בפעם העשירית ברצף: בנק ישראל הודיע על העלאת הריבית במשק
בצל האינפלציה הגואה ועליות המחירים שלא עוצרות, הנגיד אמיר ירון הודיע על העלאת הריבית בשיעור של 0.25%, והזניק אותה לשיא של 17 שנים - 4.75%. המהלך יוביל להתייקרות נוספת בהחזרי המשכנתאות בהחזרי הלוואות לבנקים
בצל האינפלציה הגואה, ועליות המחירים שלא עוצרות, נגיד בנק ישראל ישראל פרופ' אמיר ירון הודיע היום (שני) על העלאת הריבית בפעם העשירית ברציפות, בשיעור של 0.25%, והזניק אותה לשיא של 17 שנים - 4.75%. המהלך יוביל להתייקרות נוספת בהחזרי המשכנתאות בהחזרי הלוואות לבנקים.
נדמה כי לפרופ' ירון לא הייתה ברירה בבואו להחליט על העלאת הריבית בפעם העשירית ברציפות, שכן האינפלציה לא יורדת, ובשנה האחרונה זינק מדד המחירים לצרכן בחמישה אחוזים, כך שעליית המחירים לא התמתנה. כעת, אם ההלוואות מהבנק שוב יתייקרו, וחלקנו ניקח פחות אשראי, אולי נקנה פחות ואז בחנויות ייאלצו להוזיל את הסחורה.
כזכור, רגע לפני חג הפסח, בתחילת חודש אפריל, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה על העלאת הריבית בפעם התשיעית ברציפות, והעלתה אותה לרמה הנוכחית של 4.5%. באותה העת נאמר כי "האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון, מקיפה מנעד רחב של סעיפים, ועומדת על 5.2%. נרשמה התמתנות באינפלציה השנתית אך בקצב נמוך מההערכות המוקדמות".
הנגיד אמיר ירון אמר אז: "עריכת התחזית בתקופה הנוכחית כרוכה באי-ודאות ניכרת הנובעת מתהליכי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט. אלו עלולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות בטווח הקצר ובטווח הארוך יותר, ולכן גם על המדיניות המוניטרית שתידרש בתקופת התחזית".
"מכיוון שתוצאות תהליך החקיקה אינן ידועות בעת עריכת התחזית, אנו מציגים ניתוחים על בסיס שני מצבים: 1. תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך; 2. תרחיש המציג ניתוח של השלכות כלכליות אפשריות במידה ששינויים חוקיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית".