עבדים היינו - לטלפון החכם

שנת 2015 נחשבה בעיני העולם הטכנולוגי לשנת המפנה. ענקיות הטכנולוגיה, חברות מחקר ואפילו בלוגרים הכתירו אותה כשנה שבה מספר המשתמשים בטלפון הנייד עלה על מספר המשתמשים במחשבים הנייחים והניידים לצרכים השונים. היום, שנתיים מאוחר יותר, נדמה שהמהפך הושלם באופן מוחלט. אף אחד לא זקוק לסקרים ולמחקרים כדי לדעת שהסמארטפון הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. מלבד תקשורת, צילום וניווט, הטלפון החכם הוא המתכנן, היוצר והמוציא לפועל של הרעיונות שלנו, ולעתים גם משמש כחבר הכי טוב בעת צרה. כך, תוך פחות מעשור, הפכנו למשועבדים למכשיר שאמור היה להקנות לנו את החירות הגדולה ביותר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

המכשיר הקטן שאנו מכניסים לכיס באופן כמעט אוטומטי מזמן אינו משרת אותנו לתקשורת בלבד. גם לא לצילום או לסיוע בניווטים. הסמארטפון הוא חלק בלתי נפרד מאורח החיים במאה ה-21. מלבד העובדה שהוא חוסך מאיתנו פעולות שכיום נראות לנו מסורבלות למדי, הוא מספק לנו חוויה אחרת, שמחייבת אותנו באופן כזה או אחר לקחת בה חלק. "זה כבר הרבה מעבר לשעבוד", טוענת עדי יופה, מומחית למגמות צרכנים ועתידנות עסקית בשיחה עם חדשות 2 Online. "זה חלק אינטגרלי ממי שאנחנו".

"מערכת היחסים שפיתחנו עם הסמארטפון התחילה מכך ש'כולנו צריכים להיות מחוברים'", המשיכה. "כולנו הסכמנו לייצר תקשורת בכל זמן ובכל מקום, וזה התפתח משם לניסיונות לאפשר לנו לעשות הרבה יותר דברים בקלות ולייצר לנו תועלות מאוד ברורות לנו. הוא חוסך לנו זמן, מקצר לנו טווחים בפחות מאמץ. אף אחד לא הכריח אותנו להשתמש באפליקציית ניווט. אנחנו בוחרים בכך בכל פעם מחדש מהסיבות הברורות. זו העסקה בינינו – תן לי משהו, ובתמורה נהיה משועבדים אליך".

ככל שהדבר תלוי בענקיות הטכנולוגיה, העסקה הזו רק תלך ותעמיק. אנחנו נשתף יותר, נצלם יותר, נצייץ, נתקשר ואפילו נקנה דרך המכשיר הקטן. אבל מערכת היחסים שלנו עם הטלפון החכם לא תסתכם בכך. ככל שניעזר בו והוא יבצע יותר פעולות יומיומיות עבורנו, התודעה האנושית והמחשבה האישית יצטמצמו.

"הטכנולוגיות של השנים הקרובות יחזקו את המגמה הזו, ואנחנו, לכאורה, לא נוכל להסתדר ללא הטלפון", טענה יופה. "במקום שנחשוב, הטלפון חושב בשבילנו, וזה גם הדבר הכי הגיוני שיקרה. כשכל הידע העולמי והאלגוריתמיקה מונחים בכף ידינו, ברור שיהיה לנו יותר נוח להוריד מעלינו את כאב הראש ולתת לו לעשות את העבודה. המשמעות היא שפחות נידרש לחשוב. אפליקציות הניווט הן הדוגמה הטובה ביותר לכך – אנחנו כבר מזמן לא סומכים על חוש הניווט שלנו. וכפי שזה קרה שם, זה יקרה גם בתחומים אחרים. האלגוריתם יחליף אותנו, אנחנו לא נצטרך להתאמץ. הטלפון יהיה למעשה מרכז הפיקוד והשליטה שלנו והפעולות שבעבר השקענו בהן מחשבה – יהפכו לאוטומטיות לחלוטין".

