המבקר מתריע: ללא התערבות - עד 2045 קופת הביטוח הלאומי תתרוקן

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הגיש היום (שני) דוח על פעילות משרדי הממשלה והגופים הציבוריים. מעיקרי הדוח עולה כי ללא התערבות ממשלתית, בשנת 2045, קרן המוסד לביטוח לאומי תתרוקן והמוסד לא יוכל לעמוד בהתחייבויות לציבור. בנושא אחר, הציג המבקר שני מקרים שבהם מונו מקורביו של השר אריה דרעי ליועצים במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל - מבלי שהוצג הצורך להעסקתם ומבלי לפקח על עבודתם.

ללא התערבות ממשלתית - בתוך 25 שנים קרן המוסד לביטוח לאומי תתרוקן

דוח המבקר מתייחס לעתידו של המוסד לביטוח לאומי. על פי התחזיות של המוסד, עד שנת 2026 ההכנסות (התקבולים) צפויות להיות גבוהות מההוצאות (התשלומים). עם זאת, משנה זו, שש שנים מהיום, המצב צפוי להתהפך - והתשלומים צפויים להיות גבוהים מהתקבולים.

מצב זה יוביל את המוסד להשלים את התחייבויותיו מיתרת הקרן שברשותו, וכך לגרום צמצום של הקרן. מדוח המבקר עולה כי מצב זה יוכל להימשך כ-20 שנים, וכי בשנת 2045 צפויה הקרן להתרוקן. כלומר המבקר מתריע כי ללא מימון ממשלתי נוסף - המוסד לביטוח לאומי לא יהיה מסוגל לשלם את התחייבויותיו על פי החוק.

בדוח נכתב כי גורמים מקצועיים רבים הצביעו על הצורך להעלות את גיל הפרישה לנשים (שכיום עומד על 62) כדי לחזק את היכולת של המוסד לעמוד בהתחייבויות ולשמור על מצבה של הקרן. לדברי המבקר, לנתונים הכספיים הללו יש השלכה שלילית ניכרת שיכולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה של יכולת המדינה לספק ביטחון סוציאלי לאוכלוסיית הקשישים והנזקיים במדינה.

לנוכח חשיבותו הרבה של קיום ביטחון סוציאלי בסיסי לתושבי המדינה ולנוכח הנתונים בדבר הרעת מצבו הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי בטווח הארוך, ממליץ המבקר לממשלה לבחון כבר היום דרכים מושכלות אפשריות להתמודד עם מצב זה. לדבריו, הדבר מקבל משנה תוקף מכך שהניזוקים הפוטנציאליים העיקריים ממצב זה משתייכים לאוכלוסיות החלשות ביותר בחברה.

שני מקורבים לדרעי מונו ליועצים במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל - מבלי שהוצג הצורך בהעסקתם

פרק שלם בדוח מבקר המדינה עוסק במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שבראשו עומד השר אריה דרעי (ש"ס). על פי הדוח, ועדות המכרזים ברשויות לפיתוח בחרו בהליך מכרזי שני יועצים לקשרי ממשל ויועצת להעצמה נשית בלי שהוצג לוועדות מסמך המפרט את הצורך הנוגע להעסקתם. לשני היועצים שהועסקו ברשות לפיתוח הגליל היה רקע מקצועי במתן שירות למפלגת השר לפיתוח. כמו כן, הרשויות לפיתוח לא עשו די בכל הנוגע לפיקוח ובקרה על עבודת היועצים.

המקרה הראשון אירע ביוני 2015, אז פרסמה הרשות לפיתוח הגליל מכרז לתפקיד "יועץ לקשרי ממשל מקצועיים וניהול ובקרה של הליכי התקשרות ומכרזים". דרישות התפקיד במכרז כללו פעילות מול משרדי ממשלה שונים הנושקים לפעילות המשרד לפיתוח, פעילות מול גופים נוספים הפועלים לקידום הגליל ברחבי הארץ, כמו מוסדות, עמותות ומגזר שלישי, וכן פעילות מול המשרד לפיתוח לצורך קידום פרויקטים. שבע מועמדויות הוגשו ולבסוף נבחר מועמד, שעד שלושה חודשים לפני פרסום המכרז הועסק במטה ההסברה של ש"ס (מפלגתו של השר הממונה).

מדוח המבקר עולה כי ועדת המכרזים קיבלה את ההחלטה על פתיחת המכרז לאיוש המשרה מבלי שהוגש לה מסמך המסביר את הצורך ביועץ, מהו התוצר שהוא אמור לספק ומהי העלות הנדרשת לשם כך.

