סמוטריץ' מגיב להורדת הדירוג: "כלכלת ישראל נושאת בעול המלחמה"
עם צאת השבת התייחס שר האוצר להודעת חברת הדירוג האמריקנית מודי'ס על הורדת הדירוג של ישראל בשתי דרגות, ואמר: "נעביר תקציב אחראי עם צעדי ריסון מתבקשים, ואחרי הניצחון במלחמה גם אלה שהורידו את הדירוג יחזירו אותו לרמתו האמיתית של המשק הישראלי"
עם צאת השבת הגיב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להודעת מודי'ס על הורדת דירוג האשראי של ישראל, ומסר: "כלכלת ישראל נושאת בעול המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות המדינה. זו מלחמת קיום שעלינו להמשיך עד הניצחון, שיאפשר לנו שנים רבות של שקט וביטחון וצמיחה כלכלית".
"המשק הישראלי הוא משק חזק שגם כיום מושך השקעות", הוסיף סמוטריץ', "אנחנו נעביר בע"ה תקציב אחראי עם צעדי ריסון מתבקשים, ואחרי הניצחון במלחמה גם אלה שהורידו את הדירוג יחזירו אותו לרמתו האמיתית של המשק הישראלי".
ח"כ אפרת רייטן (העבודה) הגיבה לדבריו של סמוטריץ': "לא קראת או לא הבנת. סוכנות הדירוג לא השתכנעה מהשקרים והאשליות המופרכות שלך ושל ערוצי הפרופגנדה שזורים חול בעיני הציבור. ביחד עם הסיכונים הביטחוניים בצפון ובדרום מודי'ס מציינים את הסיכונים הפנימיים בחברה פנימה. לא צופים התאוששות מהירה כמו באירועים הביטחוניים בעבר. מציינים לחומרה את הניהול הלא אחראי של המערכה ואת העובדה שאין אסטרטגיית יציאה מהמלחמה".
רייטן הוסיפה כי "אפילו לעיכוב בחקיקת חוק הגיוס התייחסו בדוח כאמצעי חשוב שיכול היה להוריד את הנטל מהמשרתים ולהשפיע על הכלכלה. התייחסות לנתק בין הממשלה לראשי הצבא ואיך לא - להתנהלות האיומה של לוין שלא ממנה שופטים ונשיא למרות פסיקת בית משפט. כל האלמנטים האלה שוקללו לכדי דו"ח קשה נגדך ונגד ממשלת ישראל".
כאמור, אתמול הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות - לרמת Baa1 - והשאירה את התחזית שלה שלילית. המשמעות: גזרות נוספות לאזרחים והעלאת הריביות למדינה. בהודעת החברה נכתב: "המניע המרכזי להורדת הדירוג הוא השקפת החברה כי הסיכון הגיאופוליטי התגבר באופן משמעותי, לרמה גבוהה מאוד, עם השלכות שליליות מהותיות על כושר החזר האשראי של מדינת ישראל, הן בטווח הקצר והן בטווח בארוך".
"עוצמת הסכסוך בין מדינת ישראל לחיזבאללה עלתה באופן משמעותי בימים האחרונים", נכתב, "זאת בהקשר של היעד המוצהר של מדינת ישראל להחזיר את התושבים המפונים בחזרה לצפון הארץ. השגת מטרה זו עשויה להיות כרוכה בסכסוך אינטנסיבי עוד יותר. במקביל, הסיכויים להפסקת אש בעזה התפוגגו והסיכונים הפוליטיים הפנימיים עלו לצד סיכונים גיאופוליטיים".
עוד נכתב: "בטווח הארוך, החברה צופה שכלכלת ישראל תיחלש כתוצאה מהסכסוך הצבאי באופן מתמשך, מעבר לציפיות שהיו קודם לכן. עם סיכונים ביטחוניים מוגברים, החברה כבר לא צופה התאוששות כלכלית מהירה וחזקה כפי שהיה לאחר סכסוכים קודמים. משכך, לדעת החברה, התאוששות כלכלית מאוחרת ואיטית יותר, בשילוב עם מערכה צבאית ממושכת יותר, ישפיעו בצורה מתמשכת יותר על המצב הפיסקלי, וידחקו עוד יותר את הסיכוי לייצוב של יחס החוב לתוצר ביחס לתחזיות הקודמות של החברה. ההסלמה המשמעותית בסיכון הגיאופוליטי מצביעה גם על ירידה באיכות המוסדות והממשל של ישראל, אשר לא היו אפקטיביים בצורה מלאה במניעת פעולות הפוגעות במדדי האשראי של המדינה".
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, מסר: "החלטת חברת דירוג האשראי מודי'ס היא מוגזמת ובלתי מוצדקת. עוצמת פעולת הדירוג שננקטה לא מתיישבת עם הנתונים הפיסקליים והמאקרו-כלכליים של המשק הישראלי. ברור כי המלחמה בחזיתות השונות גובה מחירים מהמשק הישראלי, אך אין הצדקה להחלטת חברת הדירוג. במקביל, יש לנקוט בצעדים נחושים ומהירים לאישור תקציב מדינה לשנת 2025. התקציב חייב להוביל לבנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות, באמצעות שמירה על גירעון מרבי בשיעור של עד 4% מהתוצר וחזרה לתוואי ירידה ביחס החוב לתוצר. תקציב המדינה חייב לעודד מנועי צמיחה, השקעה בתשתיות, התייחסות לצרכים חברתיים ומענה לדרישות הביטחון של ישראל".
"ערב ראש השנה תשפ"ה אנו מציינים שנה לאירועים הקשים של 7 באוקטובר בגינם יצאה מדינת ישראל למלחמת חרבות ברזל", הוסיף, "ישראל נמצאת בלחימה עזה בדרום לבנון במטרה להחזיר את השקט ואת תושבי הצפון לבתיהם. במקביל, המאמצים להשבת חטופינו נמשכים והלוואי ונראה אותם בבית במהרה. הכלכלה הישראלית חזקה, מגוונת, בעלת שווקים פיננסים עמוקים ונזילים. נדע להתמודד בהצלחה עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה להחזרת הביטחון למדינה".
בחודש פברואר השנה, ארבעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, הודיעה מודי'ס על הפחת דירוג האשראי של המשק מ-A1 ל-A2, וגם על הפחתת תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית". בחודש שעבר הודיעה חברת פיץ' על הורדת דירוג האשראי של ישראל מרמה של A+ לרמה של A, וקבעה תחזית שלילית להמשך. החברה ציינה כי בין הסיבות להורדת הדירוג נמצאים סיכונים גיאופוליטיים, מתיחות אזורית, גירעונות עמוקים, פוליטיקה פנימית שבירה והמשך הלחימה ברצועת עזה.