3 שנים חלפו, וכבר משתוקקים לשוב: מחשבות שניות על ברקזיט

ב-31 בינואר 2020, לפני שלוש שנים בדיוק, הממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד פרשה באופן סופי מהאיחוד האירופי, לאחר כמעט שלוש שנים של הליכי פרישה ארוכים ו-47 שנות חברות בהתאגדות. "ברקזיט", כינו את המהלך בממלכה ובעולם כולו - הלחם בסיסים של המילים Britain ו-Exit.

אלא שבחלוף שלוש שנים לפרישה מהאיחוד, רוב אזרחיה ותושביה של הממלכה המאוחדת סבורים כי היה מדובר במישגה. בסקר רחב שנערך בארבע מדינות הממלכה לפני כשבועיים, נמצא כי רוב מוחלט של הבריטים - וליתר דיוק 54% מהם - חושבים כי הפרישה מהאיחוד האירופי הייתה טעות. לשם השוואה, כשהברקזיט נכנס לתוקפו, רק 40% מהבריטים סברו כי מדובר במהלך שגוי.

אז מה קרה בשלוש השנים האלו שהביא למצב הקיים בו רוב תושבי הממלכה המאוחדת סבורים כי הייתה זו טעות לפרוש מהאיחוד? ראשית, לברקזיט, נכון להיום, אין יתרונות של ממש, והאזרחים הבריטים אינם יכולים לחוש בשינוי שהוא הביא, מלcד הבלטה של כמה סמלים לאומיים כמו דרכון בריטי גאה וכחול, וגם - היכולת למדוד כמויות נוזלים לרבות בירה בפיינטים. למתעניינים, פיינט בירה מכיל 560 מילילטר.

מלבד ההישגים הצנועים, הממלכה המאוחדת ניצבת בפני לא מעט קשיים כלכליים שנוצרו כתוצאה מההיפרדות מהאיחוד. בראשן, המחסור בעובדים ממזרח אירופה, בעיקר מפולין ולטביה, שהגיעו לממלכה על מנת לעבוד במגזר החקלאות הבריטי בלא כל צורך בוויזת עבודה. כשהממלכה פרשה באופן סופי מהאיחוד, אותם עובדים נדרשו להשיג ויזת עבודה, וכתוצאה מכך - מספרם צנח, והייבולים הבריטיים החלו נרקבים בשדות ובמטעים.

ויזת העבודה שמציעה הממלכה מאוחדת מוגבלת בזמן קצוב, והיא אינה נותנת מענה מספק לצורך הבריטי בידיים עובדות. יוזכר כי אחד מהמניעים המרכזיים שהובילו את הממלכה המאוחדת לפרישה מהאיחוד האירופי היה הרצון לטפל בנושא ההגירה.

כמה ממומחי הכלכלה המובילים בבריטניה טוענים כי אם הממלכה הייתה מאמצת את "ההסכם המשופר", שהושג על ידי ראש הממשלה בזמן משאל העם, איש המפלגה השמרנית דיוויד קמרון - ולא בוחרת במסלול ההתנתקות המהיר, מצבה של הממלכה המאוחדת היה טוב בהרבה מזה שכיום.

לא זו בלבד, בתום 12 שנות שלטון, עושה רושם שהציבור הבריטי מאס במפלגה השמרנית והוא אינו מרוצה עוד ממדיניותה. אחרי שנים רבות בשלטון, נדמה שלפחות כרגע - המפלגה תתקשה לשמר את השלטון במערכת הבחירות הבאה, שתתקיים לכל המאוחר, עד ה-24 בינואר 2025.

למרות זאת, ראש הממשלה המכהן רישי סונאק, הצליח ולו במעט, לייצב את מצבה של המפלגה כמו גם לבלום את נסיקתו של ראש האופוזיציה, איש מפלגת הלייבור קיר סטארמר. זאת, אחרי ה"סקנדלים" של שני ראשי הממשלה הקודמים, בוריס ג'ונסון וליז טראס, שכיהנה בתפקיד פחות מכל קודמיה ב-100 השנים האחרונות.

כאמור, בעוד שנתיים, אזרחי הממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד יפקדו את הקלפיות ויבחרו את ראש הממשלה הבא. הפעם, כך נדמה, הם יהיו מפוקחים יותר מחלומות הבדלנות שהיו להם כשבחרו לפרוש מהאיחוד האירופי, ולא ליהנות מיתרונותיו. לא מן הנמנע, שיהיו לכך גם השלכות פוליטיות.

גיל תמרי הוא עורך חדשות החוץ של חדשות 13