פלישה סינית לטאיוואן - עכשיו או לעולם לא | דעה

בשבועות האחרונים מתפרסמים בכלי התקשורת העולמיים כתבות הצופות את נפילת הכלכלה הסינית, אך כל מי שחזה את נפילת הענק הסיני בשני העשורים האחרונים טעה. אופי המשטר הפוליטי החזק יעלה את הסיכוי להתחממות צבאית, ואף למלחמה, בעקבות המתחים הגיאופוליטיים הנוכחיים. סין צופה בסכסוך הנוכחי באוקראינה ובהשפעתו על רוסיה, כפי שעשתה בעת נפילת הקומוניזם, ולומדת מכך. סין מבינה כי אם היא מחפשת להתאחד עם טאיוואן, כפי שפורסם בכל כלי התקשורת הממשלתיים, הזמן לכך הוא עתה - או לעולם לא. אם סין לא תתקוף בקרוב, המוכנות של טאיוואן למלחמה תשתפר והתגובה המערבית תהיה עוצמתית יותר, במיוחד אם רוסיה תוסר מהמשוואה.

בניגוד לרוסיה, לסין יש עניין לשמר את הסדר העולמי הכלכלי והפוליטי ממנו היא נהנתה. העלייה הסינית נבעה בעיקר מהשוק החופשי ומהגלובליזציה, שאפשרו לה לייצא את מוצריה במסים נמוכים, ולהרוויח מיתרונות טכנולוגיים והון. בו זמנית, סין דחפה ליצירת מוסדות בינלאומיים חדשים עם בסיס בבייג'ינג, כמו יוזמת "החגור והדרך", וכן לעצמאות כלכלית דרך אבטחת אנרגיה והשקעות ישירות מחו"ל.

התגובה הגלובלית של המערב כלפי רוסיה היא תגובת נגד לניסיון למנוע את הרחבת נאט"ו באירופה ואולי גם באסיה. במקום התקוטטות צבאית ישירה, המערב הכה ברוסיה בכל החזיתות הכלכליות: הגבלות ייצוא וייבוא, הסרה מהמערכת הבינלאומית של חשבונות בנק (SWIFT), מגבלות על בכירים, סיוע צבאי וכלכלי לאוקראינה, ובידוד כלכלי ופוליטי. זוהי המתקפה המפוכחת והמתואמת ביותר על מדינה גדולה וחזקה מאז מלחמת העולם השנייה.

קשה להאמין שסין לא ידעה שתקיפה רוסית באוקראינה מתקרבת. לפני האולימפיאדה האחרונה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג חתמו על הסכם ידידות, בו הבטיחו לתמוך זה בזה כאחים. עם תחילתה של הפלישה הרוסית, סין הבהירה מיד כי סוגיית טאיוואן שונה מהסכסוך באוקראינה, מאחר והיא עניין סיני פנימי.

סין לא גינתה את המתקפה הרוסית על אוקראינה, ואף טענה כי נאט"ו היא האשמה במתרחש. לאחר מכן, סין גינתה את ארצות הברית על פעילותה בים סין הדרומי ועל תמיכתה בטאיוואן. בזמן הזה, טאיוואן למדה את השיעור והתחילה לשלב לחימה אסימטרית בארסנל הצבאי שלה, בשילוב טכנולוגיה אמריקנית.

אם נתבונן בפעולותיה האחרונות של סין, לאחר פתיחת המלחמה באוקראינה, אפשר להסיק שהכנות לפלישה לטאיוואן כבר בדרך. הגיחות שמבצע חיל האוויר הסיני לשטח טאיוואן אינן חריגות, אך התדירות שלהן עלתה. המפלגה הקומוניסטית המליצה לאוליגרכים הסינים להתנתק ברמה האישית והלאומית מהכלכלה המערבית - וכך הם עשו. סין רוכשת נפט רוסי למען קיבולותיה האסטרטגיות, ומספקת לרוסיה קו חיים כלכלי.

איסורים כמו אלה שהוטלו על רוסיה יהיו קשים יותר ליישום נגד סין - בית המלאכה של העולם והאחראית לשמירה על המחירים הנמוכים של רבים מהמוצרים. איסורים אלה, במידה ויוטלו, יפגעו בשרשראות האספקה הגלובליות ויגרמו למחירים לשבור שיאים, מה שיגרום לשיעור האינפלציה הנוכחי להיראות נחשק, על אחת כמה וכמה בתקופה בה יש מחסור במוצרי גלם בגלל מלחמה גלובלית בזירה אחרת. במקרה כזה, מנהיגים דמוקרטיים יודחו מהשלטון ברחבי העולם לאחר מחאות אזרחים נרחבות.

מכאן, סיבות כלכליות עשויות לדחוף את סין לכיבוש טאיוואן. המפתח הוא המחסור בשבבי המחשב המתקדמים שכיום חונקים את ההתפתחות הטכנולוגית והצבאית - שכן 90% מהשבבים מיוצרים בטאייוואן. סין, אשר הגיעה לכוחה דרך גלובליזציה ושוקים חופשיים כאמור, מצויה כיום בצומת דרכים. היא תצטרך לבחור אם להמשיך בדרכה הכלכלית המצליחה - או לסכן הכול בעבור הרפתקאות צבאיות. רק הזמן יגלה את הבחירה שלה.

פרופ' אילן אלון הוא דיקן בית הספר לכלכלה במכללה למינהל ומומחה לכלכלת סין

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com