על פי דוח המבקר, המועמד שנבחר לא העמיד ערבות בנקאית בסך 1,000 שקלים, למרות שזו הייתה אחת מהדרישות להשתתפות במכרז. כמו כן, מעיון בקורות חייו של המועמד לא עולה ניסיון בעבודה מול המגזר הציבורי או מול משרד ממשלתי – והוא נבחר לתפקיד למרות שנדרש להציג ניסיון מוכח של לפחות שנה בעבודה מסוג זה. מנגד, בקורות חייו נכתב כי עיקר ניסיונו המקצועי הוא כאיש תקשורת בערוצי הכבלים והלוויין, כמנהל ושותף בקרן גידור, ובשנת 2015 כיועץ בקמפיין הבחירות של ש"ס. למרות זאת, העניקה לו ועדת המכרזים את הניקוד המרבי שניתן לקבל בגין תנאי מוקדם זה.

מהמסמכים שהגישו המועמדים למכרז עלה כי למועמד שהגיע למקום השני היה ניסיון רחב יותר מאשר למועמד שזכה - ניסיון רב יותר במגזר הציבורי ממשלתי, והוא אף כיהן בעברו כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה. בדומה לכך, גם בתחום המכרזים היה למועמד שהגיע למקום השני ניסיון רב יותר מאשר למועמד שזכה - הוא ניהל מכרזים גדולים ומשמעותיים הן במגזר הציבורי והן מול משרדי ממשלה.

בדצמבר 2015 התכנסה ועדת הכספים של הרשות לפיתוח הגליל ואישרה להרחיב, לשנת 2016, את היקף שעות העבודה של היועץ לקשרי ממשל ב-80 שעות נוספות לחודש, כלומר 180 שעות ייעוץ בחודש. לא נמצאו מסמכים המעידים על הצורך בהרחבת שעות הייעוץ שאישרה ועדת הכספים של הרשות לעומת נושאים אחרים שנדונו באותה ישיבה ונומקו. כמו כן, מדוח המבקר עלה כי הרשות לפיתוח הגליל לא קבעה ליועץ לקשרי ממשל תוכנית עבודה מסודרת או יעדים מדידים לביצוע. על פי יומן העבודה של מנכ"ל הרשות, במהלך 2016 הוא נפגש עם היועץ לקשרי ממשל חמש פגישות בלבד של עד שעה כל אחת.

בביקורת נמצא כי על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לשנת 2016, שהה היועץ לקשרי ממשל פעמיים בחו"ל. נמצא כי עבור תקופות אלו הוא הגיש דרישות תשלום וקיבל תשלום מהרשות כאילו עבד למענה. באפריל ובאוקטובר 2016 נסע היועץ לחו"ל. בימים ששהה בחו"ל, בשתי נסיעותיו, הוא דיווח כי עבד באופן רציף עבור הרשות לפיתוח הגליל. הוא אף ציין שקיים פגישות (בישראל) בנושא הגליל בכל יום בשעות 09:00 עד 18:00 ובנסיעתו השנייה אף עד 19:00. עניין זה מצביע על כך שהרשות לפיתוח הגליל לא פיקחה על עבודת היועץ לקשרי ממשל ושילמה לו כפי שביקש בלי שהייתה מיודעת או מעורה בדבר עבודתו.

במקרה נוסף, באוגוסט 2015 פרסמה הרשות לפיתוח הגליל מכרז לתפקיד יועצת להעצמת נשים. ארבע נשים הגישו מועמדות וכולן עמדו בתנאי הסף. שתיים מהן היו רלוונטיות ובעלות ניסיון בתחום ונקבע כי הן יעברו לשלב הריאיון עם מנכ"ל הרשות דאז. לאחר הראיונות הוחלט לבחור כזוכה במכרז במועמדת שעבדה קודם לכן כיועצת תקשורת של מפלגת השר לפיתוח.

גם במקרה זה נמצא כי ועדת המכרזים אישרה בישיבתה את פרסומו של המכרז, וזאת בלי שהוגש מסמך שהסביר מדוע יש צורך ביועצת כזו ופירט מהי מהות תפקידה ומהו התקציב המוקצה לשם כך. ממסמכי המכרז עולה כי למועמדת השנייה שהגיעה לשלב הראיונות היה יותר ניסיון מאשר למועמדת שזכתה. בסעיף הניסיון נתנה ועדת המכרזים ציון שווה לשתיהן, ולמעשה לא ביטאה את הפער ביניהן בניקוד שניתן להן בסעיף הניסיון.

