המקור: אלחנן טננבוים, איך יצא נקי?

באוקטובר 2000 הודיע החיזבאללה כי הוא מחזיק בידיו את האלוף במילואים אלחנן טננבוים. בינואר 2004 ביצעה ממשלת ישראל עסקת חליפין שבה שוחררו יותר מ-400 מחבלים בתמורה לגופותיהם של שלושת חטופי הר דב, וגם תמורת שחרורו של טננבוים החי והנושם.

לטננבוים היה עבר פלילי הכולל רקע של הימורים ובעיות כספיות, אך בכל זאת בצה"ל קידמו אותו לדרגת סגן אלוף בחיל התותחנים, תפקיד שבמסגרתו הוא נחשף לסודות ביטחוניים רבים. כשטננבוים חזר למולדתו, הוא נחקר לגבי נסיבות החטיפה. "ידעתי שאני נוסע לארץ ערבית, הייתי אמור לייעץ בנושא ייבוא לישראל. זה היה ברור לגמרי שמדובר בסמים, כלומר ייעוץ בקשר לייבוא סמים לישראל", הוא אמר בחקירתו.

נשאלת השאלה: אם טננבוים סייע למדינה ערבית להבריח סמים למדינה - מדוע הסכימה ישראל לשלם מחיר כבד עבור שחרורו? ראש הממשלה באותה תקופה, אריאל שרון, סבר כי הוא עובר התעללות בידי החיזבאללה והיה נחוש לשחררו. באוקטובר 2003 הגיע לממשלה מידע מהמתווך הגרמני בשיחות בין הצדדים, כי שוביו של החטוף הישראלי עקרו את שיניו. בהמשך נודע כי המתווך דיווח כי ראה שלטננבוים חסרה שן, ועל פי מידע זה הסיקה הממשלה שמדובר בעקירת שיניים כחלק ממסכת עינויים.

"להערכתנו הטעות בהעברת התמסורת על מצבו הייתה מתוך התרשמות של שרשרת המתווכים שהיא תמימה, בתום לב", אמר אל"מ במילואים יעקב אור, לשעבר הממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה. בעוד המידע על העינויים שהוא כביכול עבר פורסם בכלי התקשורת, על העבר הבעייתי שלו ונסיבות חטיפתו הוטל צו פרסום.

כשהוא חזר לישראל עלה החשד שסיפק מידע עבור החיזבאללה בזמן השבי. המשטרה רצתה לחקור אותו, אך חששה מתגובת הציבור למראה אדם שחזר משבי באזיקים. "ראש יאחב"ל דאז, יוחנן דנינו, נתן הוראות מפורטות כיצד יש לחקור אותו בכפפות של משי, במתקן נעורים - שזה לא מתקן כליאה אלא בית מלון עם חדרים מרווחים", אמר סגן ניצב יאיר רגב, שחקר את טננבוים.

התיאוריה בישראל הייתה שאם יהיה הסדר טיעון עם טננבויום, על פיו הוא לא יועמד על דבריו לדין הפלילי, הוא יאמר את כל האמת על הדברים שאמר לחיזבאללה. "הוא אמר שהוא שיתף פעולה באופן מלא, על כל מה ששאלו אותו הוא ענה, לאחר מכן הוא הרגיש שהגיעו חוקרים מנוסים יותר שיכול להיות שהם ממדינת אויב אחרת שצה"ל מעניין אותה", מתאר רגב.

בפועל, טננבוים לא סיפק מידע חדש ומהותי לחוקריו למרות הסדר הטיעון שנחתם עמו. כיום, 10 שנים לאחר שחרורו, ישנה תחושה קשה שמדינת ישראל שילמה מחיר לא פשוט עבור סוחר סמים שלא העביר לחוקריו מידע מהותי וניצל את המערכת לטובתו האישית.