הסתכלו על בג"ץ דרעי כמודל חינוך לערכים וחשיבה ביקורתית | דעה
מנקודת המבט של אזרחי המדינה, פסיקת בג"ץ דרעי בשאלת המשך כשירותו החוקית לשמש כשר מאתגרת את מנהיגי המדינה והציבור כולו. אזרחים בכלל, ותלמידים וסטודנטים בפרט, יכולים לנצל את בג"ץ דרעי כדי לזהות את סט הערכים על פיו הם פועלים - בשביל להרהר עליו ולבחון אותו מחדש
לפני למעלה מעשור, בכנס שעסק בסוגיית החינוך לערכים עלה שר החינוך וחבר הכנסת לשעבר יוסי שריד ז"ל לבמה לשאת את נאום הפתיחה. בדבריו פתח וטען: "אני לא מאמין בחינוך". רחש קל עבר בין קהל המשתתפים בכנס שכנראה שאלו את עצמם: איך זה ייתכן ששר חינוך לשעבר לא מאמין בחינוך? לאחר פאוזה של מספר שניות, המשיך שריד: "הרבה לפני שאני מאמין בחינוך, אני מאמין בדוגמא אישית. אם אין דוגמא אישית, אין חינוך וחינוך לערכים אינו ניתן, אלא דרך דוגמא אישית".
ילדים ומתבגרים אינם לומדים על ערכים דרך השתתפות בשיעורי ערכים, ולא דרך הכנה למבחנים שבודקים את רמת הידע שלהם לגבי הגדרות ומשמעות של ערכים. בפועל, הם באמת לומדים על ערכים באמצעות התבוננות על ההתנהלות וההתנהגות של מוריהם, הוריהם, ואחרים בסביבתם הפיזית או הווירטואלית שמקיפה אותם. מנהלת בית ספר יכולה להצהיר מדי בוקר שדרך ארץ קודמת לתורה, אבל באותה עת, בהתנהגותה היא עלולה להפגין סולם ערכים הפוך שמחשיב יותר את תעודת ההצטיינות המוענקת לתלמידים בעלי הציונים הגבוהים.
מנקודת המבט של אזרחי המדינה, פסיקת בג"ץ בסוגיית כשירותו של אריה דרעי לכהן בתפקיד שר היא אבן בוחן להתנהלות בסוגיות הערכיות שתופסות בימים אלה מקום מרכזי בשיח הציבורי, בכל הנוגע לאופייה הדמוקרטי של המדינה, כשהחלטת בג"צ בתיק דרעי בשאלת המשך כשירותו החוקית לשמש כשר מאתגרת את מנהיגי המדינה והציבור כולו.
בעת הזו, התנהלותם והתנהגותם האישית של המנהיגים, ולא הנאומים שלהם, הם שיקבעו את מידת האמון שהציבור יקנה להם. הדברים שעשה ושלא עשה, מה שיזם והוביל ומה שהזניח, מה שקידם ומה שעיכב, ובכלל הדרכים בהם נהג כמנהיג ואיש ציבור, הם שיעידו על הדוגמא האישית שהוא מהווה עבור הציבור. מידת ההלימה בין רמת ההצהרות שלו לרמת ההתנהלות וההתנהגות בפועל היא המידה שמבטאת את רמת האחריות, הסמכות והמוסר שלו.
בג"ץ דרעי והסערה הציבורית שסביבו מזמנים למערכת החינוך הזדמנויות לחקר והעמקה בסוגיות אזרחות שעוסקות באופייה הדמוקרטי של המדינה, והעיסוק בה בהקשר של הפרדת רשויות. הוא מעלה שאלות נוקבות בכל הנוגע לשאלה כיצד אנחנו פועלים ומחויבים לפעול כחברה הטרוגנית אל מול קונפליקטים ערכיים? האם, ואם כן כיצד, אנחנו מנהלים בחינה ביקורתית של סט הערכים, התפיסות והנחות היסוד שאנחנו פועלים על פיהם.
אזרחים בכלל, ותלמידים בבתי ספר וסטודנטים באקדמיה בפרט, יכולים לנצל את בג"ץ דרעי כדי לזהות את הסט הזה אצלם, בשביל להרהר עליו ולבחון אותו מחדש. זאת הזדמנות טובה להתבונן על מה אנחנו מבססים את הערכים, העמדות והתפיסות שלנו, כיצד אלו עומדים אל מול ערכים, עמדות ותפיסות מתחרות. ממה זה מושפע? מהן ההשלכות? אלו שאלות מתעוררות?
ככל שעוסקים במקרה חי ובועט מהמציאות העכשווית, כך עולה הסיכוי לקדם את המוטיבציה לדון ולהתעמק בנושאים רבים הקשורים בו, לא בגלל שהם נושאים המופיעים ברשימת התכנים של בחינות הבגרות, אלא מכיוון שהם אותנטיים ורלוונטיים לחיים שלנו כאן עכשיו ולעתיד לבוא.
פרופ' אמנון גלסנר הוא מרצה בכיר במכללה האקדמית לחינך ע"ש קיי בבאר שבע
רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com