המבקר: משרד התקשורת בשירות בזק
דוח חמור קובע שמנכ"ל המשרד שלמה פילבר קידם מהלכים לטובת החברה שעומדת במוקד חקירה: "נהג בצורה לא מקצועית וללא הצדקה"
ראש הממשלה בנימין נתניהו עסק בעת שכיהן כשר התקשורת בהליכי פיקוח על "בזק" למרות קרבתו לבעל השליטה שאול אלוביץ' - כך קובע מבקר המדינה בדוח המיוחד שפרסם היום (רביעי). אחד הפרקים בדוח עוסק בניגודי העניינים של נתניהו בתפקידו כשר התקשורת - והמבקר ממליץ לבדוק האם נפל פגם בהחלטות של נתניהו בנושא בזק והאם נתניהו פעל בניגוד עניינים. חלק נוסף בדוח נוגע לפרשת בזק - במסגרתה נחקר היום מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר - וטוען כי זה פעל לטובת החברה פעם אחר פעם.
לקריאת הדוח המבקר המלא לחצו כאן
אחד החלקים המסקרנים ביותר בדוח של המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, נוגע לעסקה שנמצאת כעת בחקירה פלילית נגד שאול אלוביץ' ובכירים בבזק. בדוח מפורט כיצד פילבר רצה שבזק תשדרג את תשתית האינטרנט שלה, כפי שנקבע במסגרת הרפורמה, והחליט להעניק לה "צ'ופר" - ביטול ההפרדה המבנית: לבזק מספר חברות בנות, ובהן פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes. מצב בו מבטלים את ההפרדה המבנית ומאחדים את כולן לחברה אחת גדולה מאפשרת לקחת את הרווחים הגדולים של בזק, ולקזז אותם עם ההפסדים של yes. ביטול ההפרדה המבנית שווה לבזק של אלוביץ' הטבת מס בסכום שנאמד בכ-1.8 מיליארד שקלים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת
לדברי המבקר, הבעיה החלה ברגע שפילבר, שכאמור נחקר היום במסגרת פרשת בזק, החליט לקדם את המהלך גם ללא כל התחייבות מצד בזק ומבלי שהתייעץ עם הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת. בזק להוטה בשלב זה לקבל את האישור על ביטול ההפרדה המבנית, ובדוח מוצג כיצד החברה לחצה על פילבר לאשר את המהלך לפני סוף שנת 2016.
בדוח מוצג כיצד בדיון סגור שהתקיים במשרד התקשורת באוקטובר 2016, פילבר פעל בנחישות לקדם את המהלך. "אנחנו נכנסים לחלון זמן משמעותי מבחינת בזק", אמר פילבר במהלך הדיון. "בזק אמרו שהם צריכים לסיים עד סוף 2016 כדי לקבל את ההטבות. זה הנושא הדחוף ביותר מבחינת לוחות הזמנים".
לאור הדברים, המבקר קובע כי "קידום האינטרסים של בזק, בלא בחינה מקצועית של ההשלכות, עלול להביא לפגיעה של ממש בתחרות ובאינטרס הציבורי". המבקר למעשה קובע פעם אחר פעם שמנכ"ל משרד התקשורת פעל לטובת בזק, נתן לה שלל הטבות ויחס מלטף, על חשבון הצרכנים. המבקר תוהה האם פילבר בכלל מסוגל לפעול באופן עצמאי מול אלוביץ' לאור הסדר ניגוד העניינים שמגביל את ראש הממשלה, שמינה אותו: "עולה השאלה עד כמה מנכ"ל, שיש במינויו מרכיב משמעותי של אמון ברמה גבוהה מצד השר הממנה, יכול לפעול באופן בלתי תלוי בתחומים שבהם נקבע הסדר ניגוד עניינים המונע מהשר שמינה אותו לעסוק בהם".
הסדר ניגוד עניינים לנתניהו - שנה לאחר כניסתו לתפקיד
במהלך כל הדוח, השופט בדימוס יוסף שפירא, מציג ליקויים רבים בהתנהלות משרדי התקשורת והמשפטים סביב אופן גיבוש הסדר ניגוד העניינים לנתניהו בכל הקשור לעיסוקו בנושאים הנוגעים לאלוביץ'. הסדר ניגוד העניינים לנתניהו נערך בידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט רק ביוני 2016, כשנה לאחר כניסתו של נתניהו למשרד התקשורת, בעקבות כתבה שפרסם גידי וייץ בעיתון "הארץ" לפיה לנתניהו קשרים חבריים הדוקים עם אלוביץ', בעל השליטה ב"קבוצת בזק" - הכוללת בין היתר את חברות התקשורת בזק, yes, פלאפון, בזק בינלאומי ואתר האינטרנט "וואלה!".
