הנגיד לפני ההצבעה בכנסת: "חקיקה - רק בהסכמה רחבה"
אחרי שבנק ישראל הודיע כי הריבית תישאר ברמה של 4.75% - אחרי 10 העלאות ברצף - הזהיר הנגיד, פרופ' אמיר ירון, מפגיעה במשק - שעות לפני ההצבעה על עילת הסבירות. עוד אמר: "מעריכים שנצטרך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה לאורך זמן"
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הודיעה היום (שני) כי החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75% - זאת לראשונה מאז אפריל 2022, אז עמדה הריבית על שיעור של 0.1%. במסיבת עיתונאים אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כי "בהחלט ייתכן שניאלץ להעלות את הריבית עוד בהמשך, אם האינפלציה לא תמשיך לרדת".
לדבריו, "ניתן לראות אינדיקציות למגמת התמתנות במשק: תיק המשכנתאות מתכווץ, האשראי לעסקים מצטמצם. זוהי תוצאה של העלאת הריבית המרסנת את המשק". הנגיד הדגיש, שעות לפני ההצבעה בכנסת על החוק לביטול עילת הסבירות: "שוק המניות הישראלי בביצועי חסר, קרן המטבע מודאגת. יש לייצב את הכלכלה לבצע שינויי חקיקה רק בהסכמה רחבה". עוד אמר: "מעריכים שנצטרך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה לאורך זמן".
לדברי הנגיד, הסיכון המרכזי לכלכלה הם "שינויים חוקיים ומוסדיים שילוו בהמשך פיחות השקל, ירידה בייצוא ופגיעה בהשקעות". עוד אמר פרופ' ירון, כי "התחזית לצמיחת המשק - 3% בשנת 2023 - נמוכה מהפוטנציאל של הכלכלה הישראלית".
בריאיון לחדשות 13 לאחר ההעלאה הקודמת אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כי "הוא לא מבטיח, אבל יכול להיות זו תהיה הפעם האחרונה שהריבית תעלה, זה תלוי בנתונים". על החשש מפגיעה בכלכלה אמר פרופ' ירון: "אנחנו רואים אינדיקטורים להאטה מסוימת, וזה חלק מתהליך הורדת האינפלציה. אין ארוחות חינם שאפשר להוריד את האינפלציה בלי שום כאב".
נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר בירך על החלטת בנק ישראל: "אנו רואים בצעד זה החלטה מושכלת ובריאה שתמנע פגיעה נוספת בעסקים בישראל, ובפרט בעסקים קטנים ובינוניים שכבר נפגעו רבות מהעלאות הריבית התכופות. השינוי הדרסטי בשיעור הריבית הוביל לעליית ריבית הפריים, אשר העלתה דרמטית את הוצאות המימון של בעלי עסקים והתעשיינים בפרט ועל כן, יש לתת מענה לצורכי האשראי של העסקים על ידי הקלות בקרן ההלוואות בערבות מדינה".
תומר הוסיף כי "במהלך השנתיים האחרונות, האינפלציה הישראלית בהשוואה בינלאומית היא מהנמוכות ביחס למדינות ה-OECD. על פי התחזיות, השיא בקצב גידול האינפלציה נותר מאחורינו, ושיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 3.3% בסוף שנת 2023 ועל 2.3% בסוף 2024. כלומר, מעתה היא צפויה להתמתן עד לרמה שתאפשר יציבות מחירים, על פי יעדי בנק ישראל (1-3%) ב-2024. כדי לרסן את האינפלציה עוד יותר על הממשלה לנקוט בצעדים אקטיביים ולתרום למאמץ המשותף בהורדת רמת המחירים במשק על ידי הרגעת מחוללי האינפלציה ובחינה מעמיקה של כלים להפחתת העלויות לעסקים".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר: "החלטת נגיד בנק ישראל שקיבל את המלצתנו שלא להעלות את הריבית פעם נוספת היתה נכונה ושקולה. על הנגיד להשלים עבודתו ולהתמודד עם תוצאות החלטותיו הקודמות להעלות את הריבית, החלטות שערערו את האיזון במשק, מצד אחד הגדילו בענק את רווחי הבנקים אך מהצד השני העלו מאוד את הוצאות המגזר העסקי, משקי הבית ומשלמי המשכנתאות. על בנק ישראל מוטלת החובה להוריד את עלויות שירותי הבנקים ולייצב את תשלומי הריבית של הבנקים בגין יתרות זכות של הלקוחות".