דו"ח מבקר המדינה קובע: מודל החל"ת נחל כישלון

בלי עבודת מטה, ללא מנגנון קריטריונים, אי ניצול תקציב תוכניות הסיוע, היעדר תקציב שוטף ומודל החל"ת שגרם יותר נזק מתועלת: כך מתייחס מבקר המדינה מתניהו אנגלמן לדו"ח שמתפרסם בצהריים (שני) בנוגע להתנהלות התקציבית של הממשלה במשבר הקורונה ולטיפול במובטלים במשבר. המבקר קובע כי מודל החל"ת יצר אפקט הפוך כך שעובדים שהוצאו לחל"ת קיבלו תמריץ שלילי לא לחזור לעבודה בשל המשך מתן הכספים להם בעודם יושבים בבית. כמו כן, המבקר מותח ביקורת חריפה על מענק לכל אזרח וטוען כי היה צורך להכניס מנגנון של מבחן הכנסה.

לשאר החלקים בדו"חות המבקר >>

עיכוב ותקלות בהעברת דגימות: הכשלים הרפואיים במשבר הקורונה

מחסור במחשבים וחוסר מעקב: דו"ח המבקר בנושא הלמידה מרחוק

משבר הקורונה: אין מספיק מידע על אזרחים ותיקים שזקוקים לסיוע

דו"ח המבקר: הסגר השני – תוצאה של אי-כינוס הממשלה והקבינט

בפרק שעוסק בהתנהלות התקציבית של הממשלה במשבר הקורונה, מציין המבקר אנגלמן כי משרד האוצר לא השלים את בניית התוכנית הלאומית להשלכות כלכליות של התפרצות מגפה לאומית בניגוד לדרישת רשות החירום הלאומית (רח"ל) שהוגשה כבר בשנת 2018. בנוסף, תוכניות הסיוע הכלכליות של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ושר האוצר בממשלתו ישראל כ"ץ הוצגו ללא עבודת מטה מסודרת, ללא הבחנה בין ענפים שנפגעו יותר מאחרים וללא תחשיב מסודר של נזקי ההגבלות.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

שיא חדש מפרוץ המגפה: כ-11 אלף נדבקים אובחנו אתמול בקורונה

הרחבת התו הירוק, ומתווה לתפילה בכותל: כל התקנות שאישר הקבינט

אלפים ליוו את בראל למנוחות, האם תקפה: "בנט ביזיון"

ביקורת רבה הופנתה כלפי התוכנית שהנחה לגבש נתניהו בזמנו בהיקף של 80 מיליארד שקל. המבקר מציין בדו"ח כי התוכנית הוצגה מבלי שקיים תיעוד לאופן קביעתה של מסגרת התקציב ודיון מקצועי בצעדים השונים שנכללו בה. המבקר מותח ביקורת על השימוש ב"קופסאות קורונה" בשל היעדר תקציב מדינה לשנים 2021-2020. היקף "קופסאות הקורונה" עמד על יותר מ-130 מיליארד שקל ובניגוד להמלצת ה-OECD, שהדגיש את הצורך לחזור להתנהלות תקציבית נורמלית, כהגדרת המבקר.

עוד כותב אנגלמן כי שיעור הביצוע המצטבר של תוכניות הסיוע עמד בסוף שנת 2020 על 81 אחוזים. לדבריו, חלק מהסעיפים בתוכניות הסיוע נוצלו בשיעורים נמוכים במיוחד – בין 67-49 אחוזים. המבקר מגלה בדו"ח כי הבקרה על ביצוע התוכניות נוהלה ללא מערכת ממוחשבת אלא בקבצי אקסל כך שזה היה עלול להוביל לטעויות בחישוב. המבקר מציין בדו"ח כי נמצאו אי-התאמות בחלק מהרישומים.

[brightcove_iframe video_id='the-main-edition-articles-part-1709202123' autoplay='0' credit='שר האוצר לשעבר כ"ץ על רשת הביטחון הכלכלית' desc='' poster='' kid='1_7vawutw4' duration='457']

עוד עולה מדו"ח מבקר המדינה כי המענקים החד-פעמיים שחילקה הממשלה ניתנו ללא כל מבחן הכנסה. בכך מותח המבקר ביקורת להעניק מענק לכל אזרח ללא כל שיקול שגם אנשים עשירים, שלא בהכרח זקוקים לאותו מענק, קיבלו אותו גם כן.

