הקרב על הירושה ברמאללה עלול להוביל למלחמת אזרחים
אבו מאזן שלא נעשה צעיר יותר סימן שני יורשים: השר לענייני אזרחים חוסיין א-שייח וראש המודיעין מאג'ד פרג'. המבקרים טוענים כי השניים מזוהים כידידי ישראל. גם בחמאס סולדים מהם. השאלה הגדולה היא הם הציבור הפלסטיני ייצא לרחוב? • דעה
הנשיא הפלסטיני אבו מאזן כבר בן 86. הקרב על הירושה בעיצומו. שני יורשים נמצאים תחתיו – השר לעניינים אזרחיים חוסיין א-שייח וראש המודיעין מאג'ד פרג'. צעד זה עשוי להצית תבערה ברחבי ה"שטחים".
הסיבה? לא די בכך שהראיס לא סימן יורש אחד, אלא שניים. בנוסף, מושמעת גם ביקורת חריפה מכל עבר על רמתם האישית ועל המזג האנטי-דתי של שני המועמדים העיקריים לתפקיד. את מה שמתרחש בתקופה האחרונה בהנהגת הרשות הפלסטינית, ניתן להגדיר כמבוא למלחמת אזרחים.
[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-1201222037' autoplay='0' credit='' desc='הדיווח על פגישת לפיד ופרג′' poster='' kid='1_py9ehpxh' duration='54']
את שני אנשי הפתח, א-שייח ופרג', צפוי הראיס למנות למעשה כחברים בוועד הפועל של אש"ף - פעולה שתציב את השניים כמספרי אחד ושניים בפתח, באש"ף וברשות הפלסטינית. חשוב לציין שאבו מאזן קבע כי המנהיג הבא שיעמוד בראש אש"ף יגיע לראשונה מהדור שגדל ב"שטחים" - להבדיל מארבעת קודמיו: אחמד שוקיירי, יחיא חמודה, יאסר ערפאת ועבאס עצמו שנמנו על דור הנכבה. ברם, על אף היותו צעד היסטורי, הוא חסר משמעות מעשית ובעיקר יש בו פגיעה ב"דור המדבר" הפלסטיני ובנציגו עזאם אל אחמד.
אבו מאזן לא קבע היררכיה ברורה ולכן כל אחד מן השניים הללו רואה עצמו כיו"ר הבא של שלושת המוסדות הפלסטיניים הבכירים. השר לעניינים אזרחיים, א-שייח, והגנרל פרג' הממונה על מערכת הביטחון הפלסטינית, משתייכים למעגל היועצים המצומצם והקרוב ביותר לראיס, ופעלו האחד לצד השני בהרמוניה מלאה, כשהם צוברים לאורך השנים כוח ועוצמה פוליטית רבים.
שניהם גם מזוהים כידידי ישראל ובתוקף תפקידם מצויים לא מעט בקריה בתל אביב. אלא שדי יהיה בהחלטה שרירותית אחת, או צעד דרמטי אחד, לגבי זהותו של "מספר אחד", כדי לגרום להתנגדות אקטיבית של המפסיד שתביא לעלייה חדה ברמת המתיחות שעשויה להדרדר בנקל לאלימות קשה.
סכנה נוספת ליציבות הרשות תגיע מהרי חברון, שם מתבצר לו בימים אלה ג'יבריל רג'וב, מ"נערי ערפאת", שרואה עצמו נפגע מהחלטת הראיס. רג'וב, שסרים למרותו אלפי צעירים פלסטינים שהיו פקודיו במנגנון הביטחון המסכל, עלול להשתמש בהם כמוקד כוח שיאיים על המוקטעה ברמאללה.
סכנה לא פחותה עלולה להופיע מחזית אחרת - מבית סוהר ישראלי שם שוהה במאסר עולם ראש התנזים מרואן ברגותי. בדומה לרג'וב, גם לרשותו של ברגותי עומדים אלפי "חיילים" פוטנציאליים, שבעבר היו יוצאים למענו לרחובות בהתראה קצרה. האם גם הפעם ייצאו התומכים לרחובות? אין לדעת.
גם מצד חמאס תגיע הסכנה הבאה ליציבות הרשות. מעבר להבדלי התפיסה שבין אש"ף לחמאס, מאג'ד פרג' מהווה סדין אדום לחמאס ונתפס כמשת"פ הגדול ביותר שעושה יד אחת עם ישראל וארה"ב לחיסולה של התנועה. ראשי חמאס טוענים כי פרג' עצר פעילי חמאס ופירק את מוסדותיו בהיקף גדול יותר מישראל וארה"ב יחד.
א-שייח לעומת זאת, נחשב בעיני חמאס והציבור הרחב לאדם בעל מוסר ירוד שלא מתאים להוביל את "העם הפלסטיני הנאצל", כדברי המבקרים. ראוי להדגיש כי הציבור הפלסטיני אינו שבע רצון מתפקודה של הרשות. הוא תמך בבחירות 2006 בחמאס, לא עקב חדירת יסודות איסלאמיים פונדמנטליסטיים לסביבתו של הפלסטיני הממוצע - אלא כהצבעת מחאה נגד עבאס ואנשיו: טענות קשות על שחיתות, פגיעה קשה בזכויות אדם, בזבזנות וחוסר יעילות מאפיינים את דימוי הרשות מאז הקמתה וא-שייח במיוחד, נחשב לסמן המזוהה ביותר עם התופעות הללו. לפיכך, הצבתו של א-שייח בפסגת ההנהגה הפלסטינית עלולה לעורר התנגדות כלל ציבורית חוצת מפלגות ואידיאולוגיות.
בשנים האחרונות נמנע הציבור הפלסטיני לצאת בהמוניו לרחובות. הוא לא עשה זאת ב"אביב הערבי", הוא לא יצא לרחובות כדי למחות נגד ישראל ב"אינתיפאדה שלישית"(שומר החומות?) ולא באירועים בעלי אופי דתי.
לא יהיה זה הימור מסוכן לנבא שגם הפעם, הרחובות ברמאללה יתמלאו אך ורק בתומכי פתח המשתכרים מקופת הרשות. אולם, אם תישבר המסורת, והציבור הפלסטיני ימהר אל זירת הרחוב בהמוניו, יש להאמין שנחזה כאן במרחץ דמים של מלחמת אזרחים.
ד"ר אל"מ (מיל') משה אלעד הוא מרצה באקדמית גליל מערבי ושירת בעבר בתפקידים בכירים בשטחים
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com