המאניה הפכה לדיפרסיה: איום הבחירות – רק בגלל החקירות

לפני כעשרה ימים דווח בחדשות 2 שאיש העסקים ארנון מילצ'ן ביצע חצי סיבוב פרסה וריכך את עדותו הראשונה נגד נתניהו. במשרד המשפטים כינו את ההתפתחות "פנצ'ר". למשמע הדיווח עלץ נתניהו ועלז. מה גם שאת הדיווח השמיע עיתונאי שאיננו מגדולי אוהדיו, מחובר פחות אליו ויותר לגופי האכיפה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

אחר כך הוסבר לנתניהו ש"פנצ'ר" ניתן לתקן בקלות, לא הלך המנוע ולא נפגמה תיבת ההילוכים. המשטרה נותרה נחושה לקבוע שקיימת תשתית ראיות מוצקה להגיש נגדו כתב אישום. מצב רוחו התחלף באחת והמאניה הפכה לדיפרסיה.

בצמוד או בסמוך לכך בצבץ אצלו רעיון: להקדים את הבחירות. אם ההודעה על הקדמת הבחירות תקדים את הודעת המשטרה - מה טוב. ואם לא, הוא ישחיל את הבחירות למרחב, לתפר הרחב, שבין המלצת המשטרה לבין החלטת היועמ"ש.

בינתיים הוא ילך לבחירות. על פי כל הסקרים והמדדים שלו הוא ייצא מהן ווינר. הוא אמנם יאבד 5-4 מנדטים אך עדיין ייראה כמנצח. או אז יאמר היועמ"ש - כך מאמין נתניהו - פרטי החקירה פורסמו, המידע היה במלואו מול עיני הבוחר, הכול היה גלוי וידוע, והנה העם חידש את אמונו בו. אשר על כן, החלטתי לגנוז את התיק. זהו, כאמור, תסריטו של נתניהו.

את המזימה הזו, השקופה כמו ניילון, צריך היה עכשיו לעטוף ולא נמצאה בעיר עטיפה זמינה אלא רשות השידור. הוא הוציא אותה מפח האשפה אליה הוא עצמו השליכה בשאט נפש ותיעוב.

והנה הוא מצמיד אותה ללבו כמו דגל. מי שעומד בינו לבין המחזור המדומה הוא שר האוצר כחלון. לכן הוא הולך לכחלון על הראש, רוכב על פעילויותיו, שודד לו את הקרדיטים לאור היום. רשות השידור, עובדיה המפוטרים ותאגיד השידור הציבורי מעניינים לביבי את קצה התלתל הסגלגל. התיק המשטרתי מוציא אותו מהדעת. כמאמר הידוע: זה הכול החקירות, טמבל.