קשה אז אסרו עליי להיכנס להיריון אחר כך. ניסיתי כמה פעמים וראינו שזה... ראו שזה מאוד מאוד מסוכן ואז אמרו לי - עד כאן".

במהלך הניסיונות הם הקפיאו גם עוברים, אבל בסופו של דבר זה היה תהליך מורכב מדי עבורם והם ויתרו. "ואז בשבעה באה לנחם אותנו מישהי שהייתה אז אחות במרפאת הפוריות ברמב"ם, והיא לחשה לי באוזן מה עם זה?", שחזרה איילת. "היא ביקשה לבדוק והתקשרה יום או יומיים אחר כך ואמרה לנו שנשארו לנו שמונה עוברים. לא היה ספק שאנחנו נלך על זה".

הם פנו למרכז להורות באמצעות פונדקאות והחליטו לנסות להקים שוב משפחה. רק שהפעם הם החליטו להביא לעולם שני ילדים באמצעות שתי פונדקאיות אליהן יועברו העוברים הקפואים, אלו שנשמרו משנת 2001.

"הרגשתי שמשהו קורה - הוא רצה כסף"

בשנים האחרונות הופכת גאורגיה ליעד יותר ויותר פופולרי בקרב ישראלים המחפשים שירותי פונדקאות בחו"ל. למה זה קורה? בגלל ששירותי הרפואה שם הולכים ומשתפרים, בגלל הקרבה היחסית לישראל, אבל בעיקר בגלל שמדינות פופולריות כמו הודו ונפאל סגרו את שעריהן בפני פונדקאות לזרים.

בלב העיר העתיקה של טביליסי אפשר כבר למצוא מקומות כמו ההוסטל, שבו יש כרגע 6 זוגות שנולד להם ילד ממש לאחרונה, והם שוהים בו עד שיחזרו לארץ. הביקור הראשון שלהם במדינה היה בנובמבר. הם באו להכיר את הפונדקאיות, את הנשים שיישאו ברחמן את התינוקות שלהם. הפגישה הראשונה נערכה בקליניקה לבדיקות האולטרה סאונד.

הבדיקות של אנה, הפונדקאית הראשונה, היו טובות, אבל במפגש עם בעלה קרה משהו שהדליק אצלם נורות אזהרה. "כשישבנו איתם באיזה בית קפה אז הוא כל הזמן הסתודד אתה, הרגשתי שמשהו קורה, ומיד כשהגענו לארץ התחיל לשלוח הודעות בלי סוף והיו לנו שבועיים מאוד מאוד קשים", סיפרה איילת. "הוא רצה כסף".

מזג אוויר סגרירי קיבל את פנינו בטביליסי, גאורגיה, בשבוע שעבר. רגע לפני הלידה, עשינו את הדרך לביתה של אנה, הפונדקאית. אנה בת 29, יש לה ילד אחד שילדה כשהייתה בת 16, ותינוקת שתכף תלד ותמסור.

הם עמדו שם והביטו בנו, אנה ובעלה. משהו לא נעים עמד באוויר. אי אפשר בפונדקאות במקומות האלו לדעת אף פעם בוודאות האם האישה עושה את זה מרצונה החופשי או שמישהו אחר דחף אותה לזה, ואולי קל יותר פשוט לא לדעת. המשכנו אל מחוץ לעיר, לשכונת בניינים מתקלפים שבה גרה הפונדקאית השנייה.

אליסו המתינה לנו בדירתה המתפוררת בקומה השלישית. הבת שלה לקחה יום חופש מבית הספר, רצתה לראות מי יהיו ההורים של התינוק שגדל בבטן של אימא שלה. וכן, זה יהיה בן זכר.

פונדקאית גאורגית מקבלת כ-60 אלף שקלים עבור ההיריון והלידה. זה בערך שליש ממה שמשלמים לבני הזוג. השאר יישאר אצל המתווכים. וזה עדיין לא מעט כסף במדינה שבה המשכורת הממוצעת עומדת על 1,500 שקלים בחודש.

"כשהתינוקת יצאה לאוויר העולם - אנה הפנתה את מבטה"

הערב ירד על הדירה הזמנית שלהם בגאורגיה. מעט אנשים ידעו בשלב הזה על הפונדקאות. וגם לבני המשפחה הקרובה הם לא סיפרו על התאריך המדויק. בבוקר הלידה הם הדליקו נר זיכרון לדן במטבח. היום הוא גם יום ההולדת העברי שלו.

איילת ומוטי נכנסו לחדר ההמתנה ואנה עשתה את דרכה לחדר הלידה. כשהתינוקת יצאה לאוויר העולם, אנה הפנתה את מבטה לכיוון השני, אפילו לא הסתכלה. ואיילת התפשטה, נכנסה למיטה והמתינה להצמיד את בתה לגופה.

בעוד 3 חודשים, תלד הפונדקאית השנייה את בנם של איילת ומוטי ואולי גם היא תפנה את מבטה ותנסה לשכוח בשביל שתוכל להתחיל מחדש. ממש כמו שהם מנסים, אולי עכשיו יצליחו. "זה לא רק היא נולדה, גם אנחנו", הסביר מוטי. "הכול התהפך ב-180 מעלות. עם כל הכאב שנסחב איתנו כל הזמן, בכל זאת, הכול התהפך. אלוהים עשה טעות ועכשיו הוא מתקן".