נרדמו בשמירה כל הדרך למערכת בחירות

חודש וחצי לאחר איבוד הרוב בעקבות פרישתה של יו"ר הקואליציה עידית סילמן, בממשלה לא הפסיקו לומר, און רקורד ואוף רקורד, עד כמה אפשר להמשיך ולהחזיק מעמד למרות שאין כבר 61 בידיים של ממשלת בנט-לפיד. אז אמרו.

היום חטפה "ממשלת השינוי" מכה נוספת עם פרישתה של חברת כנסת נוספת מהקואליציה - הפעם מן העבר השני של המפה הפוליטית. הפתעה הפתעה, זו לא אחרת מאשר ח"כ ג'ידא רינאווי-זועבי. מצלצל לכם מוכר? ממש לא מזמן היא הייתה זו שמרדה בקואליציה והצביעה נגד חוק הגיוס ושברה את המשמעת הקואליציונית.

אז בממשלה חשבו שהגלייתה לסין לתפקיד קונסולית בשנחאי זה מה שיעזור ובמקומה תיכנס קטי פיאסצקי (מצטער קטי, אולי בסבב הבא). רק שהמינוי היה תקוע ולפי לא מעט דיווחים, אישור המינוי נתקל בקשיים. בכל זאת, רינאווי-זועבי היא לא הדמות הכי טובה כדי לייצג את התדמית הישראלית בעולם לאור דעתה על התנהלות צה"ל בשטחים או כמו שהשמאל מכנה זאת - "הכיבוש".

אבל זו לא הבעיה. הבעיה היא שוב שאף אחד לא התעורר. יו"ר מרצ ניצן הורוביץ לא פעל לתחזק את חברת הכנסת רינאווי-זועבי. הוא חשב שמינויה לקונסולית יפתור את העניין - ושכח מזה. שלושה חודשים חלפו מאז הוכרז מינויה של רינאווי-זועבי לנציגה בשנחאי. לא נראה לאף אחד שזה לוקח יותר מדי זמן?

בסוף, הכישלון חל על שניים. ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד. בנט נרדם בשמירה בנוגע לסילמן ונזכר רק לאחר מכן שצריך לחשוב גם על פוליטיקה פנימית. ולפיד? הוא רק רצה להגיע לרגע שבו ייכנס ללשכת ראש הממשלה. עכשיו, עם פרישתה של רינאווי-זועבי, גם את ראשות ממשלת המעבר הוא לא יקבל.

מלכתחילה, תחזוק של קואליציה לא הומוגנית בעליל זו עבודה קשה. אז בממשלת השינוי יגידו: "היי, העברנו תקציב. לא היה פה תקציב שלוש שנים". אחלה. ועכשיו הממשלה הזו על סף התפרקות כשרק בעוד חודש ימלאו לה שנה של כהונה. אז מה שהעברתם תקציב? (היה חשוב, ובכל זאת). מישהו זוכר בכלל את ההחרמה של רע"מ? את זה הצליחו בנט ולפיד לפתור, אבל הבעיה בכלל לא הייתה שם.

גם הסערה שהתעוררה סביב חוק "ממדים ללימודים", שבקואליציה חגגו איך הצליחו לעורר את כולם נגד הליכוד והאופוזיציה, הייתה סיבוב פוליטי אחד גדול על חשבונם של הלוחמים המשוחררים. הליכוד מעולם לא דרשו 100 אחוז מימון כי ממשלות נתניהו בעצמן לא חוקקו חוק כזה. אבל להצביע נגד חיילי צה"ל? הליכוד? מי היה מאמין. מנגד, הקואליציה צריכה לזכור שלמרות הכול, האופוזיציה היא לא זו שצריכה להציל וזו לא אחריותה.

לסיכום, גם אם רינאווי-זועבי תעשה פליק פלאק לאחור ותחזור בה ותישאר לבסוף בקואליציה, זה לא ישנה את המצב הנתון. הממשלה הזו כבר לא יכולה לתפקד. נתניהו יכול לחלום על ממשלה חלופית, אבל גם זה לא יקרה. אז אפשר לסגור את הסיפור ולהוריד את המים: הולכים למערכת בחירות - חמישית בשלוש שנים. רק אל תגידו שזה סבב חמישי. אפשר להתחיל לספור סבבי בחירות מחדש.