מנגד, נשמעים לאחרונה קולות המבקשים לרסן את השתלטות הסמארטפון והקדמה הטכנולוגית על חיינו. בפברואר האחרון השיקה חברת "נוקיה" גרסה מחודשת למכשיר ה-3310 המיתולוגי, עם מספר אפשרויות מוגבל. במקביל, הולכת וגוברת הדרישה להתנתק מהמכשיר במקומות בילוי, ולאחרונה מסעדות רבות אף מציעות הטבות לאלו שיסכימו להיפרד מהמכשיר למספר שעות. למרות זאת, יופה מבהירה כי טכנולוגיות כמו "האינטרנט של הדברים", המשלבות את הרשת במוצרים פיזיים הנמצאים בסביבה הטבעית שלנו, רק יעצימו את מערכת היחסים ההדוקה עם הטלפון. "הזרם המרכזי הולך למקום של תלות", היא מסבירה. "זה כבר משחק על מוקדים עצביים. אנחנו חשים כל הזמן שאנחנו מפסידים משהו. הדור הצעיר אפילו לא מכיר משהו אחרת והחוויה הזו רק תלך ותשתכלל".

הסמארטפון – משחרר ומשעבד בו זמנית

בראשיתה, תופעת ההיצמדות לטלפון הנייד נבעה ממניעים תרבותיים, שכן דורות שלמים הסתדרו היטב בלעדיו, גם בעבר הלא רחוק. אך בחלוף השנים התברר כי הטלפון הנייד עונה על צרכים התמכרותיים באישיותנו. למעשה, מדובר בטכנולוגיה מעצבת במעין יחסי גומלין, כפי שמסביר פרופ' ישראל כ"ץ, העומד בראש המחלקה ללימודי הארגון בחוג ללימודי פסיכולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית.

"הטכנולוגיה שהטלפון הנייד מציע לנו היא אקטיבית, משנה אותנו ומגיבה בהתאם", הסביר. ההיבט הראשון קשור בזמינות שמוכרת בעיקר בעולם העבודה, אך לא רק. "הסמארטפון מחייב אותנו להגיב מיד ואנו מתקשים להסביר מדוע איננו זמינים", הוא ציין. "הציפייה היא לזמינות מקסימלית. היום זה נראה מאוד טבעי שאנחנו צריכים להיות זמינים לבוס בכל שעה, בכל עת ובכל צורה אפשרית, ונוכל להגיב. זה הרי לא היה כך פעם. בעבר כל פעולה שכזו ארכה שעות וההשהיות היו ארוכות".

"לתגובתיות המהירה שלנו יש גם השלכות", הבהיר פרופ' כ"ץ. "היא אמנם מאפשרת יעילות במילוי משימות, אך היא גם תובענית ופוגמת לעתים בשיקול הדעת שלנו, כך שאנחנו לא תמיד מצליחים להגיב באופן המוצלח ביותר. אפקט נוסף הוא צמצום במסרים, שמשפיע על יכולת ההתבטאות שלנו וההקשבה שלנו". כ"ץ הסביר כי בשל נדידת הרשתות החברתיות מצג המחשב לכף ידנו, וכן בשל ריבוי אפליקציות המסרים, "אנחנו למעשה מבחינים בטוויטריזציה של העולם: הטקסטים נהיים קצרים יותר, ממוקדים יותר. אפשר לומר שלצד היעילות שהטלפון החכם מספק לנו – הוא משחרר אותנו ממגבלות העבר ומסרבול שנדרש בעת העברת מסר, אך הוא גם משעבד אישיותית. אי אפשר שלא להיות בתוך זה".

לטענת כ"ץ, העיסוק התמידי בסמארטפון מבטא גם צורך אנושי אחר שיש בנו, על בסיס הפוטנציאל ההתמכרותי הטמון בכולנו. "למעשה זו מן מערכת: יש צורך שמעצב, ותגובה לצורך", הוא הסביר. "כך למשל, רשת חברתית מחייבת אותנו במסרים קצרים, ואנחנו הופכים לקצרים בעצמנו. קשה לומר מי הביצה ומי התרנגולת, אך היסוד ההתמכרותי לשימוש בטלפון החכם והעולם שהוא מציע קיים במינונים שונים אצל רובנו. המדיה עצמה מייצרת סטנדרטיזציה שמעודדת התמכרויות מהסוג הזה".

