בפעם השנייה ברצף: הריבית במשק נותרה ללא שינוי, ברמה של 4.75%

בפעם השנייה ברצף, בנק ישראל הודיע היום (שני) על השארת הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.75%. לפי הודעת בנק ישראל, "האינפלציה מתמתנת אך נמצאת מעל היעד. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד. מנתוני החשבונאות הלאומית עולה כי רמת התוצר משקפת רמת פעילות המצויה מעל קו המגמה טרם משבר הקורונה. יחד עם זאת, קצב הצמיחה הינו מתחת לפוטנציאל צמיחת המשק, סך השימושים במשק ירד ומספר אינדיקטורים מצביעים על התמתנות מסוימת בצמיחה".

עוד נמסר כי "שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה, אך נמשכת מגמת הירידה בשיעור המשרות הפנויות. היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן. מחירי הדירות יורדים בחודשים האחרונים וקצב עליית מחירי הדירות השנתי התמתן ל-5.2%. בהיקף העסקאות ובביצועי המשכנתאות נמשכת מגמת ההתמתנות. מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-2.3%, מול האירו ב-1.3%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-1.5%. הפיחות בשקל בחודשים האחרונים תורם לעליית קצב האינפלציה ולהתפתחותו בחודשים הקרובים תהיה השפעה על דינמיקת האינפלציה.

עוד אמרו בבנק ישראל כי "בעולם, קצב הפעילות מתון אך נתוני הצמיחה האחרונים הפתיעו כלפי מעלה, בעיקר בארה"ב. סביבת האינפלציה בעולם מתמתנת בחלק ניכר מהמדינות, אך עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים, בעוד שאינפלציית הליבה דביקה יותר. בתוך כך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך.

"הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אם כי ישנה התמתנות מסויימת במספר אינדיקטורים. האינפלציה עודנה רוחבית ומצויה ברמה גבוהה. עם זאת, בחודשים האחרונים מסתמנת האטה באינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להותיר את הריבית על כנה, אך רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, בירך על החלטת בנק ישראל שלא להעלות את הריבית ואמר כי "בחודשים האחרונים אנו עדים להתמתנות בקצב גידול האינפלציה, מה שמצביע על כך שבנק ישראל השיג את מטרתו, ועל כן ההחלטה שלא להעלות את הריבית הנה החלטה מושכלת ובריאה למשק הישראלי. כלי העלאת הריבית מיצה את עצמו. במקביל, אני קורא לממשלה לנקוט בצעדים פיסקליים משלימים על מנת לעודד צמיחה במשק ולסייע למעסיקים ולציבור להתמודד עם עליות האינפלציה. כן הגיעה העת לקיים את ההבטחה להקפאת מחוללי האינפלציה, על מנת למתן את רמות המחירים במשק".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר: "בנק ישראל קיבל החלטה נכונה. לא היה מקום לעלות מדרגה נוספת בשיעור ריבית בנק ישראל. העלאת ריבית פועלת בעיקר על צד הביקושים ורמת הביקושים, של כלל הציבור, הצטמצמה מאוד. הצריכה הפרטית צמחה בשנה האחרונה ברמת שפל של 1.1%. בחודש יולי עמדה רמת האינפלציה על לא יותר מאשר 3.5%. יתר על כן, חלק גדול מיכולת הקניה של הציבור ומשלמי המשכנתאות מוסט כיום להחזר חובות במקום לצריכה. לא נאבקים בפיחות המטבע המקומי דרך העלאת ריבית. עצם הייקור של מוצרי הייבוא, גם הוא מצמצם את רמת הצריכה. באופן מיוחד יש להדגיש כי בנק ישראל לא השכיל להתמודד עם התוצאות הפוגעניות של העלאת הריבית במגזר העסקי, בקרב מקבלי המשכנתאות ובקרב משקי הבית. העלאת ריבית נוספת היתה כמובן מחמירה את המצב".

במאי האחרון אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לחדשות 13 כי זו כנראה הפעם האחרונה שהוא נוקט בפתרון הזה כדי לעצור את גל ההתייקרויות במשק. "אני לא מבטיח", אמר פרופ' ירון, "אבל יכול להיות שזו הפעם האחרונה, זה תלוי בנתונים. אנחנו מעריכים שהריבית הנוכחית תביא את האינפלציה בחזרה ליעד".

"אנחנו מבינים את הכאב של אותם אנשים שזה באמת העלה להם את ההוצאה החודשית והם מגיעים למצב שקשה להם לגמור את החודש", אמר פרופ' ירון. "הבנקים יוזמים בחלקם דרכים להקל על אותם לווים שנמצאים באמת בקצה".

"אנחנו רואים שהמשק בכללותו עדיין בפעילות מאוד ערה", הוסיף הנגיד. "אם לא היינו מתמודדים עם האינפלציה ולא היינו נוקטים בצעדים שאנחנו נוקטים - היינו מוצאים את עצמנו באינפלציה דו-ספרתית, בעולמות שבהם אנשים מתחילים לכתוב חוזים לא בשקלים אלא במטבעות אחרים".

על החשש מפגיעה בכלכלה אמר פרופ' ירון: "אנחנו רואים אינדיקטורים להאטה מסוימת, וזה חלק מתהליך הורדת האינפלציה. אין ארוחות חינם שאפשר להוריד את האינפלציה בלי שום כאב".