בביקורת עלה כי הרשות לפיתוח הגליל לא קבעה ליועצת להעצמה נשית תוכנית עבודה מסודרת או יעדים מדידים לביצוע. הרשות קבעה כי ראשת תחום תעשייה ותעסוקה תעבוד מול היועצת ותהיה אשת הקשר שלה ברשות, אך לא ניתנו לה סמכויות כלשהן לצורך פיקוח על היועצת. לדוגמה, בשיחה של נציגי משרד מבקר המדינה עם ראשת תחום תעשייה ותעסוקה עלה כי היא דיווחה פעמים מספר במהלך 2017 למנכ"ל הרשות כי היועצת להעצמה נשית לא ביצעה את שסוכם עימה וכי היא אינה מתייחסת לבקשותיה, אך לא קיבלה כל תגובה מהמנכ"ל.

נוסף על כך, נמצא כי היו מקרים שהיועצת להעצמה נשית פעלה באופן ישיר מול המשרד לפיתוח בטרם הביאה את הנושא לידיעת הרשות לפיתוח הגליל, אף שהרשות היא זו המשלמת את שכרה. מדיווחיה של היועצת להעצמה נשית עלה כי בחלק מהימים שעליהם דיווחה היא השתתפה בכנס שלא היה קשור לעבודתה עבור הרשות לפיתוח הגליל, וביקשה על כך תשלום של 16 שעות עבודה בכל יום.

הביקורת העלתה כי הרשות לפיתוח הגליל לא פיקחה על פעילותה של היועצת להעצמה נשית ולא עקבה אחר ביצועה. כמו כן, לא נמצאו פעילויות שביצעה היועצת להעצמה נשים עבור הרשות לפיתוח הגליל מאז תחילת עבודתה ועד סוף 2016. למרות זאת, היא דיווחה לרשות וקיבלה תשלום מצטבר בגין תקופה זו בסך כ-280,000 שקלים.

בתשובתו של דרעי צוין כי "על מנת למלא את חובתו כשר בממשלה וכשר הממונה על הרשויות לפיתוח, מצא השר לנכון כי יש למנות יועץ לקשרי ממשל ברשויות, כל זאת במטרה להגשים את המדיניות שמטרתה קידום ופיתוח הרשויות לפיתוח אל מול המשרד ומשרדי הממשלה השונים". לדבריו, כשר, הוא אינו נוטל חלק בהליך מינוי העובדים, יועצים או רכישת שירותים ברשויות לפיתוח". כמו כן, דרעי הדף את הביקורת ואמר כי אינו מוצא פסול ברכישת שירותים מאדם שהעניק בעבר שירות מקצועי למפלגה, בפרט שתהליך הבחירה נעשה באופן מקצועי וללא מעורבות של השר.

הכנסת והממשלה לא דנות בדוחות הכספיים של המדינה

דוח המבקר מעלה מצב בעייתי, שלפיו הממשלה והכנסת אינן דנות בדוחות הכספיים של המדינה. דוחות אלה מציגים גירעון חשבונאי מצטבר בסך 1,961 מיליארדי שקלים והתחייבויות (רובן לטווח ארוך) בסך כולל של 2,559 מיליארד שקלים שמהן עולים סיכונים משמעותיים למדינת ישראל.

כמו כן, על פי המבקר, בדוחות הכספיים חסרים נתונים מהותיים בהיקף כספי נרחב. כך לדוגמא שווי קרקעות בבעלות המדינה שאומדן השווי שלהן עומד על 523 מיליארד שקלים. נוסף על כך, ישנם סעיפים שמתבססים על מקורות מידע והערכות לא מלאות.

לדברי המבקר, על אגף החשב הכללי במשרד האוצר להציג את הדוחות הכספיים במלואם ולשקול להציג לממשלה ולכנסת את אותם הדוחות לכנסת ולממשלה מד שינה בצורה מקיפה ומסודרת ועם פרסומם. כך, לדברי המבקר, תיגבר האחריות של הממשלה לשיפור השימוש שהיא עושה במשאבים הציבוריים שהועמדו לרשותה ככלי נוסף לקבלת החלטות. כמו כן, המליץ אנגלמן כי כל משרד ממשלתי ידון בדוחות הכספיים בהשתתפות השר הממונה עליו.