למרות ההתמכרות, אומר כ"ץ, "היפרדות מהטכנולוגיה כלל אינה על הפרק, משום שהשימוש בטלפון וחיזוק מערכת היחסים עמו הם בגדר תהליך המוני ומגייס. ישנם אלו שהפכו ל'כוכבים' המעודדים התמכרויות כאלו, כמו ענקיות הטכנולוגיה ואפילו דמויות פוליטיות כמו הנשיא טראמפ, שכל ציוץ שלו מחייב התייחסות. התנתקות מהטכנולוגיה הזו היא כמעט בלתי אפשרית ומי שרוצה ליהנות ממנעמיו של העידן הנוכחי חייב להיות עם אצבע על הדופק".

הילדים משועבדים למסך? לאו דווקא

מחקרים שבוצעו לאחרונה מעלים כי מדי יום אנחנו מציצים בטלפון החכם שלנו כ-150 פעמים בממוצע ביום. בעוד שרבים סבורים כי מדובר בשעבוד מוחלט של האדם החופשי, ישנם הסבורים כי את המושגים הללו יש להשאיר לערב ליל הסדר ולהתמקד דווקא בתועלות הטכנולוגיה ולאופן שבו היא מקדמת את האנושות.

"מי שמתבטא כך צריך לחשוב שוב על משמעות המונח 'שעבוד' ומהו חופש מוחלט", טוען ד"ר אייל דורון, חוקר חשיבה יצירתית ומוכנות לעולם החדש. "הטלפון החכם מעניק לנו למעשה הרבה חופש לעשות הרבה מאוד דברים שבעבר לא יכולנו לעשות. השאלה היא איזה חופש הוא בדיוק מקנה לנו, ממש כמו כל דבר בחיים. כל עוד נסתכל על כך בצורה חד ערכית ונרכז את האנרגיות בהתנגדות ובבהלה, לא נוכל להפעיל מחשבה והיגיון בריא לתופעה שכבר קיימת. אי אפשר לחיות במאה ה-21 כאילו אנחנו חיים במציאות שהייתה לפני 80 שנה". בהקשר זה, גם פרופ' כ"ץ מציע להתמקד ב"בחינוך לצרכנות תקשורת נבונה, כך שאנחנו נשלוט בתהליך ולא להיפך".

בזמן שרבים מזהירים כי את עיקר ה"נזק" שנגרם כתוצאה מהשימוש המופרז בטלפון החכם סופגים ילדים ובני נוער שנולדו לעידן המידע ומתחילים לעשות בו שימוש בגיל צעיר, ד"ר דורון טוען כי אין בכך מן האמת. "צעירים לא משועבדים לנייד כפי שנהוג לחשוב", הסביר. "המחקרים מלמדים כי דווקא מבוגרים מעל גיל 18 נמצאים עם הנייד במשך אותו פרק זמן ואפילו יותר, כך שלמעשה המבוגרים הם אלו שמשועבדים. הם מצדם מתרצים זאת בעבודה, אך גם כאן המחקרים מלמדים כי זה לא נכון".

"הטלפון הנייד הוא מכשיר פלא שיכול להוביל אותנו לעולמות חדשים ולהרבה אפשרויות", הוסיף ד"ר דורון. "כמו כל דבר, השאלה היא מה עושים איתו, ממש כמו עם ספרים וטלוויזיה, מסגרות לימודיות ומשפחתיות. שימוש במסכים בצורה מוגזמת עלול להיות מסוכן באופן ברור. אך באופן דומה, גם מקרים בהם ילדים נצמדים לספרים במקום לצאת לחצר לרכוש כישורים חברתיים, אינם מועילים בלשון המעטה".

"הסמארטפון הוא מכשיר מרתק, ויש סיבות פסיכולוגיות עמוקות להתמכרות שלנו אליו", סיכם ד"ר דורון. "בהקשר של ילדים, ישנם משחקים ואפליקציות שמפתחים מאוד את הדמיון והיצירתיות, וכמו שיש טלוויזיה בריאה – כך גם לגבי הטלפון. כל עוד נסתכל עליו באופן מונוליטי, נחטא באותה חד צדדיות שבה אנחנו מאשימים אותו ונפספס עולם ומלואו".