הבית הוא המרחב הבטוח שלנו - אך מה עושים כשנפגעים? | דעה

השבוע הוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג דו"ח המועצה לשלום הילד, ובו נתונים מדאיגים המעידים על עלייה בדיווחים על פגיעה בתוך המשפחה ובמספר הילדים ששוהים במקלטים לנשים נפגעות אלימות. בנתונים עלה כי בין השנים 2021-2019 חלה עלייה של כ-80% במספר הילדים החשופים לאלימות בין הורים המטופלים במסגרת מרכזים למניעת אלימות - מ-830 ב-2019 ל-1,484 בשנת 2021.

בעקבות נתונים אלו צריך לומר מה יחסינו למרחב הבית שלנו, וכיצד עלינו להתמודד מול אלימות כלפינו בו, מילולית ופיזית כאחד. ראשית, בחיים שלנו אנו צריכים לנסות להתרחק ככל האפשר מסביבה שמשפיעה עלינו לרעה, שפוגעת בנו. זה נכון בכל מקום ובכל חברה, אצל המבוגרים, הצעירים והילדים. עם זאת, ישנם מקומות, כגון הבית שלנו ובית הספר, שהם חלק בלתי נפרד ממסגרת חיינו, שאנחנו חייבים לשהות בהם, ולא קל להתנתק ולהתרחק מהם, מכיוון שהם המקום הטבעי שלנו.

אז איך הופכים אותם לבטוחים יותר? איך מתרחקים מבן משפחה שפוגע בנו? זה יכול להיות כל בן משפחה, מההורים ועד האחים הקרובים אלינו, או גם חבר לכיתה. מה עושים עם אדם שפוגע בנו? חשוב לדעת, התנהגות פוגענית כלפינו בדרך כלל לא נעלמת מעצמה ואינה חד פעמית. יש לזהות את ה"דגלים" המעידים על האלימות, על סימני אותות האזהרה. מדובר בתהליך מתפתח שיש לפעול על מנת להפסיק אותו אחרת הוא הולך וגדל. חייבים לזהות את הפגיעה והפוגע ולעצור את האלימות לאלתר.

הפעולה הראשונה שמומלץ לעשות היא לנתק מגע עם הפוגע, להתרחק מהסביבה "החומצית". ניתן להיכנס לחדר ולסגור את הדלת, או לעבור לחדר אחר בבית. אם זה בשיחת טלפון, להודיע שלא מדברים אלייך ככה ולנתק - לפעמים אין ברירה. המטרה בכך היא למנוע את הסלמת האירוע והמשך הפגיעה הנוכחית. בניתוק המגע ניתנת האפשרות לרוחות להירגע ולמצב הנפיץ להתמתן.

הפעולה השנייה שחובה לעשות - דיווח. חייבים ליידע את הגורמים המוסמכים שיש מישהו שפוגע בך. אם מדובר על פגיעה בבית, חייבים לעדכן ולשתף את ההורים, לא בווטסאפ ולא בשיחת טלפון, אלא בשיחת שיתוף. רצוי להכין אותם קודם לכן, ולומר להם כמה חשובה לכם השיחה עמם. אם הפגיעה נעשית בבית הספר או בתנועת הנוער לדוגמא, חייבים לעדכן את הצוותים החינוכיים על הפגיעה ולשתף ברגשות. שיתוף הסביבה הקרובה הוא דבר קריטי, כי לפעמים יש החמרה בהצקות, בהתנהגות ובפגיעה, וחייבים שותף או אחראי שיכול לעצור את הפגיעה ולעזור לנפגע להתמודד מול המציאות.

צעד נוסף אפשרי, במידה ומדובר בפגיעה מילולית ובמידה ומצליחים לייצר שיח עם הגורם הפוגע - יש להסביר בצורה נעימה אך נחושה וברורה ששיח אלים פוגע בך ולא מכבד אותו. כמו כן, ניתן לשאול את הפוגע מדוע הוא פועל בצורה שכזו.

חשוב להבהיר כי לפעמים שיח עמוק, קשוב ומכיל מביא את הצד התוקף "לתפוס את עצמו", לעצור ולהפסיק את הפגיעה. לפעמים הפגיעה היא בתת מודע, מתוך רצון לקבלת תשומת לב מהמותקף. לכן, ניתוק מגע או התעלמות מהתוקף יכול יגרום לכך שהוא יראה שאינו משיג את תשומת הלב לה הוא זקוק - ויפסיק.

בחיים אנחנו נתקלים הרבה מאוד פעמים בחקיינות. אנשים מחקים את ההתנהגות של האנשים הסובבים אותנו. אם יש בבית התנהגות מילולית/פיזית אלימה כלפייך, מעבר לדברים שהועלו לעיל, ניתוק המגע, הדיווח והניסיון לשיח - מומלץ לנסות, למרות הקושי, להיות "המבוגר האחראי". מומלץ להשתדל ולהקרין בבית התנהגות טובה, שיח בריא.

בצורה טבעית, הבית צריך להיות המרחב הבטוח שלנו, אבל לפעמים בחיים זה לא מצליח בדרך הטבע לצערנו. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". צריך אם כן לעשות פעולה כפולה - אמירה ברורה, נחושה וחותכת על חוסר מוכנות לפגיעה, ופעולה אקטיבית במידת הצורך כדי להביא להפסקת הפגיעה, ומצד שני להקרין חום, אהבה וחיבוק גדול - בבחינת שמאל מסמנת עצור וימין מקרבת.

חיים פלזנר הוא איש חינוך וסמנכ"ל OU ישראל

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com