עוד מוצא המבקר כי חלוקת תווי מזון לאוכלוסיות חלשות בוצעה רק על פי קריטריון של זכאות להנחות בארנונה כשמדובר בכ-260 אלף ישראלים. לפי המבקר, המהלך נעשה ללא מיקוד הסיוע בקבוצות הנזקקות לו ביותר. באשר לסיוע לגופים מסוימים קובע המבקר כי הפיצוי למלונות בהיקף של 300 מיליון שקלים לא חולק בפועל עד לסוף השנה שעברה. גם מבחני התמיכה בעמותות שנועדו לסייע להן לצלוח את הצניחה בתרומות, כך לפי המבקר, פורסמו רק 4 חודשים לאחר התאריך המיועד – כך שהתקציב לא חולק לעמותות במהלך השנה שעברה. לסיום קובע אנגלמן כי למרות המשמעות הכלכלית הדרמטית של הסגרים, המל"ל כמעט לא שילב במצגות שהציג לשרי הממשלה ולקבינט את המשמעויות הכלכליות של המלצותיו.

צניחה בהכשרות מקצועיות, שירות מסורבל וכפול בביטוח לאומי ושירות התעסוקה

המבקר אנגלמן מקדיש פרק לטיפול במובטלים במהלך משבר הקורונה וקובע כי מודל החל"ת יצר תמריץ שלילי לחזרה לעבודה. לפי הדו"ח, המודל הבטיח תשלום שכר ע"י המדינה לטווח ארוך וכך היה עלול לייצר מה שהוא מגדיר כ"אבטלה כרונית" ולהקשות על חלק מהמובטלים להשתלב מחדש בשוק התעסוקה.

עוד עולה מהדו"ח כי היקף ההכשרות המקצועיות במימון או בסבסוד המדינה צנח ב-64 אחוזים דווקא בשנת הקורונה ומספר המשתתפים בהן ירד ב-40 אחוזים לעומת שנת 2019. הירידה התרחשה למרות שכ-355 אלף מובטלים חדשים דיווחו לשירות התעסוקה שאין להם כלל מיומנויות במחשוב.

בפרק זה מציין המבקר אנגלמן את הטיפול של ביטוח לאומי במשבר הקורונה. המבקר מותח ביקורת חריפה וקובע כי במוסד המשיכו לשלם דמי אבטלה למי שמוגדר "מנותק קשר". מדובר ביותר מ-90 אלף ישראלים שבביטוח לאומי לא ידעו לגביהם אם חזרו לעבודה או לא. כתוצאה, עד לינואר 2021, נוצרו לאזרחים חובות בסך כמיליארד שקל בעבור דמי אבטלה שקיבלו ביתר או בניגוד לקריטריונים. שיעור החקירות עמד על 0.1 אחוז בלבד מסך דמי האבטלה ששולמו.

הדו"ח מוצא כי המוקד הטלפוני במוסד לביטוח לאומי לא הצליח לעמוד בעומסים גם 8 חודשים לאחר פרוץ המגפה. לפי הדו"ח, זמן ההמתנה עמד על כ-12 דקות בממוצע ושיעור הנטישה בשיחות הגיע ל-37 אחוזים. בשל היעדר המענה, הלקוחות התנהלות בכמה ערוצים במקביל. כך ש-84 אחוזים מהפונים, שהם כ-331 אלף איש, פנו במקביל גם לאזור האישי באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי וגם למוקד הטלפוני. בנוסף, מציין המבקר כי מרבית שירותי הביטוח הלאומי אינם מונגשים באמצעות אפליקציות. כמו כן, כלל הפוסטים שפורסמו על השירות ברשת היו שליליים.

לפי הדו"ח, המובטלים נדרשו להירשם פעמיים, גם בביטוח לאומי וגם בשירות התעסוקה, כך שנוצרה כפילות ושיבוש מידע. שני הגופים, טוען המבקר, אינם חולקים מידע באופן שוטף זה עם זה וכן עם זרוע העבודה במשרד הכלכלה.