טור: מדוע חיל האוויר מסרב להסתכל למציאות בעיניים?

אם אתם רוצים להבין מה הבעיה בחיל האוויר שלנו, תעיפו מבט בכמה מהתגובות שפרסמו כאן וברחבי הרשת אנשי החיל כבר עכשיו, עוד לפני שידור התחקיר שהכנתי עם רביב דרוקר. בתמצית הם אומרים: חיל האוויר הוא חיל מעולה, ולכן התחקיר לא רציני. ביקורת שניתן היה להתייחס אליה בכובד ראש לו הושמעה לאחר צפייה בתחקיר, אבל כשהיא מגיעה הרבה לפני היא בעצם עדות מצויינת לבעיות בחיל שמציף התחקיר: בטחון עצמי מופרז, טפיחה עצמית אינסופית על השכם וחוסר יכולת מעורר השתאות ממש להסתכל למציאות בעיניים ולהודות בכשלים.

מי שכן יצפה בתחקיר הערב, שמתחקה אחר מאבקה של אם שכולה אחת, אביבה פלקסר, לחשוף את הרשלנות שמאחורי התרסקות המסוק שבה נהרגו בנה ארז ושותפו לטיסה סא"ל במיל' נועם רון ז"ל, יופתע לגלות שעל רבות מהעובדות כלל אין מחלוקת.

חיל האוויר עצמו מודה בדברים הבאים: התאונה נגרמה בשל סדק שנוצר בלהב של הרוטור האחורי (ככל הנראה בעקבות פגיעת בורג), לא אותר בזמן, התרחב והוביל לשבירתו; ההכשרות שניתנו לטכנאי המסוקים לגבי בדיקות לאיתור סדקים ברכיב הקריטי הזה היו לקויות וחסרות; כתוצאה מכך (ויודגש: לא בשל רשלנות של הטכנאים) טכנאים כלל לא בדקו לפני טיסות את צידו הפנימי; לא הוסבר להם כיצד לנקות את הלהב כראוי, מה שהוביל להצטברות לכלוך שהיקשה עוד יותר על איתור הסדקים; כשטכנאים הציפו למעלה את העובדה שהם לא מצליחים לנקות כמו שצריך, במטה חיל האוויר לא עשו עם זה דבר; השתחררות ברגים מהמסוקים, תופעה שכל מומחה שדיברנו איתו תיאר כמסוכנת ביותר ומצריכה טיפול דחוף, מוגדרת בחיל כ"שכיחה", וראש להק מסוקים מאשר בכתבה כי בטייסת "התרגלו אליה"; חיל האוויר לא ליקט פרטים על תאונות דומות שהתרחשו בעולם, ולא ידע כי בעקבותיהן הוחלט כי יש לבצע את בדיקת הסדקים באמצעות זכוכית מגדלת; מידע על כך שפורסם באינטרנט לעיני כל לא היה ידוע ולא הוטמע בחיל האוויר; חודש לפני התאונה הגיעה לחיל מהיצרן הוראת בטיחות שהנחתה להטמיע בדיקה בזכוכית מגדלת תוך לא יותר מ-25 שעות טיסה, אולם מסוק התאונה הספיק לטוס עוד 38 שעות וההוראה טרם יושמה. כמובן שלאחר ההתרסקות, הוחלט להוסיף את הבדיקה בזכוכית מגדלת.

עד כאן העובדות שכאמור אינן שנויות במחלוקת. איפה כן היא קיימת? בכך שבחיל מתעקשים, משום מה, שהכשלים הרבים הללו אינם מעידים על רשלנות. אז תגידו אתם: איך צריך לקרוא לזה? ראש להק מסוקים, שמתראיין בכתבה, אומר: "קוראים לזה ביש מזל".

בכל הכבוד, ויש המון כבוד, אנחנו ואביבה פלקסר, אימו של ארז ז"ל, רואים את הדברים אחרת. בעזרת הגיון בריא, אנרגיה שאין דברים כאלה ובעיקר יושר פנימי, הצליחה אביבה לשים ידה גם על תחקירי תאונות רלוונטיים מהעולם שחיל האוויר לא טרח לאתר, וגם על תחקיר תאונת קוברה קודמת בחיל, מ-2008, שהצביע על כשל סיסטמטי: כבר בתאונה ההיא, גילתה אביבה, מצאו בחיל שמערכי הבדיקה של החיל אינם תואמים את אלה המקובלים בעולם (בין השאר בגלל "פערי תרגום").

התחקיר שלנו גילה בנוסף שגם הספרות הטכנית של מטוסים אחרים שמתפעל חיל האוויר, גם היום, אינם מעודכנים בצורה מלאה למול ספרות היצרן וזו של הצבא האמריקני. וגם, למרבה התימהון, שגם היום בחיל לא חושבים שהם צריכים ללקט פרטים מלאים על כל תאונה חמורה בעולם שקשורה במטוסים שלו, ועל הלקחים שלה. מומחה אמריקאי שמתראיין בכתבה, חוקר בכיר לשעבר בסוכנות הפדרלית לבטיחות תעופה, כמעט התעלף כששמע על הגישה הזאת.

חיל האוויר הקדיש לאביבה הרבה מאוד שעות בפגישות, אולם שאלות רבות שלה נתקלו בתשובות חלקיות וסותרות, תוך שהחיל מסרב בתוקף לחשוף בפניה את תחקיר התאונה המלא. לכל הציניקנים נבהיר: אביבה לא מחפשת אשמים ואינה מעוניינת בהליכים משפטיים. חשוב לה רק להבין עד הסוף מה קרה ולוודא שעושים הכל כדי למנוע אסונות דומים בעתיד. אביבה הבהירה כי אין לה בעיה ששמות המעורבים, וכמובן פרטים הקשורים לביטחון שדה, יושחרו. למרות זאת, ובשעה שצבאות אחרים בעולם מעלים תחקירי תאונות מלאים לאינטרנט (!), אצלנו חושבים שלאם שהקריבה את בנה אין זכות לעיין בתחקיר שמפרט את הגורמים למותו.

בראיון עם ראש להק מסוקים, תא"ל ירון רוזן (חייבים לשבח את נכונות החיל להעמיד מרואיין שהגיב לטענות), בכל פעם שביקשנו התייחסות לטענות של אביבה, התשובה היתה: אנחנו לא נכנסים לוויכוח עם משפחות שכולות. אבל אביבה פלקסר דווקא מאוד רוצה שיתווכחו איתה, שיענו לשאלותיה בכנות, ובעיקר - שחיל האוויר יסתכל לעצמו בעיניים בצורה ישרה, על-מנת שיוכל להפיק את הלקחים שימנעו את התאונה הבאה. אגב, אנחנו גם יודעים שבהתכתבויות פנימיות בחיל האוויר מודים קצינים בכירים כי לתאונה בה נהרג בנה קדמו "כשלים" ולא רק "טעויות" בלשון המכובסת משהו בה משתמש החיל מול אביבה.

מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, אמר לאביבה כי הוא לא מוכן לבקש ממנה סליחה, מכיוון שלא היתה כאן "רשלנות" אלא רק "טעויות". אדוני האלוף - עוד לא מאוחר. נשים רגע בצד את התמיהה שלנו על כך שהעובדה ששנים רכיב קריטי במסוק לא נבדק כראוי (בשל הכשרה לקויה, לא באשמת הטכנאים) אינה נחשבת בעיניך ל"רשלנות". הרי גם על טעויות שאתה אחראי עליהן אין שום בושה לבקש סליחה. הדבר לא ייגרע מאום מכבודך ומכבוד חיל האוויר. להפך.