לקראת הגדלת הגירעון: הממשלה אישרה את תקציב המדינה

בצל המאבק בין משרד האוצר לשרים על הקיצוצים והמיסים שהוצעו, הממשלה אישרה היום (שני) את תקציב המדינה לשנת 2024, העומד על כ-582 מיליארד שקל. למרות המלחמה ובניגוד לטיוטות שפורסמו בשבוע שעבר, לא התקבלה החלטה על סגירת משרדי ממשלה "מיותרים", מלבד המשרד לקידום האישה - ולא בוטלו הכספים הקואליציוניים. בנוסף, לאחר הביקורת הציבורית הוחלט לבטל את הגזירות שהוצעו באוצר - כגון ביטול של נקודות הזיכוי ממס הכנסה להורים עובדים לילדים בגיל 0-3. בעקבות זאת, הגירעון צפוי לגדול ל-6.6% ויעמוד על מעל 120 מיליארד שקל. שרי המחנה הממלכתי היו היחידים שהצביעו נגד התקציב.

בתוך כך, בחדשות 13 פורסם לראשונה: מס הבריאות לכל השכירים והעצמאים יעלה ב-0.15% החל משנת 2025, וזאת כדי לממן את הרפורמה בבריאות הנפש. התוספת תגבה מהעובדים דרך דמי הביטוח הלאומי, בתמיכתם של רוב גורמי המקצוע.

לאחר ההצבעה, ראש הממשלה נתניהו אמר: "הגענו להסכמה, ואנחנו נעביר עכשיו תקציב חשוב מאוד. זה תקציב המלחמה, שדואג גם לצרכים של משרתי המילואים שלנו, למשפחות שלהם, לעצמאים ולמשרדי הממשלה ולצורכי הציבור. אנחנו מגדילים את תקציב הבריאות, ומוסיפים לו מיליארד ש״ח לבריאות הנפש, צורך גדול וחשוב. מגדיל את תקציב החינוך, תקציב הרווחה, תקציב ביטחון הפנים, אבל קודם כל - דואג להגדלת תקציב הביטחון, שהוא פשוט חיוני לניצחון וגם לעתיד שלנו".

"ביום הזה יש לי רק דבר אחד להגיד - משנים את סדר העדיפויות", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ', "אנחנו יושבים בשולחן הממשלה בירושלים, וחיילנו נמצאים בצפון, בדרום וביו"ש בלחימה בלתי פוסקת. שינינו את סדרי העדיפויות כדי שידע כל מילואימניק וכל לוחם ותדע משפחתו שיש ממשלה שעומדת מאחוריו ודואגת לו למעטפת שלימה". מטעם משרד האוצר הוסיפו: "התקציב כולל תוספת משמעותית לתקציב הביטחון הן עבור החזר הוצאות הלחימה והן עבור התעצמות הצבא, תכנית "מגויסים למילואים" בהיקף של 9 מיליארד שקל, מיגון ישובים ומרכיבי ביטחון לישובים, תמיכה נרחבת במערך בריאות הנפש, תקצוב מנהלת "תקומה" לשיקום העוטף, פינוי ישובים ותמיכה בהאצת ענף ההייטק וענף הנדל"ן".

כאמור, השר בני גנץ וכל השרים מסיעתו הצביעו נגד התקציב. בהודעה מטעם המחנה הממלכתי נמסר: "ראוי היה אם בפתח הישיבה, היו מכריזים כל השרים על מהלכים שיציגו דוגמה אישית לציבור, לפני שאנו דנים בצעדים שיכבידו עליו. דרשנו, ואנו עדיין דורשים הקטנה משמעותית של משרדי הממשלה, הקפאת החוק הנורבגי ושכר חברי הכנסת וקיצוץ משמעותי יותר בכספים הקואליציוניים".

עוד נמסר: "התוכנית שהוצגה אינה משקיעה מספיק במנועי צמיחה, אינה כוללת הקמת "מנהלת תקומה" עבור תושבי הצפון, כפי שראוי היה לעשות מזמן, וחמור מכך - היא אינה משקפת שינוי סדר עדיפויות יסודי נדרש ומתעלמת מההשלכות הכבדות של המלחמה. עוד לא מאוחר לגלות אחריות לאומית בעת הזו ולעשות את התיקונים הנדרשים, לפני ההצבעה על התקציב במליאת הכנסת".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שאיים להתנגד, הצביע בעד התקציב לאחר שהודיע כי סיכם עם האוצר על תוספת של שני מיליארד שקלים למשרדו. במשרד הבריאות הודיעו על תוספת גם כן ומסרו: "משרד הבריאות הגיע להסכמות עם משרד האוצר להגדלה משמעותית של תקציבי הבריאות בתחומים הדורשים מענה מידי ודחוף בעקבות המלחמה - בריאות הנפש, שיקום, מיגון וסייבר והרפואה המשפטית".

בין השינויים שאושרו על ידי השרים, הוחלט כי המע"מ יעלה בסופו של דבר באחוז אחד בלבד, כפי שדרשו באוצר, אך רק החל מהשנה הבאה. הדבר אומר שבשנה הקרובה ייחסרו כשבעה מיליארד שקלים לקופת המדינה, עליהם הסתמכו מראש באוצר. עוד כי תוקם ועדה שתבחן את התוספות לתקציב הביטחון. זאת, לאחר שבצה"ל הציבו על השולחן דרישה ל-200 מיליארד שקלים לארבע השנים הקרובות, אותה אין כרגע איך לממן. יודגש כי לקראת ההצבעה המכרעת במליאה ייתכנו שינויים בתוכנית שאושרה.

עוד אושר במסגרת ההצבעה על התקציב: מיסוי על נסיעה ברכבים חשמליים - מהלך שייתן את אותותיו בשנים הבאות, ככל ששיעור החדירה של כלי רכב מסוג זה לצי הרכב הישראלי יגדל.

בהתאם להערכת משרד האוצר העלאת הגירעון וההחלטה שלא לסגור משרדי ממשלה עשויים לעורר חשש בקרב חברות דירוג האשראי הבינלאומיות. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, הופיע אמש בישיבת הממשלה על התקציב והשמיע ביקורת חריפה. בין היתר, טען פרופ' ירון כי היה צריך להקדים את העלייה של המע"מ במשק כבר לשנת 2024, ואף הוסיף כי בלי צעדים דרמטיים, כגון הסטת כסף ממתן לציבורים שונים, ייחסר כסף לצה"ל ולצרכי הביטחון של המדינה.