מחדל התורים - חלק ג: כמה זמן ייקח לכם לקבוע תור לפסיכולוג בשירות הציבורי?

כבר שנים זועקים הפסיכולוגים בשירות הציבורי על המצב העגום והרעבת המערכת אבל נדמה ששום דבר לא משתנה. פרויקט הבריאות של "העולם הבוקר", החלק השלישי

Psychology,,depression.,sad,,suffering,asian,young,woman,consulting,with,psychologist,

מבדיקה מקיפה שעשינו בימים אלה בכל הקופות זמני ההמתנה לפסיכולוגים בשירות הציבורי פשוט בלתי נתפסים והם נעים מחצי שנה עד שנה ויותר. אגב, עניין נוסף שנתקלנו בו בעת הבדיקה – אפילו המענה למטופלים הוא שערורייתי – זמן המתנה ארוך ומייגע בטלפון, מוקד טלפוני שנסגר לאחר שעות אחדות בלבד, מרפאות סגורות וקבלת קהל בימים מועטים.

בפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית אומרים שהנתונים אפילו חמורים עוד יותר וממחקר חדש שבוצע עבורם ע"י קרן ברל כצנלסון עולה כי בארץ יש פסיכולוג אחד לכ-4000 איש וההמתנה מגיעה לעיתים עד שלוש שנים וחצי!

עוד עולה מן המחקר כי 58% אחוזים כמעט 4 מיליון איש, דיווחו כי חוו מצוקה נפשית משמעותית בשלב כלשהו בחייהם ושהתקשו להתמודד עימה בכוחות עצמם, 72% מביניהם ציינו כי היו ימים שבהם כלל לא יכלו להמשיך בפעילותם הרגילה עקב המצוקה הנפשית ו-35% מהנשאלים דיווחו על מצוקה נפשית משמעותית רק בשנה האחרונה.

ס', אמא לילד שנזקק לפסיכולוג התפתחותי כדי לברר האם הוא נמצא על הרצף האוטיסטי, מחכה לתור שנקבע לה רק בעוד שנה וחודש, שנת 2024: "זה לא סביר בכלל, בטח לא כשיש הפרעת תקשורת. כולם אומרים לנו 'איזה יופי שגיליתם את זה מוקדם כי אתם תוכלו לעבוד איתו, המוח שלו כמו פלסטלינה' אבל אני לא יכולה לעבוד איתו. אמנם אנחנו מבינים כבר מה יש לו אבל אנחנו עוד לא קיבלנו אישור לזה, ובלי אישור אני לא יכולה לקדם שום דבר". עוד היא מוסיפה כי "רק אחרי האבחנה את יכולה לפנות לביטוח לאומי ואז לרווחה, ולקבל הכרה במנהל מוגבלויות ולקבל מעון מותאם. הקופות קרסו אז כל מי שיכול עברו לפרטי, ואז הפרטי קרס. אז גם בפרטי את ממתינה כל כך הרבה".

כתבות נוספות מתוך "העולם הבוקר":

אז למה הפסיכולוגיה הציבורית קורסת ומדוע מי שנזקק לטיפול לא מצליח לקבל אותו? אחרי שהפסיכולוגים עוברים הכשרה ארוכה שיכולה להגיע עד ל-11 שנים, כשהם מגיעים לשירות הציבורי מציעים להם לא יותר מאשר 40 שקלים לשעה. לכן לא מפתיע שעל אף שיש לא מעט פסיכולוגים בארץ קשה למשוך אותם לפסיכולוגיה הציבורית. כך למשל בתחום הפסיכולוגיה הקלינית יש 675 פסיכולוגים קליניים, בעוד שמספר המשרות הנדרשות הוא מעל 2000. גם בתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית נדרשות 400 משרות אבל בפועל יש רק 5 משרות קיימות, וזה חמור במיוחד על רקע מגיפת הקורונה שחווינו ולאחר שרבים נאלצו לעבור הסבה מקצועית. עוד תחום הוא הפסיכולוגיה הרפואית, גם שם יש רק 165 משרות קיימות לעומת 1800 שצריך.

אלית מרדו, יו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית וממובילי הפורום, אומרת כי גם הרפורמה במערך בריאות הנפש והסמכויות הרבות שהועברו לקופות החולים לא תרמו להתקדמות המערכת, שכן הקופות קיבלו תקציבים גדולים במיוחד, אבל אף אחד לא מפקח עליהם.

באין מענה ראוי מטופלים רבים פונים למגזר הפרטי ונאלצים לשלם מאות שקלים למפגש, וההוצאה החודשית הממוצעת לאדם עבור טיפולים נפשיים היא מעל 1,000 ש"ח, סכום משמעותי שלא כולם יכולים לעמוד בו. ההוצאה הפרטית החודשית של כלל הציבור בישראל על טיפולים נפשיים עומדת על סכום הזוי של כמיליארד וארבע מאות מיליון שקלים. למרבה הצער יש גם את מי שנותר ללא טיפול כלל.

זו גם הזדמנות טובה כדי להסביר למטופלים על עוד עיוות בשירות הציבורי. אמנם מרבית המטופלים מופנים לאותם פסיכולוגים שעובדים בהסדר עם הקופה, מה שכאמור זול יותר מטיפול פרטי, אבל לא רבים יודעים כי ע"פ חוק ביטוח בריאות ממלכתי, השירותים הפסיכולוגיים נכללים בסל שירותי הבריאות - מה שאומר שאתם למעשה זכאים לטיפול פסיכולוגי בחינם!

ההמתנה הממושכת הזו לטיפול נפשי גורמת סבל רב גם למטופלים וגם לסביבה שלהם ובמקרים רבים אף מחמירה את מצבם הנפשי.

ממשרד הבריאות נמסר: משרד הבריאות מודע למחסור בפסיכולוגים במערכת הבריאות. המשרד פועל להגברת המענים בתחום, בין השאר באמצעות מתן תקציבים להתמחויות. כך למשל לפני מספר חודשים הקצה המשרד כ-90 מיליון שקלים במסגרת מבחן תמיכה במטרה לשפר את השירותים, לקצר את התורים ולהרחיב את המענה בתחום בריאות הנפש, וכן בשנת 2022 הגדיל המשרד את היקף המלגות להתמחות פסיכולוגים ביותר מ-30%. בנוסף, פועל המשרד לפיתוח תוכניות ספציפיות בהן תוכנית לגיוס מתמחים בפסיכולוגיה בפריפריה ותוכנית טרום התמחות קלינית בפסיכולוגיה במגזר הערבי. בתחום בריאות הנפש, משרד הבריאות הוציא מבחני תמיכה לקופות החולים למתן מענה לטיפולים נפשיים. המשרד ימשיך לפעול ולהגדיל את התמיכה בתחום ככל שניתן, במטרה לצמצם את זמני ההמתנה ולתגבר את היצע הפסיכולוגים בשירות הציבורי.

מחדל התורים של מערכת הבריאות