האוצר: עלות הכבדת הנטל למילואים - כפולה מגיוס חיילי סדיר נוספים
לפי מחקר של משרד האוצר, העלות הכלכלית למשק בעקבות הכבדת הנטל על משרתי מילואים גבוהה ב-21 אלף ש"ח לחודש לכל חייל לעומת עלות הארכת השירות הסדיר. במסמך נרמז: אם יגויסו חרדים לצה"ל - הנזק הכלכלי יצטמצם משמעותית. עוד נמצא כי ככל שגיל משרתי המילואים עולה - עלותם גבוהה יותר
מחקר של משרד האוצר שפורסם לציבור היום (רביעי) מצא כי העלות הכלכלית למשק של גיוס חיילים למילואים תהיה גבוהה משמעותית מאשר הארכת השירות הסדיר: כ-48 אלף ש"ח לחודש למשרת מילואים לעומת כ-27 אלף ש"ח לחייל סדיר בעוד אינם משתייכים למגזר החרדי. במסמך של משרד האוצר נרמז כי אם יגייסו את החרדים לצה״ל, ויהיו יותר חיילים בשירות סדיר, יצטרכו לגייס פחות מילואים - והעלות למשק תהיה נמוכה יותר משמעותית.
באופן גס, אם יש פער של 21,000 ש״ח בחודש בעלות הכלכלית של גבר במילואים מול סדיר, אז גיוס 50,000 חיילים נוספים בסדיר היו חוסכים לכלכלה כמיליארד שקל לחודש. בקרב הנשים, עלות משרתת מילואים שאינה משתייכת למגזר החרדי הינה 32 אלף ש"ח בחודש, בעוד עלות הארכת השירות של חיילת סדירה עומדת על 21 אלף ש"ח.
החישוב כולל לא רק את השכר, אלא גם את העבודה האזרחית האלטרנטיבית שיכול אותו חייל לבצע אלמלא השירות הצבאי. כלומר, ככל שהצבא יגייס פחות מילואים ויאריך יותר את השירות הסדיר - הנזק הכלכלי למשק יצטמצם. עוד נמצא במחקר כי ככל שגיל המשרתים במילואים יורד, עלות גיוסם למשק קטנה באופן משמעותי - עלות גבר בשנות ה-40 לחייו הינה כ-62 אלף ש"ח, בעוד עלות משרת מילואים בשנות ה-20 לחייו עומדת על 33 אלף ש"ח.
מסמך זה מגיע לאחר שחוק הגיוס הנוכחי פג, ובחוק הגיוס החדש שהוצע הוכבד הנטל הצבאי על המילואימניקים, שרובם אינם משתייכים למגזר החרדי. לפי הצעת החוק שגובשה, הנובעת מצורכי המלחמה, שירות הסדיר לגברים ולנשים יוארך ל-36 חודשים בתמורה לדמי קיום מוגדלים ומענקים מותאמים. כמו כן, נקבע כי יועלה גיל הפטור ממילואים, ושירות המילואים השנתי יוארך ל-40 ימים. על הצעה זו לא הייתה הסכמה, עקב אי גיוס החרדים - ולכן חקיקתה לא קודמה.
לפני מספר ימים פורסם כי תכנית חדשה למתווה גיוס החרדים תובא לידי הממשלה בשבועיים הקרובים, והיא כוללת שלושה מרכיבים: הארכת החלטת הממשלה הקיימת, אשר מונעת גיוס חרדים עד יוני; ניסוח מתווה חדש, כללי, ללא פרטים ספיצפיים; והצעת לו"ז חקיקה חדש, שיפרט את זמני העברת המתווה הכללי שנוסח.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, טענה כי החל מ-1 באפריל 2024, "בלא קידום חקיקה על-ידי ממשלת ישראל - אין בסיס חוקי להימנעות גורפת של המדינה מגיוס בני ישיבות". המשמעות: אם לא תקודם חקיקת החוק החדש עד המועד האמור - צה"ל ייאלץ להתחיל לגייס חרדים. מספר ימים לאחר מכן, בג"ץ הוציא צו על תנאי, הקובע כי על המדינה לנמק מדוע לא ניתן לגייס את תלמידי הישיבות.
שר הביטחון יואב גלנט טען בהצהרה מיוחדת: "בלי הסכמת כלל הקואליציה - לא אגיש את חוק הגיוס", ובתגובה, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "משוכנע שאפשר להתגבר על סוגיית הנשיאה בנטל, נקבע יעדים לגיוס".
בשבוע שעבר חסמו מפגינים חרדים המשתייכים לפלג הירושלמי את כביש 4 בשני הכיוונים, סמוך למחלף גבעת שמואל, במחאה על הכוונה לגייס תלמידי ישיבות. הם קראו, בין היתר: "נמות ולא נתגייס". כוחות משטרה הגיעו למקום, ובמהלך הניסיונות לפנותם - פרצו עימותים בין הצדדים.
המפגינים הניפו שלטים שעליהם נכתב "סטאלין זה כאן" ו"לעם ישראל בלי תורה אין זכות קיום". במשטרה טענו כי מפגינים קראו לעברם "נאצים". מנגד, תועדו שוטרים מנסים לפנות באלימות את החסימה - ושוטרת אף נצפתה בועטת בראשו של מפגין.