הצלחת רפורמת הבגרויות תלויה בנכונות של הגורמים בשטח

רפורמת הבגרויות החדשה של שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון מעניקה מקום חשוב וראוי לבית הספר ולתהליך החינוך וההוראה ותעניק לתלמידים ארגז כלים משמעותי להתמודדות עם אתגרי המאה ה- 21.

תוכניות הלימודים החדשות והסטנדרטים שהונהגו במערכת החינוך הישראלית בשנים האחרונות מדגישות את הצורך בפיתוח כישורי הכוונה עצמית של התלמיד כחלק מהכנה חשובה והכרחית ללימודיו בעתיד באקדמיה.

אחת היכולות העיקריות שעובדות ועובדים נדרשים לפתח כדי להצליח במשרות החדשות היא יכולת למידה עצמית ושיתופית. לא די עוד בידע שאיתו מתקבלים העובדות והעובדים למקום העבודה, ומכיוון שהידע משתנה ומתרחב בתכיפות גבוהה, נדרשת יכולת לרכוש באופן מתמשך ידע חדש בלמידה אישית וקבוצתית.

ברגע שהדבר הופך להיות חלק חשוב מהלימודים הרי שמדובר בדבר נדרש ומבורך. הצורך והמקום החשוב של שיטות הערכה חלופיות, ולא רק מבחן כמבחן כמעט בלעדי להערכת כישורי הבוגר.

ברם, לצערי לא הותירו מספיק מקום למקצועות ההומניים דוגמת תנ"ך, היסטוריה או תושב"ע ומן הראוי היה לתקן זאת. דווקא כאיש מדע אני קובע שמקצועות הומניים חשובים לפיתוח פרופיל בוגר ראוי בעם הספר ועם החוכמה.

הרפורמה החדשה מחייבת גם את המכללות האקדמיות לחינוך לאדפטיביות וגמישות בתהליכי ההכשרה, על מנת שנוכל להכין את פרחי ההוראה לעתיד לאתגרים העומדים לפתחם - למידה אוטודידקטית משמעותית, הערכה חלופית ועוד, שבאים לידי ביטוי ברפורמה הזו.

אני כן חושש שהמוסדות האקדמיים לא יטמיעו תוצאות רפורמה זו ויבנו מערכת מיון חלופית לבחינות הבגרות, ובכך ירוקנו את השיטה מתוכן ואפקטיביות. לכן, על המוסדות האקדמיים להרים את הכפפה ולתת מקום חשוב להערכה החלופית הזו כפרמטר חשוב בתהליך קבלת בוגרי תיכונים לאקדמיה.

לסיכום, מדובר ברפורמה בעלת פוטנציאל רב, ואם יהיה ניתן במעלה הדרך לתת מקום ראוי יותר גם למקצועות ההומניים, הרי שהתוכנית הזו חשובה לכל בוגרת ובוגר של מערכת החינוך במדינת ישראל.

הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן בחיפה

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com