בצל המלחמה: הישראלים קורסים - והבנקים נהנים מרווחי שיא
שנת 2024 הייתה קשה מנשוא למרבית הישראלים בצל המלחמה המתמשכת, כשיוקר המחיה גואה ומחירי הדירות מרקיעים שחקים. המרוויחים הגדולים, בעיקר בשל פערי הריבית, הם הבנקים - עם רווחי עתק של מיליארדים וחלוקת דיבידנדים לבעלי המניות. כיצד המדינה יכולה להתערב, ומה עשו מדינות אחרות?
2024 הייתה שנה קשה לרוב הישראלים. יוקר המחיה עלה, מחירי הדירות נותרו גבוהים, משקי בית רבים התמודדו עם הוצאות בלתי צפויות, ועסקים קטנים נאבקו לשרוד. אבל עבור הבנקים, 2024 הייתה שנה של רווחי שיא - כזו שלא נראתה בעבר.
בנק לאומי, בניהולו של המנכ"ל חנן פרידמן, דיווח היום (שלישי) על רווח נקי של 9.8 מיליארד שקלים – גידול של 40% לעומת השנה שעברה. מדובר בסכום חסר תקדים, הגבוה ביותר אי פעם עבור בנק בישראל. לאומי יחלק 3.9 מיליארד שקלים כדיבידנד, כאשר 980 מיליון שקלים יועברו לבעלי המניות כבר ברבעון הקרוב. מדובר במקסימום שבנק ישראל מאשר – 40% מהרווח.
גם בנק הפועלים, בניהולו של המנכ"ל ידין ענתבי, הצטרף לחגיגה. אתמול הוא דיווח על רווח נקי של 7.63 מיליארד שקלים, עלייה של 3.7% מהשנה שעברה. הפועלים יחלק 40% מהרווח הנקי כדיבידנד, כלומר 622 מיליון שקלים כבר ברבעון הזה.
אם כך, למה הבנקים הרוויחו כל כך הרבה דווקא בשנת מלחמה? הסיבה המרכזית היא פערי הריבית. בשנת 2024 האינפלציה בישראל עמדה על 3.2%, מעט מעל היעד העליון של בנק ישראל (3%). בשל כך, הריבית נותרה גבוהה – 4.5% לאורך כל השנה. כשהריבית במשק גבוהה, הבנקים מרוויחים יותר: הם גובים ריביות גבוהות על הלוואות ומשכנתאות, אבל במקביל משלמים מעט מאוד, או בכלל לא, על פיקדונות העו”ש של הציבור.
לפי הדוחות של בנק לאומי, 142.366 מיליארד שקלים מכספי הציבור מוחזקים בחשבונות שאינם נושאים ריבית כלל. הבנקים משתמשים בכסף הזה כדי להעניק הלוואות ולגרוף רווחי עתק – מבלי שהציבור רואה ממנו אפילו לא שקל אחד.
בהשוואה לצעדי מדינות שונות בעולם להגבלת רווחי הבנקים, היו ממשלות שהחליטו למסות רווחי יתר של הבנקים בתקופות של אינפלציה וריבית גבוהה: בספרד, למשל, הממשלה הטילה מס מיוחד על רווחי היתר של הבנקים, כדי שהציבור יוכל ליהנות מחלק מההכנסות החריגות. בבריטניה, הממשלה ביקשה להאריך מס דומה שהוטל אחרי הקורונה.
בישראל, לעומת זאת, הבנקים ממשיכים להרוויח ללא הפרעה, ולחלק את הכספים בעיקר לבעלי המניות. רוב הישראלים, שלא יודעים או לא יכולים להשקיע במניות הבנקים, נותרים מחוץ למשחק. על כן, האם נכון היה שבשנת מלחמה, המדינה תתערב ותדרוש מהבנקים לשלם ריבית על עו"ש או להגדיל את הריבית על פיקדונות? זו שאלה כלכלית, חברתית ופוליטית - אבל דבר אחד ברור: בשעה שמשקי בית רבים נאבקים לשרוד, הבנקים רושמים רווחי עתק שלא נראו כמותם.