הרעלת הטונה: מי אחראי לפקח על תקינות המזון שאנו אוכלים?

דיווחים על זיהומים באוכל שלנו הולכים והופכים שכיחים יותר. אנחנו שומעים יותר על הרעלות מזון גם באופן טבעי כי הכל יותר שקוף, ולחברות, יצרנים ומסעדנים קשה להסתיר זיהומים, וגם בגלל שאנחנו, הצרכנים - אוכלים יותר בחוץ.

המקרה האחרון של הרעלה חמורה מאכילת טונה העלה את השאלה איך והאם בכלל אפשר לעצור את הרעלות המזון לפני שהן קורות, ומי אחראי על האוכל שלנו. התשובה הפשוטה היא משרד הבריאות, אך פקחי שירותי המזון בפועל לא יכולים להיות בכל זמן בכל פס ייצור, מפעל או נקודות מכירת מזון. לכן, משרד הבריאות מצפה מיצרנים באופן אקטיבי לדווח על כל חריגה.

לכתבות נוספות בנושא >> 

הרעלת הטונה: שני לקוחות נוספים הגיעו לבי"ח עם שלשולים והקאות

בעלי טונה ויליגר: "ארומה ת"א מטשטשת את הבעיה, לא שייך אלינו"

השימוע לארומה ת"א אחרי הרעלת הטונה: המקרר לא עבד כשורה

פרופ' אילת פישמן הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ציינה כי מפעלי המזון נוקטים במגוון אמצעים טכנולוגיים על מנת למנוע זיהומים: "זה יכול להיות חימום, פסטור, טיפול בקרינה לדוגמה בתבלינים. המפעל ינקוט בתהליכים טכנולוגיים שיהרגו או ישמידו את הגורם הבעייתי, ולפני שהמוצר משוחרר לשוק הוא עובר בדיקות".

פישמן הוסיפה כי "משרד הבריאות לא יכול להיות בכל מקום כל הזמן". כמובן שבמקרים בהם היצרנים בעצמם לא יודעים מה מקור הזיהום, משרד הבריאות משתלט על החקירה. אבל האם הפחד של היצרנים לפגוע בבריאות הציבור מחלחל אל כל טבח בכל סניף של כל מקום שמוכר מזון בישראל? התשובה, לפי המקרה האחרון, היא כנראה שלא. כאן, למעשה, חייבת להיכנס לתמונה ההרתעה של משרד הבריאות. והרתעה משיגים רק באמצעות הגברת הפיקוחים, קנסות ענק, סגירות מנהליות והטלת אחריות אישית על מי שמזלזלים בנהלים שאמורים לשמור על הבריאות של כולנו.