המקור: הרצוג חלק א'

"אחרי הנאום של גרבוז, אני מצטער שלא העליתי סטטוס 'גם אני מנשק מזוזות'"

אורה הרצוג היתה קוראת בכף היד. לשמעון פרס קראה עוד בשנות ה-50, ואמרה לו שיהיה ראש ממשלה. אבל כף ידו של בנה, יצחק, קטנה מלהכיל את קורותיו במפלגת העבודה. איך כבש את המפלגה משום מקום, והפך למועמד לראשות ממשלה.

"לא נתנו לי סיכוי כשהתמודדתי מול שלי יחימוביץ', איזה שטויות?", הוא אמר באחד הכנסים, "וכשאמרתי אחרי 'צוק איתן' שהולכים לבחירות, אמרו שאני הזוי".

"אם הייתי יכול לשנות משהו, זה היה את ניהול המטה", סיפר אחרי שהכל נגמר, "ואת ניהול הקמפיין מהרגע הראשון".

> "ההגינות של בוז'י פגעה בו". לראיון עם יוצרת הסרט

בביקור בבית שאן, למשל, בקושי המתינו לו אזרחים מקומיים. "אין פה תושבים, זו בדיחה", אמר על הבמה, לפני שהכריז "מכאן יבוא הניצחון, מכאן יבוא המהפך". לעומת זאת, המעטים שהיו שם הפגינו סקפטיות. "אם תקבלו 10 קולות כאן, מצבכם טוב", אמר אחד הנהגים שחלפו שם, "הטעות של בוז'י זה ציפי לבני".

"מה אתם רוצים, דמות מטרה של שרה?"

הרצוג הסתובב ונזף באנשיו: "אתם לא יודעים לתאם שום דבר. אתם מתאמים כל כך גרוע שאני עושה מה שאני רוצה". אפילו כשהגיע לזקן דתי מקומי, וניסה להציג את עצמו כדי לקבל ברכה, נראה שהזקן לא ממש הבין במי מדובר. "יצחק? היקצון?", שאל, לפני שהעניק את הברכה.

"אתם רדומים", הטיחו בו. "לא רואים אתכם, לא שומעים אתכם, מתי הקמפיין מתחיל? אתם צריכים לתקוף יותר, להיות קילרים". הרצוג החזיר: "מה אתם רוצים, דמות מטרה של שרה נתניהו?".

בעקבות הבלבול במטה שהורכב מאנשים צעירים, במערכת בחירות ראשונה שלהם, הוזעק ראובן אדלר. "הרגשתי שהעסק לא מספיק מסונכרן, לא היה קברניט ברור, בוס אחד שיכול לקבל החלטות ושכולם יעלו אליו לרגל", הסביר. ו-30 יום לבחירות, הקמפיין תפס צורה.

הציבור לא מכיר אותי באופן מלא", הסביר הרצוג את שינוי האסטרטגיה, "תמיד חשבתי שמכירים אותי ועכשיו אנשים באו ואמרו לי 'תספר לנו מי אתה'

"ביבי היה מתפייט על מחיאות הכפיים"

המיתוג השתנה, התמונות התחלפו, הצוואר התעבה בפוטושופ, אבל לא את הכל אפשר לשנות בבת אחת. למשל, כאשר בנימין נתניהו נאם בקונגרס האמריקני וסחף את חברי הקונגרס מתנגדי אובמה, החליט הרצוג על נאום תגובה בבית העם בניר משה, בעוטף עזה, עליו עבד רק שעה וחצי לאחר סיור בגוש עציון. רק שאז, הוא ביקש שלא ימחאו לו כפיים - " הנאום משודר בטלוויזיה וצריך להתחשב בכך". החשש היה מהפרעות של גורמי ימין בקהל, אבל בדיעבד, ההופעה נחשבה לחיוורת, ודאי מול נתניהו.

"חשבו שזה יהיה אטרקטיבי ויפה. הוא בוושינגטון, אני יורד אל העם בעוטף עזה", הוא סיפר. "כולם על כסאות פלסטיק, זה העם, איתו אני רוצה לדבר. אבל לא היה בזה משהו ממלכתי. יצאתי משם ואמרתי 'אני לא בטוח שלא נכשלתי באירוע הזה'. אי אפשר ליישם הכל. אתה לא יכול להיות העוזר של עצמך".

אדלר, שהתנגד לנאום של הרצוג, סיכם: "לביבי היה נאום טוב... זה שבוז'י לא נתן למחוא כף זה טעות ואמרתי לו את זה. ויש לו כל מיני דברים כאלה, שאלתי אותו למה מנע מהקהל. הוא אמר שסיפרו לו שברגע שהוא מגיע לתוכן פוליטי מפסיקים אותו, והוא פחד". הרצוג: "אני אומר לעצמי, הציבור בבית רוצה לשמוע תשובה, מרוב מחיאות כפיים הוא לא יקנה את זה. ובמודעות אני אומר 'אני יותר רציני מזה, די למחוא כפיים'. ואדלר אמר 'הם באו באהבה ובאנרגיה, תתפרק עליהם'. כל יום לומדים. ביבי היה מתפייט על מחיאות הכפיים... זה שיש עליי מסננים ואני מאופק ומקרין חביבות, זה לא אומר שאני לא מבין מה צריך לעשות".

כל יום לומדים תוך כדי הקמפיין...", אומר הרצוג, "זה שיש עליי מסננים ואני מאופק ומקרין חביבות, זה לא אומר שאני לא מבין מה צריך לעשות

הרצוג, החלק השני - הסרט המלא