מנדלבליט לכחלון: חתום על הצו להעלאת מחירי החלב

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פנה היום (ראשון) לשר האוצר משה כחלון והורה לו לחתום על הצו להעלאת מחירי החלב. זאת, מאחר וכחלון מתעלם כבר יותר מחודשיים מפסיקת בג"ץ בנושא.

"קיום פסקי הדין שניתנו נגד המדינה הוא מרכיב חיוני בבניית אמון הציבור בממשלה ובמוסדות המדינה", כתב מנדלבליט, שהזהיר כי תנובה עלולה לפנות לבית המשפט במידה והעיכוב יימשך.

לכתבות נוספות בחדשות 13:

לאחר הסערה: גיל מסינג ויתר על המינוי לתפקיד דובר צה"ל

בעקבות פגיעת הרכבת במכלי גז: ההנהלה שינתה את נהלי הבטיחות

מרד המיצ"ב: פורום ההורים הארצי קורא להחרים את המבחן באנגלית

כזכור, בית המשפט העליון פסק לפני יותר מחודשיים כי מחירי החלב יתייקרו ב-3.4%. זאת, לאחר שנה שבמהלכה סירב כחלון לחתום על הצו, למרות ששר החקלאות, שחויב גם הוא לחתום על הצו, עשה זאת ללא עיכוב. ההתייקרות מגיעה בהמשך להמלצתה של ועדת המחירים במרץ אשתקד ובתגובה לעתירת תנובה וטרה לעדכן את המחירים בהתאם לעלייה במחירי החלב הגולמי. "בהעדר נימוק שיצדיק בשלב זה את אי קבלת המלצת ועדת המחירים, יש להורות על אימוץ המלצתה", נכתב בפסיקה.

לאחר החלטת בג"ץ, הודיע כחלון כי יחל בהליכי שימוע לצורך צמצום וביטול המכסים על ייבוא חלב ומוצריו. "פסיקת בג"ץ היא פגיעה ישירה בצרכן ובמשפחה הישראלית", תקף. "היא נגועה בחוסר רגישות חברתית ובחוסר איזון מוחלט בין שיקולים של בצע כסף לבין טובת הציבור. הניסיון לפגוע בצרכן הישראלי, תוך ניצול כוח מונופוליסטי שרירותי ובצע כסף, שבר שיאים חדשים. כפי שנקבע בהחלטה, בסמכותי להפעיל צעדים אחרים על מנת לקבוע מדיניות. החלטתי לפתוח בהליך של שימוע לצורך ביטול וצמצום מכסים. זוהי בדיוק הסמכות הנתונה לי על מנת להגדיל תחרות ולהגן על הצרכן. ידע כל אזרח בישראל שיש מי שמגן עליו".

כחלון ושר החקלאות אורי אריאל קידמו בשנה האחרונה רפורמה במשק החלב, במסגרתה היה אמור להיפתח השוק לייבוא ולבצע הורדה הדרגתית של מחיר המטרה של החלב הגולמי. לטענת שופטי בג"ץ, הרפורמה לא יצאה לפועל ופיזור הכנסת עצר את ביצועה ולכן לא קיימת הצדקה לעצור את עליית המחירים. "בנקודת זמן קודמת ביקשו השרים לבחון את האפשרות כי מחיר המטרה יופחת בעקבות הרפורמה המתוכננת. בעת הנוכחית, כפי שהובהר זו לא רקמה עור וגידים וממילא אף לא עוגנה בחקיקה הקיימת. משכך, חובתן של הרשויות המוסמכות להפעיל את שיקול דעתן לפי הדין הקיים ולא לפי חקיקה עתידית שתכנה ומועד קבלתה (אם בכלל) אינם ידועים", כתבו.