גזירות האוצר: השירות יוארך, עובדים ייפגעו - והאם ייסגרו משרדים?
המחיר הכלכלי של המלחמה ממשיך לגדול, כשבצה"ל נערכים להגדלת מערך משרתי הקבע ולהארכת שירות החובה - במהלך שמלווה בחבילת גזירות כלכליות נוספת של משרד האוצר. הנפגעים המרכזיים: מובטלים, השכבות העניות וניצולי שואה. פרסום ראשון: באוצר שוקלים לסגור משרדי ממשלה לא נחוצים, בהם המשרדים לשת"פ אזורי, שוויון חברתי, ההתיישבות והתפוצות
המחיר הכלכלי של המלחמה: בצה"ל נערכים להגדלה משמעותית של מערך משרתי הקבע ולהארכה של שירות החובה, והוועדה הממשלתית שבוחנת את תקציב הביטחון פרסמה את המלצותיה למימוש המהלך - שמלווה בחבילת גזירות כלכליות נוספת של משרד האוצר. כך פורסם הערב (שני) במהדורה המרכזית.
הוועדה הממשלתית המליצה להגדיל את מספר חיילי הקבע, וכאמור להאריך את משך שירות החובה בצה"ל. עם זאת, למרות הצורך הביטחוני הקיים, הוועדה לא תעסוק בגיוסם של בחורי הישיבות - והנטל על המשרתים רק ילך ויגדל.
על מנת לממן את הצעדים, משרד האוצר יטיל חבילת גזירות כלכליות נוספת, שתפגע בעיקר בשכבות החלשות בחברה - מובטלים, עניים, וניצולי שואה. הפגיעה הקשה בעובדים ובאנשים החוסכים מופיעה גם כן בגרסה הרשמית של התקציב, לצד המס על חסכונות פנסיה וקרנות ההשתלמות, הקפאת הקצבאות והטלת מס נוסף על כלי רכב ירוקים, הצפויים לייקר אותם באלפי שקלים - ולהכניס לקופת המדינה כ-650 מיליון ש"ח בשנה.
כחלק מרשימת הגזירות, הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי תחול גם על מקבלי הבטחת הכנסה, כלומר השכבות העניות, עולים חדשים, נכי רדיפות הנאצים, ומשפחות חיילים שנספו במערכה. כמו כן, עובדים במסלול פנסיה תקציבית שטרם פרשו יפרישו מעתה 7% משכרם למדינה, במקום 2% כנהוג היום.
זאת ועוד, החל משנת 2025 כל חשבונית של עצמאי בגובה של מעל 5,000 שקלים תחויב בקבלת "מספר הקצאה" מראש מרשות המיסים, כאשר כיום החובה קיימת רק ביחס לחשבוניות מעל 25 אלף שקלים. על מס רווחי הון תוטל תוספת של 2% נוספים, שיחולו גם על שבח בעסקת מקרקעין. כלומר, מס השבח יעלה בפועל מ-25% ל-27%.
התקציב אינו כולל הקפאת שכר חד-צדדית במגזר הציבורי, אלא הצהרה על הצורך במשא ומתן עם ההסתדרות שיוביל לחיסכון בסך 3 מיליארד שקלים מידי שנה, עד 2028. לצד זאת, יוקפא שכר השרים, חברי הכנסת, נושאי משרות שיפוטיות, מבקר המדינה, ראשי רשויות מקומיות וסגניהם, נשיא המדינה, רבני ערים, נגיד בנק ישראל וסגנו.
יתרה מכך, במסגרת חבילת הגזירות ימונה חשב לצה"ל מטעם משרד האוצר לשם בקרה על תשלומי השכר והגמלאות במערכת הביטחון. בנוסף, הצטיידות רגישה של שב"כ והמוסד תאושר על-ידי ועדת שרים בהשתתפות רה"מ, שר הביטחון ושר האוצר. מנגד, במשטרה ניתן יהיה כעת לגייס שוטרים בחוזים אישיים - כלומר מחוץ לסולם השכר הנהוג - בכפוף לאישורו של המפכ"ל.
פרסום ראשון: באוצר שוקלים לסגור משרדי ממשלה לא נחוצים כחלק מקיצוצי התקציב
הסוגיה של סגירת משרדי ממשלה לא נחוצים כחלק מהקיצוצים בתקציב שמציע משרד האוצר נמצאת גם היא על השולחן, והצפי הוא שסגירה של חמישה משרדים תחסוך למדינה כ-3 מיליארד שקלים - כ-10% מסך כלל הקיצוץ בתקציב.
בדיונים פנימיים שנערכו בימים האחרונים, הוזכרו חמישה משרדי ממשלה ששוקלים לסגור כעת: המשרד לשיתוף פעולה אזורי בראשות השר דודי אמסלם (הליכוד), המשרד לשיוויון חברתי בראשות השרה מאי גולן (הליכוד), משרד ההתיישבות בראשות השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית), משרד התרבות והספורט בראשות השר מיקי זוהר (הליכוד), ומשרד התפוצות בראשות השר עמיחי שיקלי (הליכוד).
כמו כן, נשקלת גם האפשרות לבטל את התקן של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כשר במשרד הביטחון הממונה על יחידות מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמנהל האזרחי, וגם את התקן של השר חיים ביטון, המכהן כשר בתוך משרד החינוך, האחראי על החברה למתנ"סים והחינוך הממלכתי החרדי.
עלתה הצעה להקים ועדה משותפת של משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה שתכריע אילו משרדים לצמצם, אך ההערכות במערכת הפוליטית הן שבשל הנפיצות של המהלך - הוא לא צפוי לצאת לפועל. אלטרנטיבה נוספת שעלתה היא לקצץ את המשרדים לפי שיקולים מפלגתיים ולא לפי שיקולים מקצועיים, לפי מפתח של בין 7 ל-10 מנדטים. במסגרת האפשרות הזו, כל מפלגה תחליט איזה משרד להשאיר - ואיזה לקצץ.