המקור: לאן נעלם מישה פלקוב?

• לאן נעלם מישה פלקוב? בעקבות איש המסתורין.

זה נשמע כמו תסריט לסדרת מתח: אדם מוכר בעל קשרים בחלונות הגבוהים, נעלם פתאום. ברגע, בולעת אותו האדמה. מאותו הרגע, חודשים שההיעלמות מדוברת רק בלחישה חשאית, ובה פורחות אגדות: הוא חי? הוא מת? הוא במשימות בטחוניות חשאיות?

קוראים לו מישה פלקוב. הוא היה בעל אתר חדשות בשפה הרוסית, יועץ של ליברמן, עבד בלשכת ראש הממשלה, וקרוב לנפתלי בנט.

ברדיו סיפרו שהוא נעלם לפני חצי שנה, אולם רביב דרוקר התחיל להתחקות על עקבותיו עוד לפני.

כתבתו של רביב דרוקר על העלמותו של מישה פלקוב.

• קונץ פטנט: כתבתו של איתי רום.

נניח שאי שם, במפעל נידח או במעבדה קטנה יושב ישראלי מן השורה ופתאום, אאוריקה, יש לו הברקה, והוא ממציא קונץ פטנט גאוני, קטן כזה שתכלס אף אחד לא מבין, אבל יעזור למעסיק שלו, שיכול להיות שהוא חברה ענקית - נגיד גוגל או מייקרוסופט או ישקר או טבע - להכניס המון המון המון כסף. מה מגיע לו לאותו עובד מסור? תעודת הוקרה וצ'פחה על הגב ושעון בפנסיה, או צ'ק יפה. ואם הוא ישראלי, אז כלום. נאדה. אפס. למה?

גדעון ברזני ושרית רותם היו עובדים שכירים בשתיים מהחברות הישראליות המצליחות בעולם: ברזני היה מתכנן כלים ב"ישקר", ענקית הכלים לחיתוך מתכת; רותם עבדה ב"טבע מדיקל", חברת הבת של ענקית התרופות "טבע".

רותם הבינה, בשיחה עם מנהלת שירותי הדם של מד"א כיום, שיש צורך עולמי באביזר שיאפשר למתרימים לקחת דם בצורה בטוחה ובצורה קלה יותר. "ברעיון שלנו הצלחנו להתגבר על שתי הבעיות. הבנו שזה יכול להיות משהו גדול", היא מסבירה. על שמו של ברזני רשומים פטנטים שסייעו לכלי חיתוך המתכות של החברה בה עובד להפוך לשם דבר.

"כמו שהיצרנים של המדפסות לא מרוויחים כמעט כלום על המדפסת, אולי אפילו מפסידים משהו, אבל מרוויחים מהדיו - זה בדיוק אותו סיפור כאן", הוא אומר. "התוצאה היא מכירה הרבה יותר מוגברת של החלקים שחותכים, שהם מביאים את ההכנסה הגדולה. ישקר מכרה באמצעות הפיתוח של ההמצאה שלי להערכתי כמיליארד דולר לפחות ב-20 השנים האחרונות".

אבל הכסף הגדול לא הגיע לכיס של ברזני ורותם: הם אמנם הממציאים - אבל הרווחים מההמצאות שייכים למעסיקים שלהם: "ישקר" ו"טבע" (מסמך). תביעות שהגישו בדרישה לקבל תמלוגים מציפות דילמה שמסעירה בשנה האחרונה את התעשייה הישראלית: איך צריך לחלק את העושר שיוצרות המצאות של עובדים?

המקרה של הלד הכחול
באנגליה תוקן החוק באופן שמאפשר לממציאים שהמציאו המצאה מאוד משמעותית לקבל תמורה בגין ההמצאה שלהם. הוגשה תביעה על-ידי שני ממציאים. אחד קיבל מיליון לירות שטרלינג והשני חצי מיליון לירות שטרלינג. ביפן ממציא שהוגה המצאה שהיא משמעותית לחברה יקבל תמורה ראויה. במקרה של שוג'י נקמורה מ"נישה" שהמציא את הלד הכחול, לאחר שבית משפט קבע שהוא יקבל כ-200 מיליון דולר, הסכום נסגר בפשרה מאוד גבוהה. מדינות שנותנות תמורה לעובדים, נמצאה ברמה גבוהה יותר של חדשנות, של כמות פטנטים בכלל - זה פשוט עניין של מוטיבציה.

כיום, עובדים, ממציאים ובעיקר החברות הגדולות בארץ נושאים את עיניהם לבג"צ, אליו עתר ברזני כנגד הוועדה. בלי קשר לתקדים שתייצר החלטת השופטים, נראה שהמדינה צריכה להחליט מה הנורמה הראויה: האם כדי לעודד חדשנות על הממציאים לקבל חלק כלשהו מהרווח שמייצרות ההמצאות שלהם, או שעליהם להסתפק בתעודות ההוקרה.

תגובת טבע: "טבע היא חברה המעודדת ומקדמת חדשנות כחלק מהותי מפעילותה וזהותה. עובדי החברה העוסקים בגיבוש אמצאות, בפיתוחן וביישומן מתוגמלים על כך במסגרת שכרם בצורה הולמת. בכל הנוגע לגב' שרית רותם, הרי שטבע דחתה את טענותיה ודרישותיה, המתבססות על אירועים שאירעו, לכאורה, לפני כ-15 שנה. בשים לב לעובדה, כי ההליך שהתנהל בפני הועדה בעניינה של הגב' רותם הינו חסוי, אין בכוונתה של טבע להתייחס לגופן של הטענות".

תגובת ישקר: "הוועדה לפיצויים ותמלוגים דחתה את בקשתו של מר ברזני. האחרון עתר לבג"ץ, ותגובתה של חברת ישקר בע"מ לכל טענותיו הובאה בפני בג"ץ. מאחר והנושא נדון בפני בית המשפט, אין בכוונתנו להגיב בתקשורת לאילו מטענותיו של מר ברזני".