השינוי ההיסטורי בהכנסת לימודי הליבה בחסידות בעלז

המשא ומתן המתקיים בימים אלה בין חסידות בעלז לבין משרדי החינוך והאוצר על הכנסת לימודי ליבה למערכת החינוך של החסידות בתמורה להגדלת התקצוב - הוא לא פחות מדרמטי. זהו סימן לתחילתו של שינוי היסטורי בגישה החינוכית של המגזר החרדי.

חסידות בעלז היא השנייה בגודלה בישראל לאחר חסידות גור, ומונה כמעט 10,000 משפחות. האדמו"ר מבעלז, הרב ישכר דב רוקח, נחשב לשמרן, מחמיר וקפדן, כשעד היום פעלה מערכת החינוך של החסידות במסגרת מוסדות הפטור, הפטורים מפיקוח משרד החינוך.

למוסדות הפטור שני מאפיינים מרכזיים. ראשית, הם מקבלים רק 55% מהתקציב הבסיסי של מוסדות חינוך רשמיים, כך שבפועל, תלמיד במוסדות הפטור מקבל פחות ממחצית התקצוב של תלמיד במערכת החינוך הממלכתית. שנית, הם מחויבים ללמוד רק 55% מלימודי הליבה, הכוללים ארבעה אשכולות: אשכול שפות וספרות, אשכול מתמטיקה ומדעים, אשכול מורשת רוח וחברה, ואשכול מיומנויות הגוף.

בפועל, מוסדות הפטור אינם מקפידים ללמד 55% מלימודי הליבה ולמעשה כמעט ואינם לומדים כלל מקצועות אלה. הם אינם מאפשרים למשרד החינוך – שגם הוא מצידו לא עושה מאמצים מיוחדים – לפקח על לימודי הליבה המתקיימים אצלם. הם גם לא משתפים פעולה עם מבחני המיצ"ב, ובכל מקרה ניגשים אליהם תלמידי כיתות ה' בלבד ולא בכל מקצועות הליבה.

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם לפני כשנה וחצי הציג תמונה עגומה של לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים. המבקר מצא כי רק 44% מתלמידי המגזר החרדי לומדים לימודי ליבה. בהמשך הדרך, רק 3% מהבנים החרדים זכאים לתעודת בגרות, לעומת 68% באוכלוסייה הכללית ו-79% בציבור היהודי שאינו חרדי. לאור זאת, קבע המבקר כי משרד החינוך אינו מצליח ליישם את תוכניתו למתן אופק תעסוקתי לתלמידים החרדים ולשילובם בחברה.

בימים אלה מתקיים משא ומתן פורץ דרך בתיווכו של ח"כ משה (קינלי) טור פז. על פי ההצעה שהתגבשה, חסידות בעלז תתוקצב לפי מידת הצלחתה במבחני המיצ"ב. במקום שמשרד החינוך ימשיך לנסות את מה שנכשל עד כה – לפקח על הלימודים בחסידות, תידרש החסידות להוכיח את עצמה במבחן התוצאה ולהראות שיש לתלמידים ידע בקריאה והבנת הנקרא, מתמטיקה ואנגלית.

המתווה החדש הוא מהפכה של ממש. חסידות בעלז – ובעקבותיה ילכו בוודאי קהילות נוספות במגזר החרדי – מסירה את התנגדותה לשילוב לימודי ליבה. גם אם זה נעשה בגלל מצוקה כלכלית חריפה, בחרה החסידות להסכים להכניס את לימודי הליבה למערכת החינוך שלה. זהו צעד ראשון בדרך להשתלבותם של צעירים חרדים בתעסוקה ובכלכלה.

קשה להפריז בחשיבות שילובם של חרדים בתעסוקה ובכלכלה. המגזר החרדי בישראל מונה למעלה ממיליון נפש, שהם כ-13 אחוזים מהאוכלוסייה. לאור הגידול המהיר הטבעי של המגזר החרדי, שילובם של חרדים בכלל, וגברים חרדים בפרט, בשוק העבודה הוא יעד שנמצא במרכז תשומת הלב של מקבלי ההחלטות בישראל.

שילוב תעסוקתי יכול להביא לא רק לצמצום ממדי העוני במגזר החרדי אלא גם לצמיחה של כלכלת ישראל כולה.

משרד החינוך עדיין מתלבט האם לאמץ את הפתרון שנמצא. ככל הנראה, החשדנות של המשרד נובעת מהניסיון המר ורב השנים של כישלונות חוזרים ונשנים להכניס לימודי ליבה למוסדות החינוך החרדיים.

לאור הלחצים הרבים במגזר החרדי, גם חסידות בעלז עלולה עוד לסגת מהסכמתה ובכל זאת אני מעדיף לראות כאן תקווה לשינוי, שיש לו חשיבות רבה לכלל החברה הישראלית.

פרופ' חיים שקד הוא נשיא האקדמית חמדת, מכללה דתית לחינוך בשדות נגב

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com