מהלומה לכלכלה: מודי'ס מפחיתה את דירוג האשראי של ישראל

מהלומה לכלכלה הישראלית: בצל המלחמה, חברת "מודי'ס" האמריקנית הודיעה הלילה (שישי) על הפחתת דירוג האשראי של המשק מ-A1 ל-A2, וגם על הפחתת תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית". בהודעתם מדגישים כלכלני החברה כי נשקפים למדינה סיכונים מדיניים וביטחוניים משמעותיים לכל טווחי הזמן: לא ברורים הסיכויים לעסקת חטופים ולהפוגה צבאית, קיימת אי-ודאות לגבי המציאות בעזה לאחר המלחמה שכן ישראל דוחה יוזמות הסדרה אמריקניות, אין תכנית רב-שנתית לחיזוק הביטחון במדינה, והסיכון להתלקחות עם חיזבאללה עלול לגרום לפגיעה כלכלית מהותית (כולל בתשתיות, גיוס מחודש למילואים ופינוי אוכלוסייה נרחב).

בחברה מוסיפים כי הממשלה תיאלץ להתמקד בחיזוק הביטחון על חשבון נדבכי הכלכלה האחרים, צפויה לסבול ממחאות חברתיות שיחלישו אותה ואת הקואליציה, ועלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית כאשר קבינט המלחמה המצומצם יתפזר (כלומר, "המחנה הממלכתי" תפרוש).

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב להחלטת מודי'ס: "כלכלת ישראל איתנה. הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה - ואנחנו ננצח".

במישור הכלכלי מציינת החברה לרעה את הזינוק בגירעון וביחס החוב-תוצר לעומת ההערכות המוקדמות, את העובדה שמרבית צעדי ההתייעלות בתקציב ייכנסו לתוקף ב-2025, ואת החשש מצמיחה שלילית בתרחיש של עימות עם חיזבאללה. עם זאת, מביעים שם שביעות רצון מעצם הנכונות של הדרג הפוליטי לבצע העלאת מיסים (״אם אכן תאושר״), שלא אפיינה ממשלות קודמות.

עוד בצד החיובי, מציינים ב"מודי'ס" כמה גורמים שריככו את התחזית על ישראל: העובדה שהכלכלה התאוששה במהירות מחודש לחודש גם במהלך המלחמה, העובדה שבוצעו התאמות בתקציב ל-2024, והעובדה שביהמ"ש העליון פסל את החוק לביטול עילת הסבירות - באופן ששיקף לעולם את חוסנן של מערכת המשפט ושל החברה האזרחית בישראל, כלומר תנועות המחאה. ארגוני החברה האזרחית זוכים לצל"ש מ״מודי'ס״ גם על האופן המרשים שבו תפקדו בשבועות הראשונים למלחמה, כשהגישו סיוע לחיילים ולאזרחים.

גורמים במשרד האוצר תוקפים את ההחלטה של "מודי'ס", בטענה שהמשק יציב ואין כל סיבה להניח שמדינת ישראל לא תוכל לפרוע את חובותיה. ככל הנראה, בכוונת המשרד לפרסם במוצאי השבת תגובה רשמית שתעצים את הקו הביקורתי נגד הסוכנות, בתקווה שצעד כזה ימנע הפחתות דירוג מצד יתר החברות.

ההשפעות המלאות על הכלכלה הישראלית עדיין לא ברורות, ובין היתר הן צפויות להתבטא בעלייה (לפחות זמנית) בריבית על הלוואות שמגייסת ישראל. ברור שההימור של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, להעמיק את הגירעון באופן לא מבוקר מתוך הנחה שהדברים יתקבלו בהבנה, הוכיח את עצמו כמחשבה מוטעית.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מסר בתגובה: "הגישה הבלתי בריאה בעיצוב תקציב המדינה השפיעה מאד על דירוג האשראי של ישראל. התקציב מעיד על חוסר שליטה נכונה בניהל עניניה הכספיים של המדינה. הוצאות מיותרות שאינן תורמות לחיזוק החברה , אלא ההיפך, מעמיקות את הפילוג החברתי. חוסר יכולת מול אתגרים בטחוניים וכלכליים לשתף את כלל האוכלוסייה. כל אלה הן הוכחה על רמת ניהול נמוכה במצב של משבר לאומי."