"הפלאפל זה מה שמשאיר את אבא שלי בחיים"

פלאפל התאומים המוכר בגבעתיים כבר 42 שנה, נקלע לקשיים כלכלים לפני הקורונה ובעקבות הקורונה המצב רק החמיר. בעלי הפלאפל הבינו שצריך לעשות קיצוצים, חלק מהם במחיר שהרבנות דרשה לתעודת כשרות. בעקבות הפסקת התשלום נלקח מבית העסק תעודת הכשרות ובנוסף הרבנות פרסמה מודעות בכל העיר על הפסקת השגחת הכשרות במקום.

"אבא שלי, רחמים, ודוד שלי, ישראל, הם תאומים ובעלי המותג 'פלאפל התאומים'' בגבעתיים שעובד כבר 42 שנה. היום אני מנהל את המקום ביחד עם אבא שלי" מספר שי דמארי. "אבא שלי, הפלאפל זה החיים שלו. הוא קם כל בוקר במשך 42 שנה ב-06:00 בבוקר לחנות וחזור ב-22:00 בלילה, זה מה שהוא מכיר ומה שמשאיר אותו בחיים. הפלאפל נשאר בדיוק אותו הדבר במהלך כל השנים, מנה מאוד מיוחדת שאנשים הגיעו מכל רחבי הארץ בשבילה, ואין אחד בגבעתיים שלא מכיר אותנו. המצב בשנים האחרונות במשק ובפרט בעסקי המזון נהיה מאוד לא טוב. אנחנו מוכרים משהו ספציפי ולא מגוון של מנות כמו המסעדות החדשות שנפתחות בישראל. כשהקורונה הגיעה זה היה ממש מכה קשה לעסק ועד עכשיו לא הצלחנו לחזור לעצמנו.

אולי יעניין אתכם גם:

ישב בכלא על הריגה והיום הוא עורך סולחות בהתנדבות

המיילדת הראשית ילדה את שני נכדיה התאומים

המורה שמלמד פיזיקה דרך הטיקטוק

"הבנתי שאני צריך לעשות קיצוצים, בדקתי איפה אפשר להוריד ואיפה לא. כל מה שקשור לטעם של המנה אנחנו לא מוכנים לגעת לא רוצים שיפגע בשום צורה ולכן החלטנו לצמצם במה שכן אפשר. שילוט, כסאות, כמו כן בתעודת כשרות. אני לא בא בטענות לרבנות, הם ניסו לבוא לקראתי ואני מבין שהם כפופים למשהו בסוף. אבל המקום כן שומר כשרות ואנו אנשי מסורת ולא הצלחנו לעמוד בתשלום, ניסיתי לבקש מחיר אחר ופשוט לא הגענו להסכמה. מה שכן מפריע לי, זו הצורה שבה הרבנות עשתה את זה. המודעה שנראית כמו מודעת אבל, אנשים התקשרו שאלו אם הכל בסדר עם אבא שלי, האם משהו קרה, הם תלו את המודעה בכל רחבי העיר כאילו הפריע להם אישית שהפסקנו את הקשר וניסו לפגוע בעסק. מהרבנות עדין לא פנו אלי מאז שהדבר הזה תפס תאוצה, פשוט פרסמתי את המודעה כמו שהיא ברשתות החברתיות וכנראה שעוד אנשים חשבו כמוני שמשהו במודעה הזה כן פוגעני".

מהרבנות נמסר בתגובה: "החזקת כשרות בעסק היא לא חובה. משגיח הכשרות זכאי לשכר על עבודותו ולא נדרש לעבוד בהתנדבות. עסק ללא משגיח כשרות לא ניתן לפיקוח! שכרו של משגיח בעסק כזה הוא בסביבות 500 שקל. והמועצה הדתית באה לקראתו, לא גבתה תשלום על חודשי הקורונה, אך גם את זה הוא לא רצה לשלם ולכן הכשרות הוסרה ועל כן נאלצנו לפרסם כי המקום אינו באחריותנו כפי שנעשה בכל בית עסק שמופסקת ההשגחה בו".