משילות אינה פגיעה בעצמאותם של בתי המשפט | דעה

הפרדת סמכויות בין רשויות השלטון - המחוקקת, המבצעת והשופטת, היא עקרון בסיסי ומשמעותי במשטר דמוקרטי. הפרדה זו מבטיחה "איזונים ובלמים", כך שכל רשות מאזנת את האחרות, והרשויות השונות חייבות לפעול במקביל ולפקח זו על זו.

הרשות השופטת, לדוגמה, היא בעלת תפקיד חשוב ביישוב סכסוכים וקביעת הלכות בתחומי החברה והכלכלה, זאת בעיקר במקרים שיש לקונה בחוק או מורכבות כמו בחוקי המס. כאשר יש צורך לפרש מושג או מילה מלשון החוק, או תחולת הוראה, קובעים בתי המשפט הלכות חשובות בעולם המסים. כך גם בתחום דיני עבודה שבו אין חוק המגדיר יחסי עובד-מעביד, ולכן לאורך השנים קבעו בתי המשפט מבחנים להגדרת יחסים אלו ונתנו מענה להעדר החקיקה.

דוגמאות אלה מחזקות את החשיבות שבמינוי שופטים מקצועיים לפי כישוריהם, ניסיונם, והידע המקצועי שלהם, במיוחד לאור העובדה שבית המשפט העליון מהווה ערכאת ערעור עליונה בזכות על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, וברשות על החלטות אחרות שאינן "פסק דין" או ערעור אשר מתגלגל מבית משפט השלום. תפקידו זה של בית המשפט העליון, שקביעותיו מחייבות את כל הערכאות האחרות, לצד שבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) אשר דן בעתירות נגד רשויות המדינה, מחייב מינוי שופטים בהליך מקצועי תוך שמירה על עצמאותה של מערכת בתי המשפט.

הרכב הוועדה לבחירת שופטים מעניק לממשלה כוח רב בבחירת שופטים, בהתאם לסעיף 4 לחוק יסוד השפיטה, הקובע שהוועדה תמנה תשעה חברים (שר המשפטים העומד בראשה, שר נוסף לפי בחירת הממשלה, שני חברי כנסת שתבחר הכנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון). במהלך השנים האחרונות, הצליחה הממשלה למנות שופטים בעלי תפיסת עולם שמרנית לבית המשפט העליון, ולכן הטענה של חוסר משילות מוחלט מצד הממשלה אינה נכונה.

מותר לבקר ולחשוב על הכנסת שיפורים בשיטת בחירת השופטים, אך כל שינוי חייב להבטיח עצמאות למערכת בתי המשפט, ולהבטיח מינוי שופטים על בסיס מקצועי ולא על בסיס אידיאולוגי. זאת מכיוון שלבתי המשפט תפקיד חשוב בעשיית משפט צדק לשם אכיפת שלטון החוק, דיון והכרעה במקרים של עבירה על החוק, יישוב סכסוכים וקביעת הלכות חדשות וביקורת שיפוטית על ההחלטות המנהליות.

כמו כן, המהלך של חקיקת פסקת ההתגברות, אשר מבקש להעניק לכנסת את הסמכות לחוקק מחדש חוק אשר נפסל בבג"ץ, ובכך להתגבר על החלטות המתקבלות בבית המשפט העליון, ברוב מיוחס של 61 חברי כנסת בלבד, הוא צעד נוסף שעלול לגרום להחלשותה של מערכת המשפט.

ממשלה נבחרת כדי לדאוג לכל אזרחי המדינה, כולל מי שלא בחר בה, ושמירה על זכויות המיעוטים היא כלל בסיס במשטר דמוקרטי. תפקיד חשוב נוסף לבית המשפט העליון הוא ביקורת חוקתית לחקיקה המתקבלת בכנסת, במיוחד שבפועל הממשלה היא אשר שולטת בכנסת, ובשונה ממשטרים דמוקרטיים אחרים, אין בישראל מנגנונים אחרים המאפשרים איזונים וביקורת שיפוטית על ההחלטות המנהליות של הממשלה .

לממשלה במדינת ישראל יש מספיק כוח כדי למשול וליישם את המדיניות אשר נקבעה. מטרתו של האיזון הקיים בדמותו של בית המשפט העליון הוא לא לפגוע בכוחה של הממשלה, אלא לשמור על נורמות ניהול שוטף תקין של הרשות המבצעת.

אחמד איאד הוא משפטן ורו"ח, מרצה במחלקה לכלכלה המכללה האקדמית ספיר

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com