המקור: סל התרופות • בן כספית בדרכים

האינטרסים מאחורי סל התרופות שלנו, כתבתם של נסלי ברדה ואיתי רום

כשחולה מעניק לאחד ממטופליו מרשם לתרופה, מדובר לכאורה בפעולה פשוטה לחלוטין, שהיא מהות עבודתם של הרופאים. הרופא מעוניין כמובן בטובתם של כל החולים שעוברים תחתיו, אלא שתחקיר "המקור" מגלה כי כמו בכל תחום אחר - גם בתחום הבריאות יש לא מעט אינטרסים שמשפיעים.

כיצד למעשה יידע אותו הרופא איזו תרופה עליו לרשום לנו? לצורך כך, עליו להשתתף בכנסים והשתלמויות רבים, לעיתים מחוץ לישראל, ולבצע מחקרים כל העת. אלא שאת הכנסים והמחקרים הללו מממנות בנדיבות חברות התרופות הגדולות, וכך נוצר ניגוד האינטרסים הבעייתי - חלק מהרופאים, שמכהנים גם כחברים בוועדות סל התרופות, נדרשים למעשה להחליט מה יעלה בגורל התרופות של החברות שמשקיעות בהן כספים רבים.

אחד הרופאים היחידים שמסכימים לדבר על ה"שיטה" הבעייתית הזו בין חברי ועדות הסל לבין חברות התרופות הוא פרופסור איתמר רז, יו"ר המועצה הישראלית לסכרת. "החברות האלה יוצרות איתנו את הקשר", מסביר רז. "כמובן, שמאחור קיים העניין שאלה האנשים שמחר יכולים להיות נציגים עקיפים שלנו".

הקשר קיים, השקיפות לא

אמנם ברור לחלוטין שמוכרח להתקיים קשר בין הרופאים לחברות התרופות הגדולות, אלא שבישראל כמעט ולא קיימת שקיפות סביב הנושא. בהצהרות ניגוד העניינים עליהן חותמים הרופאים אין שום דרישה לדעת כמה כסף הם מקבלים מהחברות, לעומת מדינות אחרות, שם המידע גלוי ומוצהר.

אז כמה כסף מקבלים הרופאים מהחברות? למעשה, הסכום הוא פונקציה של השירות אותו הן מקבלות. ברשימה נכללות הרצאות חסות בארץ באלפי שקלים, הרצאות בחו"ל באלפי דולרים שכוללות אירוח מפנק על חשבון החברות, וגם ייעוץ רפואי שמגיע לעשרות אלפי שקלים. חלק מהרופאים אף מבצעים מחקרים קליניים עבור החברות, שמשקיעות בהן מאות אלפי דולרים.

הקשר הזה בין הרופאים לחברות הגדולות איננו מסתיים רק בוועדות המייעצות, אלא מגיע גם לבתי החולים הגדולים ביותר בארץ. כך למשל פרופסור יוסף קרקו, שמכהן כיו"ר ועדת התרופות בבית החולים הדסה עין-כרם, מנהל כבר שנים ארוכות "רומן" עם ענקית התרופות אם.אס.די. קרקו מקבל מהחברה סכומים שנעים עד עשרות אלפי שקלים - אך זה לא מונע ממנו מלהשתתף בדיוני הוועדה בנוגע להכנסת התרופות של החברה לסל התרופות.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לנושא: "פרופסור קרקו מילא אחר כל התקנות והנהלים כנדרש. הייעוץ שמוענק לחברות מסחריות שהוזכרו אינו קשור כלל לתרופות שעלו לדיון בוועדה".

 

בדרכים עם בן כספית, כתבתם של רביב דרוקר וטלי קורין

העיתונאי הוותיק שפוטר ממעריב לאחר 27 שנים לא מתבייש להודות בטעויותיו ולחוות את דעתו על מצב העיתונות. "תלויה באנשים שיחזיקו אותה ויש להם אינטרסים", הוא מסביר ומביע את דעתו גם על המדינה: "כמו אדם שנופל מקומה 70 וחושב שמצב טוב בדרך"

אחרי 27 שנים כעיתונאי בכיר במעריב, העיתונאי המעניין פוטר ואין זמן טוב יותר להתלוות אליו ולשמוע את דעותיו ואת טיעוני הנגד שלו אל מול הקיטרוגים נגדו. כספית, שלוקח חלק בהקמתו של עיתון חדש, מספר בפתיחות על העיתונות בישראל, נתניהו וברק, יחסיו עם יואב גלאנט ואביהו בניהו ואפילו על הטעויות האישיות שלו.

העיתונאי הוותיק נחשב לאחד מסמלי מעריב, אך הוא סירב להגיע להפגנות העובדים מה שגרר ביקורת. "לא הייתי מוכן לצעוק שנמרודי ודנקנר גנבים. דנקנר הציל אותנו כשהשקיע בעיתון והיה צריך לבדוק את העובדות לפני שיוצאים נגדו. חשוב לזכור שהעיתונות צריכה אנשים שיחזיקו אותה מבחינה כלכלית וזה נכון שיש להם אינטרסים", הסביר כספית. "כיום אני מתקשה לקרוא מעריב כי זה מזכיר לי יותר מדי דברים", הוא מודה.

כספית החל את דרכו כעיתונאי ספורט לפני 27 שנים, ובדרך הוא הצליח לחשוף פרשיות משמועתיות, לשרוף קשרים חשובים, אך גם לקשור קשרים עם פוליטיקאים. "אני הולך לאירועים פרטיים של פוליטקאים כי אי אפשר לסקר את הפוליטיקה מבחוץ. בעבר הייתי יוצא לדרינקים עם גלעד ארדן, אבל אז הוא לא היה פוליטקאי משמעותי", מסביר כספית שספג ביקורת רבה, לפיה יש להכיר את קשריו הפוליטיים כדי להבין באמת את האמת שמסתתרת מאחורי הכתבות שלו.

"אין אצלי הנחות לאף אחד. טעיתי כשנלחמתי למען יואב גלנט, והשפעתי על מערכת מעריב לא לפרסם תחקיר נגדו. אבל זה לא היה בגלל הקשרים איתו אלא בגלל שחשבתי שלא נכון לבקר אלוף פיקוד דרום ערב מלחמה", טוען כספית. העיתונאי מודה כי טעה גם כשהאמין כי אהוד ברק השתנה. "הייתי פראייר. אלדד יניב לקח אותי לבתי קפה בכיכר המדינה יחד עם אהוד ברק ובלעתי את הפיתיון", הוא מספר.

כספית מוכן לדבר גם הטענות לפיהן הוא טועה יותר מדי פעמים למרות שהציבור כנראה מצפה מעיתונאי בכיר כמוהו לדעת מה יקרה באופן מדויק ומראש. "אני לא נביא. לפעמים רואים דברים כשהעשן מתפזר. אני לא אתחשבן עם עיתונאי שצפה משהו שלא קרה בסופו של דבר", הוא אומר.

בסופו של דבר התייחס העיתונאי הוותיק גם למצב הפוליטי בישראל ולמצבה של המדינה באופן כללי. "המדינה עכשיו היא כמו אדם הנופל מקומה 70 - הוא מביט לחלון בקומה 30 וחושב שמצבו טוב", מדגים כספית. "אני ליכודניק לאורך שנים, אבל לא אצביע לנתניהו. אם ליברמן לא היה חובר אליו אז הייתי מצביע לו כי אני מאמין בדבריו ולדבריו", אומר כספית.