צעד אחר צעד: הממשלה מספחת לאט ובשקט את יהודה ושומרון | דעה

לאחרונה פורסם ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת ההתיישבות אורית סטרוק מקדמים החלטה להעברת כ-700 מיליון שקלים להתנחלויות בשטחים, בין היתר בתקציבים "לקידום ההתיישבות בצפון השומרון". כפי שנחשף ב"כאן חדשות", במסגרת התוכנית הזו יסמיכו את משרד הפנים להעביר כספים ל"מקומות לא מוסדרים" ביהודה ושומרון.

ככה בשקט, בלי שום הודעה פורמלית, בישראל הגדולה שבין הירדן לים הולכת ומתגבשת הכרעה היסטורית לדיראון עולם. אחרי 56 שנים, במהלכן בוצעו אמנם אינספור צעדי סיפוח דה-פקטו, אבל נשמר באדיקות המעטה הדקיק של ציות לכאורה למסגרת הכללית של הדינים הבינלאומיים הנוגעים לשטח כבוש, ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר קורעת בחדווה גם את המעטה הזה ומבצעת באמצעות החלטות ממשלתיות סיפוח דה-יורה של הגדה המערבית.

זו המשמעות האמיתית של המהלך להפקעת רוב סמכויות ניהול השטח הכבוש מידיו של המפקד הצבאי בשטח, אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס, והעברתן לידי סמוטריץ', בתפקידו כשר הנוסף במשרד הביטחון האחראי על מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועל המנהל האזרחי. בין היתר, כפי שנקבע בהסכמים הקואליציוניים ואושרר בממשלה ממש לאחרונה, מופקד יו"ר הציונות הדתית במישרין על סמכויות התכנון, הפיתוח והבנייה למתנחלים.

מתבקש כאן המשל הכאילו חינני על החתול ששומר על השמנת, אבל המציאות היא לא משל. סמוטריץ' מונה בפועל, באופן חסר תקדים ,למושל "אזרחי" של הגדה המערבית, שאחראי גם על הפיקוח על הבנייה של הפלסטינים - ובהצלחה למפוקחים.

כל זאת, בניגוד מוחלט לחוק הבינ"ל, כמו גם הלכות מבוססות של בג"ץ לאורך עשורים, שקבעו כי סמכויות הניהול השוטפות של שטח כבוש שייכות באופן בלעדי לידי המפקד הצבאי בשטח. העברתן לידיים אזרחיות (וגם לאומניות) היא כל דבר חוץ משינוי מנהלי טכני, ומבטאת את חציית הרוביקון אל עבר סיפוח דה-יורה.

יש כמובן עוד דוגמאות לשאיפתה הבלתי מתפשרת של ממשלת המשיחיות-מלא-מלא לקבוע עובדות בשטח תוך צפצוף על הקהילה הבינלאומית מהמקפצה. למשל החוק לביטול ההתנתקות בצפון השומרון והכשרת מאחז חומש. בהתנחלות החדשה-ישנה, שקמה על מזבח ההתחייבויות הוותיקות של ישראל לארה"ב סביב תוכנית ההתנתקות וגם התחייבויות חדשות יותר, לפי הדיווחים, כבר הורדו המסכות לגמרי: אם לא די במתנחלים שחוגגים בהודעות מתריסות, נתניהו בכבודו ובעצמו הסביר בראיון לרשת "Sky" כי אין מדובר בהפרת התחייבות בינלאומית, וכי אין לקבל את הרעיון ש"אדמה שלנו מזה 3,000 שנה" תהיה "נקייה מיהודים".

מהלך משלים טבעי נוסף להעברת הסמכויות הוא תוכנית הממשלה להחיל בשטחים באופן מלא את הדינים הישראלים, באמצעות צווי אלוף. למען הסר ספק, דין אחד "אזרחי" ליהודים ודין אחר, צבאי, לפלסטינים. כל ה"טוב" הזה מתרחש כמובן על רקע ההפיכה המשטרית, שאחד מדגליה המרכזיים, כידוע, הוא צמצום ניכר ביכולת בג"ץ לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות ממשלתיות ומנהליות בעילת אי-סבירות.

הנפגעים המיידיים, ולא במקרה, הם קודם כל הפלסטינים תושבי הגדה (וגם הרצועה) שיספגו לכל רוחב החזית מזעור של יכולתם המוגבלת גם כך לפנות ישירות לקבלת סעד משפטי בשלל מקרים, לשון המעטה, של פגיעה בזכויות יסוד, בהן הזכות לקורת גג או חופש תנועה לצורך קבלת טיפול רפואי.

הכל משתלב לתמונה כללית בוהקת עד כאב. כפי שאובחן בדו"ח מיוחד של מכון "זולת" שפורסם לאחרונה (מאת עו"ד תמר פלדמן), הממשלה הנוכחית חותרת למקסימום סמכות בשטח, באמצעות סיפוח, תוך ניצול המהפכה המשטרית להפחתת האחריות על התושבים מדורי דורות, הפלסטינים, למינימום. קוראים לזה אפרטהייד.

מוסי רז הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מרצ