המקור: רות, סוף? בקעת הירדן • וגם: בחדרי חרדים

בקעת הירדן נתפסת כסמל המשא ומתן עם הפלסטינים אבל הצצה לעבר ולהווה מגלה כי כבר מזמן ויתרו על המקום. כתבתם של רזי ברקאי ורביב דרוקר • וגם: הקלטות נדירות מחדרי החדרים של האתר החרדי "בחדרי חרדים": הצצה למערכת יחסים בין בעלים לעורך על רקע תמיכתם בפוליטיקאים חרדים. כתבתו של רביב דרוקר. התכנית המלאה לצפייה ישירה

זמן צפייה: 01:00:17

בקעת הירדן הנשכחת והמוזנחת: "הפוליטיקאים מרמים אותנו"

כתבתם של רביב דרוקר ורזי ברקאי

על רקע הוויכוחים בין חברי הכנסת אם יש להכניס את בקעת הירדן כחלק מההסכם עם הפלסטינים, ביקור במקום מגלה מציאות של הזנחה, הרבה הבטחות ומעט קיום הבטחות. "כל התקציבים הלכו שלושים קילומטר מערבה לאריאל וברקן", אומר אחד התושבים.

בתקופה האחרונה יש יותר ויותר שיח על אזור בקע הירדן. חלק קוראים לו הרצועה הביטחונית של ישראל לאורך נהר הירדן ואומרים שאסור לוותר עליו. אחרים מחזיקים בו כקלף מיקוח במשא ומתן מול הפלסטינים במסגרת הסכם השלום.

החודש קיימו חברי הכנסת שלא מוכנים לוותר על האזור, סיור במקום והבטיחו רבות. "אנחנו נבטיח את שגשוגה ופריחתה של בקעת הירדן", אמר יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת יריב לוין. " אנחנו נפעל שבקעת הירדן תבנה ותפותח", אמרה חברת הכנסת אורית סטרוק, והוסיף עליה חבר הכנסת זאב אלקין באומרו לתושבים "אתם תישארו כאן לעולמי עד ותהיה ריבונות ישראלית בבקעת הירדן".

אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד כשזה קשור לבקעת הירדן. כשהגיעו המתיישבים הראשונים למעלה אפרים, אחד הישובים הראשונים בבקעה, הם הגיעו חדורי מוטיבציה להתיישב במקום, להקים משפחה ולהישאר. מאז בינתיים, רבים עזבו את המקום.

"אני יכול לומר שבאופן מכוון המקום נשכח והוזנח על ידי כל הממשלות. תראה איפה נשפכו כל התקציבים שלושים קילומטר מערבה, במקום שנקרא אריאל וברקן", מספר יצחק (איציק) אופלר, מראשוני המתיישבים במעלה אפרים, שכבר הספיק לעבור מהבקעה לאזור המרכז. "כל הממשלות מחזיקות את מעלה אפרים כקלף מיקוח", הוא הוסיף.

"באנו לכאן עם הרבה תקוות. לא היו פה יתושים, לא היה פה כלום", מספר מנכ"ל המועצה המקומית מעלה אפרים, יצחק טורק. "עכשיו הערבים אומרים 'בילאדי' זה לא שלהם הם לא היו כאן לא היה כאן אף אחד", הוא ציין. "אנחנו פיונים על לוח שחמט של הפוליטיקה. הייתה תקופה שהיו פה הקלות במס עכשיו גם את זה ביטלו, סיפר.

אבל לא רק הממשלה הנוכחית מסיירת ומבטיחה. בשנת 2000, ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, ויתר על האזור במסגרת הסכם קמפ דיוויד ולמעשה כל מי שניגש למשא ומתן עם הפלסטינים הציג את הבקעה כקלף מיקוח.

ב-2005 בנימין נתניהו היה באנדרטה לחללי הבקעה ואמר "לעולם לעולם לעולם לא". המשפט הזה באותה אנדרטה התברר כניסיון לאתגר את אריאל שרון מולו רץ לבחירות לראשות הממשלה. בשנת 2011 הוא כבר אומר דברים שונים לגבי הבקעה. מעל דוכן הכנסת הוא כבר לא אומר לעולם לא כי אם "נוכחות ביטחונית של מדינת ישראל בבקעה".

היום אני מרגיש קצת מרומה אפילו. אין לי עיניים לשבת, לעמוד מול הבת והבן שלי שגרים בבקעה ולהגיד להם 'חבר'ה אל תעזבו'. מרמים אותנו", אמר בכאב דוד לופו, מראשוני המתיישבים בבקעה.

"לא היינו בסיור כי זה הכול הצגה", סיפר לופו שהתושבים לא היו חלק מהסיור. "מירי רגב לא הייתה יושבת פה אפילו חודשיים בקיץ, בימים שיש 49 מעלות חום, ומשלמת חשמל 3000 שקל", תקף. "אנחנו לא טיפשים אנחנו יודעים שאתם עובדים עלינו ואנחנו איבדנו את האמון וזה לא משנה אם זה הימין או השמאל", הוא סיכם.

 

וגם: בחדרי חרדים

כתבתו של רביב דרוקר

הקלטות נדירות מחדרי החדרים של האתר החרדי "בחדרי חרדים": הצצה למערכת יחסים בין בעלים לעורך על רקע תמיכתם בפוליטיקאים חרדים