כחודש לאחר שגובש ההסדר, הועברו סמכויות שר התקשורת בנושאים אלו באופן זמני לשר צחי הנגבי, ולאחרונה מונה איוב קרא לשר תקשורת קבוע. בדוח מצביע המבקר על שורת ליקויים בהליך גיבוש הסדר ניגוד העניינים לנתניהו, ובראשם העובדה שראש הממשלה לא דיווח על זיקתו החברית לאלוביץ' עם כניסתו למשרד התקשורת, כפי שנדרש ממנו. "התוצאה של המצב שנוצר מעוררת קושי של ממש - מלכתחילה לא דווח על זיקה חברית בין רה"מ לבין גורם מרכזי בתחום התקשורת", תקף המבקר.
בהמשך תוקף המבקר את משרד המשפטים, שלדבריו לא שיתף את הציבור בקביעה שההסדר לא יחול על ההחלטות של נתניהו בתקופה שקדמה לגיבושו, במיוחד מכיוון שהזיקה בין נתניהו לאיש העסקים לא דווחה מראש. "מצב שבו משרד המשפטים פרסם את הסדר ניגוד העניינים בלי ששיקף לציבור כי בחן את השלכות ניגוד העניינים גם על החלטות עבר ובלי שפרסם את ממצאי הבחינה, עלול להביא לפגיעה באמון הציבור", כתב.
המבקר לא השתכנע מתשובת משרד המשפטים לפיה נתניהו לא שוחח עם אלוביץ' בנושאים מקצועיים בתקופה שקדמה לגיבוש ההסדר, למרות שהמשרד קבע כי ההסדר יחול גם על החלטות עבר של נתניהו. בהמשך אף האשים המבקר את המשרד על כך שתשובתו הייתה זהה כמעט לחלוטין לתגובתו של נתניהו בנושא. "היה על משרד המשפטים למצות את בדיקותיו בנוגע לשאלה אם לפני גיבוש הסדר ניגוד העניינים רה"מ ומר אלוביץ דנו בנושאים שבתחום אחריותו של משרד התקשורת", ציין המבקר. "בלא מיצוי הבדיקה, לא הוסר החשש שהם דנו בנושאים אלה".
המבקר: ייתכן שרה"מ היה מצוי בניגוד עניינים בעת גיבוש ההסדר
לאורך הדוח כולו מפנה המבקר ביקורת חריפה על התנהלות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, אותו מינה נתניהו. המבקר מאשים את פילבר בכך שלא העביר למשרד המשפטים מסמך שריכז ובו רשימת הנושאים בהם עסק ראש הממשלה מאז נכנס לתפקיד, להם קשר ישיר או עקיף לבזק. "רשימת הנושאים הייתה צריכה להיות מובאת לידיעת משרד המשפטים יחד עם כל חומר רלוונטי אחר החיוני לצורך גיבוש ההסדר", ציין המבקר.
"בפני משרד המשפטים לא עמדה תמונה מלאה בנושא היקף העיסוק של רה"מ בנושאים הקשורים לחברת בזק", הוא הוסיף. "בלא עיון ברשימה, עלול להתעורר קושי בקביעת האיזון הנכון בסוגיית תחולת ההסדר על החלטות עבר".
בהמשך תקף המבקר את נוסח סעיף התקשורת שנקבע בהסכמים הקואליציוניים, לפיו כל מפלגות הקואליציה מחויבות לתמוך בכל יוזמה או רפורמה שמגבשת סיעת הליכוד בתחום התקשורת. "סעיף כזה עלול לעורר קושי מיוחד בנסיבות שבהן נלמד בדיעבד כי בעת חתימת ההסכם לעומד בראש סיעת הליכוד ובראשות הממשלה הייתה זיקה לגורם מרכזי בתחום התקשורת", האשים המבקר.
על סמך לדבריו, ייתכן שנתניהו היה מצוי בניגוד כבר בעת חתימת הסעיף. בשל כך, הסעיף בעייתי במיוחד לאור "כוחו הפוליטי העודף של ראש הממשלה המכהן גם כשר תקשורת וכבעל תפקידים נוספים".
למרות ההבטחות, רפורמת "השוק הסיטונאי" לא מקודם
בשני הפרקים הנוספים בדוח, סוקר המבקר שפירא את "רפורמת השוק הסיטונאי" בענף התקשורת, שנועדה להוריד את חשבונות האינטרנט והטלפון באלפי שקלים בשנה. על פי הרפורמה, שיצאה לדרך בתחילת שנת 2015, הוחלט לאפשר למספר חברות "לרכוב" על התשתית של בזק ולהציע לצרכנים את אותם השירותים, אך במחיר נמוך יותר. אלא שלמרות הבשורה הגדולה הטמונה ברפורמה, היא לא ממש מיושמת.
