המקור: מחדל הגז, 16 הרוגים אפס אשמים
בשנים האחרונות ארעו מספר תאונות שעלו בחיי אדם בגלל פיצוץ בלוני גז בישול ביתי. תחקיר "המקור" יוצא בעקבות כמה מהמקרים ובודק: מי נחקרו? האם היתה רשלנות בחקירה? האם חברות הגז הגדולות נהנות ממעמד מיוחד במשרד האנרגיה? ואיך אפשר אולי להימנע מהאסון הבא? מחדלי אסונות הגז הגדולים, התחקיר המלא לצפייה ישירה
כיצד מתנהלת המדינה מול ספקיות הגז הגדולות? ומדוע 16 בני אדם נהרגו בפיצוץ בלוני גז בשנים האחרונות ובאף אחד מהמקרים לא נמצאו אשמים?
350 דליפות גז אירעו בישראל מאז 2012, ובעשור האחרון לא נמצא אף אשם בכל האירועים שגבו את חייהם של 16 איש. איתי רום יצא בעקבות המקרים הקטלניים, הביא תיעוד בלעדי של תיקי החקירה וניסה להבין מדוע חברות הגז הגדולות ממשיכות לפעול ללא מפריע גם כשנחשפים כשלים בהתנהלותן. "משפחה שלמה נמחקה, אין ראיות?"
מה מאפשר את המצב שבו, אין דרך אחרת לתאר זאת, חיי אדם הם הפקר וחברות הגז הגדולות - גם כשנחשפים כשלים בטיחותיים חמורים בהתנהלותן - ממשיכות הלאה ללא שריטה, כאילו לא קרה כלום.
התקשורת מסקרת בהרחבה פיצוצים קטלניים ביום-יומיים שאחרי, אבל אז נעלמת ועוברת לסיפורים אחרים. הערב נחשוף את הממצאים בתיקי החקירה הגדולים של השנים האחרונות - של אסון הגז בגילה שמחק משפחה שלמה, הפיצוץ בכיכר העצמאות בנתניה שבו נהרגו גבר ושלוש נערות בנות 18, ופיצוץ בגן יבנה שגרם למותם של זוג מבוגרים שנשרפו לעיני בנם. נראה, למשל, איך חוקר של מינהל הגז במשרד האנרגיה קובע שלא היתה דליפה במסעדה בנתניה כי היא לא צרכה גז - למרות שהבדיקות בשטח העלו אפשרות ממשית שהיא כן צרכה גז - ואיך אותו חוקר הודה שבילה במסעדות עם בכיר באמישראגז, גם על חשבונו.
אבל אוזלת היד בסיפור הזה היא ממש לא עניין של חוקר כזה או אחר - אלא מגיעה הרבה יותר למעלה - אל מסדרונות הכנסת והממשלה. כשנחשפתי לחומרים ראיתי בצורה החדה והמחרידה ביותר איך ניסוח מעורפל ודו-משמעי של חקיקה, תקנות שממוסמסות שנים על-ידי לוביסטים ופקידים שפשוט לא טורחים לקבוע רגולציה מחייבת - מצילים פעם אחר פעם את טייקוני הגז הביתי והופכים הגשת כתב אישום נגדם למשימה בלתי אפשרית. התוצאה: החברות שומרות על תדמית בטיחותית מושלמת, מה שמשכנע אותנו שלא לעבור לחברות קטנות וזולות יותר, ומאפשר להן להמשיך ולשלוט כמעט בכל השוק. פזגז למשל, עד לאחרונה בשליטת צדיק בינו, רושמת הכנסות שנתיות של כמיליארד שקל.
התיק האחרון שנסגר נגע לאסון בשכונת גילה, שם נקרא הטכנאי לטפל בחשש לדליפה אבל טען שהכל תקין כי לא הריח כלום. בחקירה נחשף בלאגן שלם בנהלי הבטיחות של חברת סופרגז (בעלת השליטה: עזריאלי): מהנדס הבטיחות של החברה טען שהינחה את הטכנאי, במקרה כזה, להשתמש ליתר בטחון בגלאי גז - אבל הטכנאי לא שמע על הנחייה כזו ובנוהל של החברה זה באמת לא היה כתוב (טענת כותב הנוהל: זה ברור מאליו אז לא כתבתי). אנשי החברה אמרו שחולקו גלאי גז לכל הטכנאים - אבל הודו שלא לכולם יש ולטכנאי בשטח לא היה. בכיר אחר בחברה טען שבמקרה כזה צריך לנתק את האספקה הראשית לבניין, אבל גם על זה הטכנאי לא שמע וגם זה לא נכתב בנהלים.
נו, אז איך כל השערורייה הזאת נגמרת בתיק סגור מחוסר אשמה? פשוט מאוד: במשרד האנרגיה לא טרחו לנסח חקיקה ברורה שמגדירה כיצד יש לטפל בקריאה על דליפת גז. מכיוון שאין חוק - גם אם הנהלים הפנימיים לא נוסחו ולא בוצעו כנדרש - זאת לא עברה על החוק. גאוני.
מאז, אגב, נוסחה הצעת חוק כזאת - אבל לאף אחד לא דחוף לקדם אותה, ולטענת מקורבים לנושא - העניין תקוע אי-שם בין לשכת המנכ"ל ללשכת השר, יובל שטייניץ. מה אומר על זה שטייניץ? הוא העדיף לשתוק.
מחברת "סופרגז" נמסר: "התנהלותה של החברה, בכל הקשור לאירוע המצער בשכונת גילה, נחקרה על ידי משטרת ישראל והרשויות הרלוונטיות ביסודיות ובמשך תקופה ארוכה ובסיומה נמצא כי לא נפל כל פגם בהתנהלות החברה. בניגוד לטענתכם, נהלי החברה מחייבים להשתמש בגלאי גז והוא חלק מארגז הכלים של הטכנאי".