בחלקים אלה של הדוח מתמקד המבקר בתחום הטלפונים הנייחים, הענף המצליח ביותר של בזק, שהכניס לחברה בשנת 2016 מיליארד ו-490 מיליון שקלים. הרפורמה קודמה במרץ, אלא שאז נכנס לתמונה פילבר, ולפתע הרפורמה התמסמסה. חלפו שנתיים מאז שהשוק אמור היה להיפתח לתחרות, וזה עדיין לא קרה. המבקר קובע כי פילבר "לא נהג בצורה מקצועית, לא התבסס על נתונים ולא הייתה הצדקה לשינוי העמדה לטובת בזק".
משרד התקשורת: "פעולות המשרד הביאו לחיסכון של 350 מיליון שקלים"
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "ראשית, נקרא ונלמד את הדוח וככל שיימצאו נושאים או המלצות רלוונטיות נפעל למימושם. אולם, מקריאת הטיוטות, והנוסחים הכמעט סופיים שהועברו אלינו, עולה כי חרף ההתייחסויות שהועברו והפגישות שהתקיימו בהן הוצגו עובדות, ממצאים עדכניים ונתונים נוספים, ההתייחסויות לדברים לא באו לידי ביטוי באופן מספק ובחלקם אף עד כדי התעלמות דבר שעלול ואף הוביל להסקת מסקנות והערות מוטעות ושגויות וחבל".
"עם זאת, ניתן כבר להצביע על הישגים מרשימים ביותר ותוך זמן קצר, לדוגמא הוזלה משמעותית של עלויות השימוש בחיבור לאינטרנט בקרב כ-850,000 מנויים שבחרו להצטרף לשוק הסיטונאי או הבאנדל ההפוך. דבר זה הביא לחסכון עצום ומשמעותי לציבור בישראל שמסתכם בכ-350 מיליון שקלים בשנה!!!
"אנו עדים שהרפורמה ממשיכה והמגמה רק הולכת ומתחזקת. רפורמה זו הינה מורכבת ועל מנת לוודא יישומה נדרש המשרד וכך אכן פעל בפעולות פיקוח ואכיפה הדוקות ורבות הרבה מעבר למקובל ולמשאבים העומדים לרשות המשרד וכל זאת באופן מהיר ויעיל תוך התמקדות בנושאים החשובים תוך הפרדה בין עיקר לתפל. למשרד הוגשו עשרות רבות של תלונות והן טופלו כולן ברוח מסמך מדיניות הפיקוח והאכיפה תוך מתן תעדוף הולם ונכון.
"זאת ועוד, פעולותיו הנחושות של המשרד אף הובילו להטלת עיצום כספי גבוה ביותר ומוצדק!!! בסך של 8.5 מיליון שקלים. בימים אלו דן בית המשפט בעתירה מינהלית שהוגשה ע"י חברת בזק בעניין. כמו כן, התקיימו פעולות נוספות לבחינת נושאים שבמחלוקת וקבלת החלטות תוך כדי יישום.
"פעולות אלו במסגרת הרפורמה בוצעו במקביל לעשרות פעולות פיקוח ואכיפה אחרות שהמשרד ביצע בענייני שמירה על תחרות הוגנת, הגנה על השירות לצרכנים, ציות לרגולציה, עמידה בהוראות החוק והרישיונות ועוד. ניתן לראות את היקף הפעילות שבוצעה בשנים 2015-2016 , הנתונים הועברו לעיון המבקרים אך משום מה לא זכו לתשומת הלב הראויה.
"הרפורמה מכילה שישה מרכיבים עיקריים, אולם רק שלושה מהם ברי מימוש לפחות בשלב ראשון בשל אי בשלות טכנולוגית או ישימות ומוכנות לשימוש בקרב הספקיות. שלושת השירותים האחרים כולם כבר בשלב מימוש ואפילו מתקדמים בוודאי שלא כפי שנכתב בדוח "באופן חלקי בלבד" או "שלב ראשוני".
"הביקורת משום מה, בחרה להיאחז בדוגמאות שחלקן ממש לא בערוץ המרכזי והעצימה אותן הרבה מעבר למידה הנכונה דבר שאף גרם להסקת מסקנות לא נכונות ולעיתים שגויות. התוצאות והעובדות כיום מצביעות על מעורבות נכונה ומידתית של המשרד תוך הפרדה בין עיקר לתפל ומיקוד בנושאים הקריטיים. אילולא נקט כך, ייתכן והתוצאות היו אחרות ופחות משמעותיות".